לא תאמינו מה יגרום לילדים שלכם לאהוב ספרים

ככל שהטיפוגרפיה בספרי הילדים היא חווייתית יותר כך ההורים ערניים ופעילים יותר, מה שמעודד אותם ל"שחק" ואף מאריך ומעשיר את קריאת הספר - כל על פי מחקר חדש של המעבדה לחקר הגיל הרך בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי באוניברסיטת תל אביב. "בדרך כלל הורים לא בהכרח מייחסים חשיבות לאופן סידור האותיות והמילים בטקסט אך המחקר שלנו הראה שככל שהעיצוב הטיפוגרפי מגוון יותר, ונעשה בו שימוש בשינוי גודל האותיות, סדר האותיות והדגשתן, כך חווית הקריאה עשירה יותר, ההורים מציגים יותר את הספר והקשר הורה-ילד בקריאה אקטיבי יותר", אומרים החוקרים. המחקר נערך על ידי צוות חוקרים מהחוג לחינוך מיוחד באוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ' דורית ארם, ראשת התוכנית לייעוץ חינוכי, אורי רימר, וד"ר גיא אלדר מהמחלקה לעיצוב גרפי במכון הטכנולוגי בחולון.

צוות החוקרים מסביר כי טיפוגרפיה היא תחום העוסק בצורה החזותית של טקסט - כלומר, איך האותיות, המילים והפסקאות מעוצבות ומסודרות כדי להעביר מסר בצורה ברורה, אסתטית וקריאה. במסגרת המחקר, החוקרים ביקשו לבחון אם וכיצד גודל פונט, הוספת אותיות, שינויי גופן וסידור אותיות) מעוררים את ההורים ״להמחיז״ את הספר, ולקריאה ממושכת יותר לילדים. המחקר כלל כ-150 הורים וילדים בגילאי חמש.

לדברי פרופ' ארם "בספרות ילדים אפשר להבחין בין טיפוגרפיה 'רגילה' שבה נשמרת אחידות בסוג וגודל הפונטים ללא דגשים והבלטות מיוחדות, לאורכו של הסיפור לבין טיפוגרפיה חווייתית שכוללת עיצוב מגוון של האותיות, בדגש על ארבעה היבטים: שינוי של הגופן (לדוגמה, המילה כפוף - כשהאותיות נוטות למטה); הוספת אותיות להדגשת המבע (לדוגמה, "הארנבים נבהלו נורא וברחוווו". טכניקה משולבת, הוספת האותיות וווו למילה ברחו, והאותיות הנוספות קטנות בהדרגה. העיצוב מזמין מבע קולי ומבטא בריחה למקום רחוק); עיצוב אותיות גדולות יותר (לדוגמה, כתיבת המילה התרומם כך שהיא תהיה גדולה יותר ביחס ליתר המילים במשפט); ושינוי סדר האותיות – למשל במילה ״התבלבל״ - האות ב׳ הראשונה והאות ל׳ כתובות הפוך).

לצורכי המחקר, צוות החוקרים עשה שימוש בשני ספרים: ״הקוף הזועף״ מאת סוזן לנג (2020) ו״הפלאץ' הגדול״ מאת קיארה קארר (2011). סטודנטים לעיצוב גרפי מהמכון הטכנולוגי בחולון בהדרכתו של ד"ר גיא אלדר, יצרו מכל כותר מקורי שתי גרסאות חדשות ומעוצבות: האחת, עם טיפוגרפיה חווייתית והשנייה עם טיפוגרפיה "רגילה".

על פי המחקר לטיפוגרפיה החווייתית בצורותיה השונות היתה משמעות גדולה יותר בזמן קריאת ספר. שינוי ההתנהגות המרכזי של ההורים היה שינוי הטון או קצב ההקראה ולמעשה זה עודד אותם "לשחק" ולהיות פעילים יותר בעת הקראת הספר. עם זאת ההורים נהגו פחות לשנות את קולם, או להאניש דמות בספר על ידי מתן קול מיוחד או להגיב לכתוב בספר בתנועות גוף.

"לטיפוגרפיה רבדים חבויים שההורה אינו מייחס להם חשיבות כאשר הוא ניגש לבחור ספר עבור קריאה משותפת", אומרת פרופ' ארם. "המחקר הנוכחי מגלה שאכן כאשר הורה לילד בגיל הרך ניפגש עם טיפוגרפיה חווייתית, היא מעוררת אצלו התייחסות וכתוצאה מכך הופכת את חווית הקריאה לארוכה ועשירה יותר. בנוסף, מהמחקר עולה שההורים מעדיפים לשחק עם קצב קולם ועם טון הדיבור מאשר להתייחס לכתוב בתנועות גוף או שינוי קול לכל דמות. המחקר מציע תובנות חשובות למעצבים גרפיים, מחנכים והורים כאחד. המחקר מציע לחשוב על כללים עיצוביים התומכים בחוויית קריאה מעמיקה ואינטראקטיבית, מזמינים יותר אינטראקציה רגשית וחברתית בין הורים לילדים, ובסופו של דבר, מעצימים את הקשרים המשפחתיים ומחזקים את תרבות הקריאה".