מינה פריצ'ארד היא אתלטית מהסוג האקסטרימי, מטפסת הרים וחובבת טיולים. בין טיפוס לטיפוס הספיקה פריצ'ארד להפוך גם לאם חד הורית, אבל כל זה לא האט אותה או גרם לה לרדת מההר. להיפך. במקום להתקרקע החליטה האם החזקה לרתום את בתה הקטנה על גבה, ולהמשיך לכבוש פסגות. למלעיזים היא אומרת: "בחיים צריך לקחת סיכונים".
בגיל 4 חודשים הגיעה לפסגה הגבוהה של וויילס
פיון הקטנה אולי רק בת שנתיים, אבל ראתה כבר נופים שרובנו לא נזכה לראות לעולם, כשהיא יושבת בבטחה בתוך מנשא מיוחד על גבה של אמה בת ה-26, שמתעדת את מסעותיה בשני בלוגים: "אם כל ההרפתקאות", בלוג המתאר את ההריון, הלידה וגידול הבת פיון, ו"במאמץ עד הגובה", בלוג המתאר את מסעותיה האתגריים במעלה ההרים. בפוסט פופולרי בשם "ללבוש תינוקת", למשל, היא משווה בין סוגי מנשאים שונים ומתארת את חוויותיה עם כל אחד, הפלוסים והמינוסים.
"אני מקבלת לא מעט ביקורת", מודה פריצ'ארד. "אבל גם המון תמיכה ועידוד מאנשים. יש כאלה שאומרים שאני מסכנת את הבת שלי יתר על המידה, אבל אני מאוד ערה לכל נושא הבטיחות. לעולם לא אעשה משהו עם פיון אם יעלה על דעתי שאני מסכנת אותה".
מרבית הביקורת אליה מתכוונת פריצ'ארד הגיעה לאחר שהעלתה לבלוג שלה תמונה בה השתיים מטפסות על הר בוויילס, הנחשב מסוכן לטיפוס כי הוא עשוי מאבן גיר שידועה בנטייתה להתפורר. בתמונה פיון אינה חובשת קסדה, ראשה חשוף והשתיים נמצאות בגובה של עשרה מטרים מעל האדמה.
"אני מבינה שאנשים שאינם קשורים לטיפוס הרים מתקשים להעריך את רמת הבטיחות שאנו שומרות עליה. זה אולי נראה מטריד, אבל מדובר בצורת קשירה של חבלים שהיא הבטוחה ביותר שיש. אין טיפוס בטוח מזה. אנו מוקפות במטפסים מנוסים נוספים וכולם שומרים עלינו. חייבים לזכור שלקיחת סיכונים היא מהות החיים עצמם, וכל נסיעה ברכב מציבה אותנו ואת ילדינו מול סכנה".
פריצ'ארד ואביה של פיון נפרדו כשהיתה בחודש השלישי להריונה וכיום השתיים גרות עם הוריה של פריצ'ארד, בוויילס, שם היא גם לומדת לתואר בחינוך גופני, ועובדת במשרה חלקית כמדריכת טיפוס. פריצ'ארד לא חיכתה הרבה מאז הלידה ועד שהתחילה לצרף את פיון למסעותיה, וכשהתינוקת היתה בת ארבעה חודשים בלבד היא כבר העפילה לראשונה ל'פן אי פאן', הפסגה הגבוהה ביותר בוויילס. "פיון ישנה כל הדרך," נזכרת פריצ'ארד. "נשאתי אותה אז במנשא קדמי, וזה היה מאוד בטיחותי".
מאז, כצפוי, טיפסו האם ובתה על הרים נוספים באיזור ועשו גם מסעות בקיאקים ובקאנו. "אני מרגישה שהחוויות האלה, שהן מהנות ומרגשות עבור שתינו, עושות לפיון טוב. אני מקווה שאני יוצרת חיבור בין פיון לבין הטבע, ונותנת לה השראה לחיים. אני עושה איתה גם המון טיולים רגליים, טרקים ביערות ובחופים. זו הרגשה נפלאה להיות איתה במקומות היפים האלה, דבר מרומם נפש, וגם לשמור על הבריאות הגופנית תוך כדי כך".
>> בחנו את עצמכם: איך אתם מגיבים כשהתינוק נופל?