ילדה משחקת בארגז חול עם אמא שלו (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
תתפלאו, אבל גם משחק משותף בארגז חול יעשה את העבודה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
נהוג לחשוב שאת רוב הלמידה והידע שלנו אנו צוברים בבית הספר, והורים רבים משאירים את העבודה החינוכית למערכת החינוך ולאנשי מקצוע, אך מחקר חדש ופורץ דרך של אוניברסיטת פנסילבניה מראה שכדאי להתחיל הרבה יותר מוקדם. המחקר, שנערך במשך עשרים שנה, מראה שככל שההורים ישקיעו בהענקת ידע ועניין למח של ילדיהם עד גיל ארבע, כך יהיה מוחם מפותח יותר מבחינה קוגניטיבית ומילולית, דבר שיגיע לשיאו בגילאי 18-19.

"לגרות את כל החושים בו-זמנית"

לפי המחקר שהוצג בכנס השנתי של אגודת מדעי המח האמריקנית בניו אורלינס, יש חשיבות קריטית לגירוי המח בגילאים הרכים. מדובר למעשה בחלון הזדמנות יקר מפז משום שילדים שיעניקו להם את אותה השקעה בדיוק כארבע שנים מאוחר יותר, בגיל שמונה, כבר לא יושפעו מהמאמץ בכל צורה.

עבור המחקר ביקרו החוקרים בבתיהם של 64 ילדים דומים מבחינה סוציו-אקונומית. הביקורים נערכו פעמיים: בגיל ארבע ובגיל שמונה. החוקרים בחנו אלמנטים כמו גישה לספרים, לצעצועים, הרגלים משפחתיים ועוד. כ-15 שנים אחרי הביקור הראשון הגיעו כל הילדים, שבגרו בינתיים, ועברו סריקות מוחיות. המדענים נדהמו לגלות שמוחם של הילדים שקיבלו גירויים בגיל ארבע פשוט נראה אחרת: חלקים מסויימים במוחם היו צרים יותר, דבר חיובי מבחינת התפתחות מוחית. חלק אחר שהושפע באופן קיצוני הוא קליפת המח הצדעית שבאונה השמאלית, הנמצאת ממש מעל האוזן, ולה תפקיד חשוב ביכולות שפתיות ובמהירות מחשבה.

"ככל שהמח מתבגר ומתפתח, חלק זה נעשה דק יותר", מסבירה ד"ר מרתה פארה, מנהלת מחלקת מדעי המח באוניברסיטת פנסילבניה שעמדה בראש המחקר. "זה אולי מפתיע, אך במקום שחלקים במח יגדלו עם השנים ויתווספו תאים, למעשה מתרחשת אלימינציה של חומר מיותר ונשארים עם מכונת חשיבה רזה ומיומנת יותר. באופן מובהק, ככל שהגירוי המוחי בגיל ארבע היה איכותי יותר, קליפת המח הצדעית היתה צרה יותר. ההשקעה הזו מצד ההורים והסביבה גרמה להתפתחות מואצת של המח".

החוקרים ממליצים על מספר גירויים מוחיים טובים לפעוטות עד גיל ארבע: ספרים רבים ובהישג יד, ספרים וצעצועים המלמדים על מספרים, צבעים, אותיות, כלי נגינה מוזיקליים שהילדים יכולים להתנסות בהם, חום רב ותשומת לב מצד ההורים, פעילויות מעשירות כמו משחק בגני משחקים עם מתקנים שונים, טיולים לגן חיות, לתערוכות והצגות. "מחקרי עבר עסקו רק בנזק שיש בהזנחה של ילדים, ולא בדקו מה ההשקעה יכולה לעשות", מסכמת פארה. "המחקר מחזק את הטענה הפסיכולוגית הידועה שאומרת שהשנים הראשונות האלה הן קריטיות מבחינה התפתחותית, וניתן להשפיע בהן המון".

"אני מאוד מסכימה עם הנאמר", אומרת ענת ליכטר, יועצת התפתחותית ומלווה הורים, "והשיטה בה אני עובדת בייעוץ התפתחותי, שיטת ורדי, עוסקת בהתפתחות המח בגילאים המוקדמים האלה, ובכך שאם עולים על בעיות עד גיל שלוש, ניתן לפתור אותן לגמרי, כשאחר כך זה כבר נעשה יותר מסובך.

"המטרה של ההורה היא לגרות את כל חושיו של הילד בו זמנית. צריך להסביר דברים גם דרך שמיעה, גם דרך העיניים, במישוש, בריח ובטעם. ספרים על הפכים, צורות, צבעים, מספרים ואותיות הם נהדרים, בני השנתיים אוהבים, לשם הדוגמא, את סדרת הספרים של עמי רובינגר, ולבני הארבע ישנם ספרים בתוספת דיסקים שמסבירים על מלחינים קלאסיים למשל. חשוב לדבר ולהסביר על כל דבר שנתקלים בו. אם הולכים למשל לפינת הליטוף, כדאי לקרוא קודם קצת על החיות, ולהכין בראש שירים וסיפורים על ארנבים למשל. היום, כשלכולם יש אייפונים, לא מסובך לעמוד ליד העז ולקרוא עליה כמה עובדות מעניינות".

>> רוצים לקבל את המחקרים הכי חמים בנושאי הורות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים"

>> אחת ולתמיד: בנות באמת מתפתחות מהר יותר?