התחשמל במלון פתאל באילת והפך לצמח: אחרי חצי שנה, המשפחה נלחמת על חייו

גיא ספיר היה בן שנה וחצי כשהגיע עם משפחתו למלון מרשת פתאל באילת ב-5 בנובמבר 2025. ילד של שירים ושמחת חיים, כפי שמתאר אותו אביו יאיר. באותו ערב, בעודו אוחז במעקה במבואת המלון, השוק שלו נגעה במנורת קיר שהייתה לדברי המשפחה תקולה. גיא ספג התחשמלות קשה, איבד את הכרתו והפך לצמח. חצי שנה חלפה מאז, והמשפחה מנהלת מאבק יום-יומי על חייו.

יאיר ספיר משחזר את האירועים של אותו יום: המשפחה, הורים ושלושה ילדים, גיא, בר וניב, הגיעה למלון בסביבות ארבע אחר הצהריים. חלי ספיר, האם, ירדה עם הילדים למועדון הילדים, ובהמשך ישבו ההורים לשתות קפה בלובי בזמן שהילדים הסתובבו סביבם. בשש וחצי בערב אחזו בר וגיא במעקה בלובי. "ראיתי שהוא אוחז במעקה ומטה את הראש אחורה כמו שילדים עושים", אומר יאיר. "לא חשדתי בכלום. הוא לא נראה מפרפר או משהו. התקדמתי לכיוונו והוא נשמט לאחור והחליק. הרמתי אותו וראיתי שהוא חסר הכרה".

ההורים החלו בהחייאה בסיוע עובד המלון ואורח שהיה חובש. חלי נסעה עם גיא לבית החולים יוספטל באילת, ויאיר נשאר עם שני הילדים האחרים. "באותו רגע יודענו שהתחשמל, לא הבנו מה קרה", הוא אומר. בהמשך התקשרו אליו מבית החולים והודיעו שמצבו של גיא קריטי ושעליו להגיע לבית החולים סורוקה. הנסיעה, שלוש שעות של סיוט, כדבריו.

בסורוקה גילו הרופאים כי גיא סובל מאירוע מוחי ומאירוע לב. הם הבחינו בכוויות על שוקו ועל ידיו ושאלו את ההורים אם ייתכן שהתחשמל. בסרטון האבטחה מהמלון לא נראתה המנורה, אבל חבר של המשפחה שחזר ללובי צילם אותה. "אנחנו כבר מבינים שמדובר בהתחשמלות", אומר יאיר, "אבל אין לנו מושג איך זה קרה".

נזק מוחי קשה: "הוא כלוא בתוך הגוף שלו"

לדברי יאיר, המוח של גיא נפגע קשות, אבל לאורך החודשים נצפו ערות מסוימת, שינה סדירה יותר ותגובתיות מזערית לקולות. "המבט לא ממוקד, אבל אי אפשר לדעת", הוא אומר. "הרופאים מסתכלים בצילומים, אבל במצבים כאלה האדם עצמו מראה את ההתקדמות שלו. עולם המוח עדיין עולם לא מוכר, והרופאים לא נותנים אחוזי סיכויים. אנחנו עושים לו הרבה פיזיותרפיה, שרים לו".

חלי ספיר מסרבת לוותר. "הוא כן שומע. אני לא יודעת מה הוא שומע. מבחינתי כל התקדמות היא התקדמות, אני מאמינה בילד שלי, מרגישה אותו", היא אומרת. "הילד שלי מבחינתי מודע לסביבה שלו רוב הזמן. אני מבינה שהוא כלוא בתוך הגוף שלו, אבל אנחנו מאמינים בו. אנחנו רוצים להביא לו את אנשי הצוות שייתנו לו את הכלים להתקדם ולהשתקם".

מאז האירוע השתנו חיי המשפחה מקצה לקצה. חלי התפטרה ממקום עבודתה בבנק הדואר, ויאיר, שעבד בחברת פדקס, יצא לחל"ת – שהסתיימה. שניהם לא עובדים, וכל יומם נסב על גיא ושני ילדיהם האחרים. הילד הקטן ניב נמצא על הרצף האוטיסטי, ובמהלך התקופה האחרונה גם התגלתה אצלו אלרגיה לבוטנים ולאגוזים. שלושה שבועות אחרי ההתחשמלות נפטרה דודתו של יאיר מסרטן.

"רודף אחרינו ענן שחור", אומרת חלי. "אנחנו צריכים להסתמך רק על הקצבאות, שהולכות כולן לטיפולים". המשפחה מקבלת קצבה מביטוח לאומי עבור גיא וכן קצבה עבור בר. במהלך המלחמה חלה גיא בחצבת לאחר ששהה במחלקת הטיפול הנמרץ בחניון ושם נדבק. הוא הוצא לבידוד, והמשפחה נאלצה לממן אחות טיפול נמרץ פרטית משום שלא היה צוות מתאים במחלקה. בלילות נעזרת המשפחה במתנדבים, בבני משפחה ובחברים, כדי שההורים יוכלו להיות לצד הילדים.

"הילד שלי נכנס למלון עם שתי רגליים"

עורך דינם של בני הזוג, גיל בן ארי, שלח מכתב לאסף ונדב פתאל, בעלי הרשת. במכתב תיאר את מצבו של גיא, ביקש לדעת מה עלה בבדיקות שערכה הרשת בנוגע להתחשמלות, וציין כי המשפחה זקוקה לעזרה כלכלית דחופה לטיפול בבנה.

לדברי יאיר, תביעת נזיקין בתיק מסוג זה עלולה להימשך שלוש עד ארבע שנים, וכדי להוכיח נזק יש להוכיח ש-51% מהאשמה מוטלים על הנתבע. "מכל התאונות במלונות, של אנשים טובעים או נפצעים, לא מצאתי אף מקרה דומה לשלנו", הוא אומר. "שאדם עמד בלובי והתחשמל. הסיפור הוא שהילד שלי נכנס למלון בשתי רגליים ועכשיו הוא נלחם על חייו".

לאחרונה פתחה המשפחה קמפיין גיוס המונים בשם "גיא חוזר לחיים". "קשה לי מאוד לבקש כסף, אבל אין לי ברירה", אומר יאיר. בבית החולים אסף הרופא כבר לוחצים על המשפחה שתשחרר את גיא משום שהם זקוקים למיטה. כדי לקלוט אותו בבית, המשפחה צריכה להקים חדר מותאם רפואית: נגיש ורחב למיטה סיעודית, למעבר כיסא גלגלים ולציוד רפואי. בנוסף, גיא זקוק למנשם לילה להסדרת הנשימה בשעות השינה, למטפלת זרה צמודה, לפיזיותרפיה יום-יומית ולטיפולים משלימים. קופת החולים מספקת פיזיותרפיה אחת לשבוע בלבד, ומיטה סיעודית אינה ניתנת לילדים אם משקלם מתחת ל-40 קילוגרם.

"להצביע אי אפשר אפילו על מה צריך", אומרת חלי. "מצב סיעודי מורכב ומונשם זה עולם ומלואו שאין לי מושג מה יהיה. לא נעים להגיד לאנשים שיתרמו כסף, או להגיד להם אני צריכה שתבואו לשמור". המשפחה זקוקה לכמיליון שקל לכיסוי ההוצאות, ופתחה ביעד גיוס ראשוני של כחצי מיליון שקל. "ועוד לא דיברנו על טיפולים פסיכולוגיים לנו ולילדים", מוסיף יאיר.

לדברי חלי, חלק מהטיפולים מתקבלים מקופות החולים, אבל זה אינו מספיק. "אף אחד לא ייתן לי דירת חמישה חדרים, רכב מונגש", היא אומרת. בדף הגיוס כתבה המשפחה: "הנעליים הקטנות של גיא עדיין מחכות לו ליד הדלת. הן מחכות לילד שינעל אותן. זהו מסע ארוך ויקר, מסע שמשפחה אחת לא יכולה לעבור לבדה".

אחד מהאזרחים שנרתמו לסייע למשפחה הם יובל המבולבל. לדברי חלי, הוא שמע על הסיפור, שמע שגיא אהב אותו ולקח אותו תחת חסותו. "הוא מגיע בכל שבוע עד שגיא מתעורר, והוא ממש עומד בזה", היא אומרת.

לדף הגיוס של משפחת ספיר