לקראת הבחירות, המתחים בישראל רק הולכים ומתחדדים. אל מול האווירה הזו, כדאי להסתכל אל גן ארנב, שמשלב בתוכו את כל הזרמים וכל האמונות מתוך הבנה שטיפול בילדים מצליח להתעלות מעבר להבדלים.

גן ארנב הוא גן דו לשוני מונטסורי ביפו המיועד לילדים מגיל שנה עד גיל שלוש. בגן מתחנכים כ-15 ילדים ועם שני גננים: הנאדי כבוב, מוסלמית שעבדה בשנה האחרונה עם גנן בשם יוסי, שבכלל היה אתאיסט ובשנה הבאה תעבוד שם גננת נוספת, יהודייה, בשם יערה.

כבוב מספרת כי לגן יש מסורת של עשרות שנים. "הגן קיים כבר עשרים ומשהו שנים. אני ירשתי את הגן מאמא שלי אחרי שעבדה שם שלושים שנים. אנחנו מפעילים את הילדים בשתי שפות. זה הקסם וזה הכיף. אם עוזבים את הלכלוך שמסביב בפוליטיקה זה אפשרי. בטוח שאפשר לעשות שלום. אני מאמינה בכל ליבי שאפשר לעשות שלום". 

גן ארנב ביפו
"הרגשתי לרגע שיש פה תיקון עולם קטן" | צילום: הנאדי כבוב

אחת האימהות בגן היא שירה פרילנדר, יהודיה דתית המתגוררת ביפו. על הגן יש לה רק מילים נלהבות. "אנחנו גרים ביפו והשכנים שלנו בבניין הם ערבים, דורות על גבי דורות. זה לא משהו שזר לנו בנוף, בחרנו את הגן  וזכינו בשפה נוספת. אני חושבת שיש כאן רווח גדול לילדים. הם גרים לצידי, הם באותו גן משחקים בשכונה, זו עובדה קיימת. יכול להיות שצריך כולם ידעו ערבית כבר מגיל קטן שכולם נתקשר אחד עם השני השפה קיימת סביבנו ואנשים לא יודעים לדבר ערבית".

הגן הזה, עבור שירה ועבור השאר ההורים הוא אי של שפיות. "בגן עדן הקטן הזה עם חיות, ארגז חול, ירקות גדלים בגינה ומשחקים מג׳אנקיה הרגשתי לרגע שיש פה תיקון עולם קטן. לרגע אפשר לחיות ככה בסבבה, בהבנה, בכבוד, בכיף ובאהבה המשותפת לאדמה ששנינו חיים עליה.  נכון, האתגר הגדול ניצב בחוץ, מחוץ לכותלי הגן, מחוץ לחומות התמימות והפשטות. אבל את הפחד מהאחר אני לא נוטעת בילדים שלי. את הפחד מהאובדן של האני העצמי שלי בגלל ויתור לאחר אני בוחרת לזרוק לפח ובמקום זה לגדל פה ילדים שבוחרים אחרת ולא מפחדים".