"איך תשאירי תינוק בן שבוע וחצי בבית לבד": כך ניסו לשכנע סטודנטית בהיריון לדחות את לימודיה בשנה

יובל, סטודנטית בת 23 לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית, סיימה את כל חובותיה האקדמיות. היא עמדה להיכנס לשנת ההכשרה המעשית, השנה האחרונה לתואר. אז גילתה שההיריון שלה הפך לבעיה: האוניברסיטה הודיעה לה שהיא לא תוכל להתחיל את ההכשרה, ושעליה לדחות אותה בשנה שלמה.

הלידה צפויה בסוף דצמבר. יובל ביקשה שתי חלופות: להתחיל את ההכשרה מוקדם יותר, או לצאת להפסקה של שלושה שבועות סביב הלידה ולהשלים את השעות החסרות בהמשך. התשובה מהאוניברסיטה הייתה לקונית, לדבריה: אי אפשר. ההכשרה דורשת 13 שבועות רצופים, ואין אפשרות לקטוע אותה.

"זה היה לא קל בתוך שנים של מלחמה, בעל שנמצא ימים ארוכים במילואים, אבל היא עשתה את זה ובהצלחה", אומרת אסתי ממט, אמה של יובל, שעובדת כאחראית חדר לידה בבית החולים לניאדו. "היא כתבה להם שהיא לא מעוניינת להקפיא את השנה, שחשוב לה להישאר חלק מהמחזור הנוכחי, לסיים את התואר ולגשת למבחן הרישוי יחד עם שאר הסטודנטיות".

אסתי לא ויתרה. היא פנתה למנכ"ל האוניברסיטה ולסגנית הנשיא נעמה קאופמן-פס. "לא הבנתי איך זה יכול להיות שאישה לא תוכל להשלים את לימודיה רק כי נכנסה להיריון", היא אומרת. "ההחלטה אם ומתי היא מסוגלת לחזור אחרי לידה צריכה להיות שלה, לא של מערכת שמחליטה עבורה מראש".

המשפחה פנתה לשדולת הנשים, שליוותה אותן וסיפקה ייעוץ משפטי. "מצאנו שם אוזן קשבת ותחושה שאנחנו לא לבד", אומרת אסתי. "בתקופה שבה אנחנו מרגישות שאנחנו ניצבות מול מערכת גדולה, הן מזכירות לנו שיש גם מי שנלחמים למען צדק ושוויון". שדולת הנשים שלחה מכתב לאוניברסיטה. בנוסף פנתה אסתי לארגון "יהיה בסדר", ויובל זומנה לוועדת חריגים.

אלא שהוועדה עצמה הפכה לנקודת חיכוך נוספת. לאסתי לא אפשרו להיכנס. "שמונה נשים יושבות בוועדה, אבל אמא לא יכולה להיכנס עם הבת שלה", היא מספרת. לדבריה, חברות הוועדה ניסו לשכנע את יובל לדחות את הלימודים. "הם אמרו לה: איך תשאירי תינוק בן שבוע וחצי בבית לבד. מה זה ענייניכן? יש לה בעל מדהים והורים נפלאים, והיא האישה הכי חזקה בעולם".

בתשובה שנמסרה ליובל כתבו מהאוניברסיטה: "אנו מבינות את רצונך להשלים את לימודייך במועדם, ומודעות לכך שדחיית ההכשרה היא מאכזבת עבורך. עם זאת, הכשרה זו מחייבת תקופה רציפה של 13 שבועות, המאפשרת קיום תהליכים טיפוליים סדירים, לצד ליווי והדרכה אישיים ואקדמיים במסגרת פרטנית וקבוצתית. לאור לוח הזמנים הצפוי סביב הלידה, ובהתחשב בדרישות המקצועיות של ההכשרה הקלינית, לא נמצאה אפשרות לקיים הכשרה העומדת בסטנדרטים הנדרשים בתשפ"ז".

בתגובה לפנייתנו נמסר מהאוניברסיטה העברית: "אנו מאחלים ליובל לידה קלה, בריאות ושיהיה בשעה טובה. בקשתה נבחנה, עוד טרם פנייתכם, באופן פרטני ורגיש כדי לדון באפשרויות העומדות בפניה. חשוב להבין, הקושי לא נובע מעצם הלידה, אלא מאופייה הייחודי של ההכשרה המעשית בשנה הרביעית בריפוי בעיסוק: מדובר ב-13 שבועות רצופים בסמסטר א', שבהם הסטודנטיות והסטודנטים מתנסים בתהליך טיפולי שלם, מתחילתו ועד סופו, בהתאם לדרישות ההכשרה המקצועית והתקינה המקובלת, בישראל ובעולם. הוכח שרצף זה חיוני הן ללמידה הקלינית של הסטודנטים והן לאחריות המקצועית כלפי המטופלים. בית הספר ימשיך ללוות את יובל באופן אישי, ויסייע לה לבנות מסלול המשך מתאים שיאפשר לה להשלים את ההכשרה במועד האפשרי הבא".

אסתי לא מוותרת. "בשנה הקרובה כשיירשמו נשים לאוניברסיטה, תעמדו בשער ותגידו להן שיביאו בחשבון שבזמן התנסויות הן לא יכולות להיכנס להיריון? לדעתי זו כבר לא רק המלחמה של יובל. זו שאלה על החברה שאנחנו רוצים להיות".