איך חשיפה למסכים בגנים משפיעה על ילדים?

נייר עמדה חדש שמפרסם מרכז גושן לבריאות ושלמות ילדי ישראל קורא לאיסור גורף על הכנסת מסכים למעונות יום לגילאי 3-0, ולאיסור צפייה פסיבית במסכים בגני ילדים בגילאי 6-4. במסמך, המבוסס על עשרות מחקרים עדכניים, נטען כי ישראל מפגרת אחרי מדינות בעולם ומאפשרת חשיפה נרחבת למסכים בגיל הרך - חשיפה שפוגעת בהתפתחות השפה, הקשב, הוויסות הרגשי והכישורים החברתיים.

על פי מרכז גושן, בשנים הראשונות לחיים מתרחשת התפתחות מוחית קריטית, הנשענת על תנועה חופשית, משחק, ואינטראקציה אנושית. נוכחות מסכים, גם כאשר הם פועלים ברקע, מחליפה חוויות חיוניות אלו ומקושרת לעלייה בסיכון לאיחורים התפתחותיים, קשיי קשב וויסות רגשי, הפרעות שינה ואף השמנה.

לדברי ד"ר ענבל מוזס, מנכ"לית מרכז גושן, "כל דקה שבה ילד צעיר יושב מול מסך – או נמצא ליד מסך דולק - היא דקה שהיא במקום משחק, תנועה וקשר אנושי. אנחנו לא יכולים להחליף את מה שהוכח כחיוני להתפתחות תקינה ב'תעסוקה' נוחה של מסך. הגיע הזמן שישראל תצטרף למדינות מתקדמות ותגן על ילדיה הצעירים".

עיקרי ההמלצות כוללים איסור מוחלט על הכנסת מסכים למעונות יום ולמשפחתונים, איסור על שימוש בטלפונים ניידים של אנשי צוות בנוכחות ילדים, ואיסור על צפייה פסיבית בגני ילדים - כגון טלוויזיה או סרטונים לצורכי הרגעה או ריכוז. שימוש בטכנולוגיה, כך נכתב, יתאפשר רק באופן אקטיבי ומתווך, לפרקי זמן קצרים מאוד, עם תוכן מותאם ובפיקוח מבוגר מיומן. בנוסף קורא מרכז גושן לעגן את ההנחיות ברישוי ובפיקוח של משרדי החינוך והרווחה, לחייב הכשרת צוותים, להבטיח שקיפות מלאה מול ההורים ולאמץ עקרונות כמו "ארוחות ללא מסכים".

במרכז גושן מזכירים כי לא מעט מדינות – בהן צרפת, ספרד, דנמרק, קנדה וארצות הברית - כבר מגבילות או אוסרות שימוש במסכים במסגרות לגיל הרך. בישראל, לעומת זאת, אין כיום הנחיה מחייבת בנושא, למרות המלצות חוזרות של ארגוני רופאי הילדים. "התפתחות ילדינו אינה יכולה לחכות", נכתב בנייר העמדה.