עבור: אינה. הסייעת הרוצחת. לכאורה, כמובן.

מאז מותה של יסמין הקטנה אותה לא הכרתי, אני מתקשה להוציא מראשי את פניה המתוקות ומצד שני, מתקשה לדמיין את מעשייך שהובילו למותה. אני כותבת למחייתי וכך אני גם מתמודדת עם מחשבות, קשיים, מכאובים. את סייעת למחייתך, את אמורה לסייע. אך לא כך הדבר.

חשבתי לכתוב מכתב מרגש ומחבק להוריה של יסמין, שאיבדו את היקרה להם מכל. את בתם היחידה. התחלתי לכתוב מכתב לאמא של יסמין ואז נעצרתי. אני עדיין לא אמא, מצד שני, הספקתי לדעת מה זה להיות אמא, זוגתי ואני היינו אמהות לשעה. חשבתי דווקא לכתוב לך. אני זועמת כל כך, בא לי לצרוח עד השמיים כבר ימים.

זוגתי ואני היינו שלוש וחצי שנים בטיפולי פוריות קשים. לפני שנה עברתי לידה שקטה ואיבדנו את אלון שלנו בחודש השישי. המתוק שלנו הספיק להפוך אותנו לאימהות לשעה אחת שלמה וכואבת ואז זה נגמר. תארי לך לאבד ככה אחרי שנים של ניסיונות, כאבים, הוצאות, הורמונים, השמנה, ציפייה, אכזבות. לאבד את היקר לנו מכל לו ציפינו שנים. אבל כאן לא היה את מי להאשים.

עכשיו תארי לך ילדה שחיה כבר למעלה משנה. הדבר הכי יקר להורים שלה. ילדה יפה, שמחה, שלא יודעת עדיין כאב ועצב מהם. ואז ביום אחד, בשעה אחת, במחי טלטול אחד, חניקה אחת וישיבה אחת שלך על יסמין הקטנה. זהו. הייתה ילדה ואיננה עוד. סתם כך. כי כעסת. כי עייפת. כי לא באמת היית ראויה להקרא סייעת ובטח שלא לקבל אחריות על עוללים.

מה עוללת לעוללים? זו אינה פעם ראשונה, אך הפעם היא נגמרה ברצח, לקיחת חיים צעירים ויפים, ככה סתם, כאילו כלום. הוריה של יסמין לבטח יביאו עוד ילד/ה לעולם ואולי עוד כמה. אבל להתאושש מזה הם לעולם לא יוכלו. לנצח ירגישו כאב, לעולם תהדהד בראשם השאלה למה?

ואנחנו מה? רק המחשבה על הבאת ילד לעולם, בעיקר במקרה שלנו, לאחר קשיים וציפייה של שנים ואז, סייעת מהגיהנום עשויה פשוט לפגוע בו ולשלוח אותו לגן עדן? פחד אלוהים. איך אפשר לישון בלילה אחרי מקרה כזה? אנחנו עוד לא אמהות ועדיין התמונות שלך מחד ושל יסמין מאידך לא יוצאות מראשנו. אז מה מרגישים הורים בימים אלה? איך יוכלו לשוב ולשלוח את ילדם למסגרת שלהם ויוכלו לצאת אל שגרת יומם כאילו כלום?

כרמל מילנר סער
כרמל מילנר סער. איך אפשר לישון בלילה? | צילום: גלית סבג

רצחת ולקחת חיים אבל לא פחות מכך, לקחת את תחושת הביטחון של אלפי הורים ושל כאלה שכל כך חולמים על הרגע שיהפכו להורים. אינה - אלוהים לא מרחם על ילדי הגן, אבל גם את לא! מקווה שבית המשפט לא ינהג בך במידת הרחמים. מקווה שהוריה של יסמין ימצאו שוב את החיוך שלהם. את הצלחת במחי מעשה לא מוסבר אחד, למחות את חיוכם של מאות אלפים. יסמין, עם שלם בוכה עלייך. גם אני. נוחי על משכבך בשלום.

לא ננוח עד שנשיג לך צדק.

כרמל, אמא לשעה