134 אלף ילדים נעלמו מהרדאר: "מחסני הילדים" שאיש לא מפקח עליהם

האסון המטלטל שהתרחש היום (ב') בירושלים חשף פעם נוספת את תופעת חוסר הפיקוח על מסגרות הגיל הרך בישראל. שני תינוקות, בני 3 חודשים ו-4 חודשים, נפטרו לאחר שפונו במצב אנוש ממתחם גנים לא חוקי שפעל בבית פרטי. התינוק הצעיר שהה במקום לראשונה. יותר מ-50 פעוטות נוספים נפגעו ופונו לבתי חולים.

המשטרה חשפה כי מדובר במתחם שכלל ארבעה גנים שונים, ולא בגן בודד, מה שמסביר את מספר הנפגעים הגבוה. שלוש מטפלות עוכבו לחקירה, וקיים חשד שהתינוקות הוחזקו בתת-תנאים. בדיקות יחידת החומרים המסוכנים לא איתרו חומרים רעילים במקום. "זאת פשוט תעלומה", אמר טפסר שמוליק פרידמן, מפקד מחוז ירושלים בשירותי הכבאות.

הנתונים מציירים תמונה קשה של מערכת שבה עשרות אלפי ילדים "נעלמו" מהרדאר של המדינה. "יש בישראל 543 אלף פעוטות מתחת לגיל שלוש, ומתוכם רק 64 אחוז נמצאים במסגרות מפוקחות", אומרת דנה וקנין גנאל, חוקרת ביוזמה לחקר התהוות אי השוויון בגיל הרך במרכז טאוב. "יש בין 113 ל-134 אלף ילדים בישראל שאנחנו לא באמת יודעים איפה הם נמצאים".

הילדים הללו שוהים פעמים רבות במה שוקנין גנאל מגדירה כ"מחסני ילדים". "כשאין פיקוח ויש צורך כלכלי לצאת לעבודה, נוצרים מחסני ילדים", היא מסבירה. "זו תופעה שרואים לא רק בירושלים, אלא גם בקרב פעוטות של עובדים זרים ופליטים. הם שמים את הילדים במסגרת כדי לצאת לעבוד, ואין על כך פיקוח".

לדבריה, הצורך במסגרות לגיל הרך גובה מחיר כבד מההורים. "או שמשלמים מחיר מאוד גבוה כדי לשמור על איכות, או שהאיכות נפגעת משמעותית, וזה כבר לא המוצר הציבורי שהובטח".

מתחם של ארבעה גנים ללא רישיון

המקרה בירושלים ממחיש את המצב באופן קיצוני. בעוד שהחוק דורש רישיון לכל מסגרת המונה מעל שבעה ילדים, במתחם המדובר שהו יותר מ-50 ילדים בארבעה גנים נפרדים, כולם ללא פיקוח.

"משרד החינוך הצהיר שלא הכירו את הגן, כלומר הוא לא היה מפוקח", אומרת וקנין גנאל. "לפי מספר הילדים ניתן לדעת את זה. זה לא חוקי, המקום חייב להיות מפוקח. זה לא משפחתון".

פרצה בחוק הפיקוח שעבר ב-2018 הותירה חופש פעולה למסגרות קטנות של עד שבעה ילדים, מה שמשמש לעיתים כמסווה למעונות גדולים בהרבה

שר החינוך יואב קיש הגיב לאסון: "הלב נשבר נוכח האסון הקשה, תינוקות חסרי ישע שילמו בחייהם במסגרת פרטית שפעלה ללא רישיון וללא פיקוח בניגוד לחוק". קיש הנחה את משרדו להקים צוות בין-משרדי בשיתוף המשטרה, השלטון המקומי והפרקליטות, לגיבוש תוכנית לאיתור, אכיפה וסגירה של מסגרות הפועלות בניגוד לחוק.

אחת הבעיות המרכזיות היא פרצה בחוק הפיקוח שעבר ב-2018. למרות שהחוק נועד להסדיר את התחום, הוא הותיר חופש פעולה למסגרות קטנות של עד שבעה ילדים, מה שמשמש לעיתים ככסות למעונות גדולים בהרבה.

"הפרצה הזו בחוק מאפשרת בסוף גם לפתוח מעונות לא מפוקחים", אומרת וקנין גנאל. היא קוראת להורים לקחת את המושכות לידיים: "אחד הדברים שצריך לעשות כלמידה מהאסון הזה, הוא שכל הורה צריך לקום בבוקר ולבדוק שלמעון שלו יש פיקוח של משרד החינוך. ואם אין, זה אומר דרשני".

קיצוצים דווקא עכשיו

דווקא בתקופה זו, המדינה ניסתה בשנים האחרונות לקצץ מאות מיליוני שקלים מתקציבי ההדרכה לצוותי הגיל הרך. "הדרכות יקרות מפז כי הן מצמצמות את המצב הבעייתי", אומרת וקנין גנאל. "אנחנו בתת־השקעה מטורפת, וגם עכשיו רוצים לקצץ בהדרכות של צוותי החינוך. יש קשר ישיר בין חוסר פיקוח והדרכה לאסונות כמו שראינו".

"הגיל הרך לא סתם נקרא כך, הוא באמת רך", היא מוסיפה. "זה הגיל הכי חשוב בהתפתחות של הילדים. הם סופגים הכל, ויש לכך השפעה אדירה על הבגרות שלהם. ליבי עם ההורים והמשפחות, ואני מקווה שלא נראה מקרים כאלה שוב".