מחקר: התעללות רגשית עלולה לשנות את מבנה המוח

התעללות רגשית בגיל הרך עלולה לגרום לשינויים משמעותיים במבנה ובתפקוד המוח, לגרום לירידה בתפקוד המערכות הפיזיולוגיות והרגשיות גם לטווח הארוך -  כך עולה במאמר חדש שפורסם של מכון חרוב, אותה ביצעה פרופ' תרצה יואלס, ראש התוכנית הבין-תחומית להתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה: "חשיפה של ילדים להתעללות רגשית יוצרת מצב של לחץ רעיל, לחץ מתמשך וחוסר הגנה ממבוגר בעל משמעות, מה שיכול להטביע חותם ארוך טווח על התפתחות המוח, על המערכות הפיזיולוגיות ועל היכולות הרגשיות והחברתיות שלהם. ככל שהחשיפה מתרחשת בגיל צעיר יותר כך ההשפעה עמוקה ומתמשכת יותר", אמרה פרופ' יואלס.

התעללות רגשית בגיל הרך היא אחת מצורות הפגיעה השכיחות אך גם הקשות ביותר לזיהוי, משום שאינה מותירה סימנים פיזיים גלויים. היא יכולה להתבטא בהשפלות חוזרות, בדחייה, בהפחדה, בהתעלמות מצרכים רגשיים, בבידוד חברתי ובשלילת אהבה ותמיכה. פרופ' יואלס, בדקה כיצד פגיעה רגשית בשנות החיים הראשונות עלולה לשבש את התפתחותו התקינה.

המאמר מבוסס על סקירה שיטתית של מחקרים עדכניים מתחומי מדעי המוח, הפסיכולוגיה ההתפתחותית והפסיכופתולוגיה של ילדים. פרופ' יואלס שילבה ממצאים ממחקרי הדמיה מוחית, שבהם נבדקו שינויים בנפח ובמבנה אזורים שונים כמו האמיגדלה, ההיפוקמפוס והקליפה הקדם-מצחית, לצד מחקרים שבחנו פעילות חשמלית ותפקודית של המוח בתגובה לגירויים רגשיים. הסקירה כללה גם מחקרים שבדקו מדדים ביולוגיים, כמו פעילות ציר הדחק ורמות דלקת בגוף, וכן מטא-אנליזות שסיכמו עשרות מחקרים על ההשלכות הקוגניטיביות, הרגשיות והחברתיות של התעללות רגשית בגיל הרך.

נוסף לכך נכללו מחקרים שהסתמכו על כלים מתוקננים לאיתור חשיפה לפגיעה, בהם שאלון הטראומה בילדות ושאלון חוויות ילדות שליליות, כדי לבחון את הקשרים בין סוג הפגיעה, עיתוי החשיפה והיקף השפעתם על ההתפתחות המוחית. לדבריה, לא נסקרו מאמרים מהארץ מאחר שקשה לחקור באופן ספציפי אלימות פסיכולוגית. "עם זאת קיים דיווח מ-2013, כי 28 אחוז מבני הנוער דווחו על פגיעה רגשית בהם. אך עדיין צריך להיות זהירים ולהבין שלא כל פגיעה רגשית היא אלימות פסיכולוגית".

המאמר מצביע על כך שהתעללות רגשית בגיל הרך גורמת להשלכות נוירוביולוגיות ותפקודיות רחבות היקף, המשפיעות על התפתחות המוח ועל תפקודו של הילד לאורך חייו: ירידה של 10-8 נקודות במנת המשכל, פגיעה ביכולת הריכוז, בקשב ובזיכרון העבודה, פעילות מוגברת של האמיגדלה בתגובה לגירויים רגשיים, ירידה בנפח ההיפוקמפוס והקליפה הקדם-מצחית, ושיבושים בפעילות ציר הדחק וברמות הדלקת בגוף. השינויים הללו נקשרו לעלייה בסיכון לחרדה, לדיכאון, להתנהגויות מסכנות ולירידה בהישגים לימודיים וחברתיים.

המאמר מדגיש כי הבנת ההשפעות הנוירוביולוגיות של התעללות רגשית בגיל הרך אינה חשובה רק בקרב אנשי טיפול וחוקרים, אלא משמשת בסיס חיוני לעיצוב מדיניות חברתית וחינוכית, בעיקר לאור העובדה כי במסגרות חינוכיות כמו מעונות יום מתקבלים יותר ויותר דיווחים על אלימות, הכוללים גם התעללות רגשית. לדברי פרופ' יואלס הכרחי לשלב בין ידע מדעי עדכני לפעולה מתואמת של מערכות הרווחה, הבריאות והחינוך, במטרה להבטיח שכל ילד יזכה לסביבה בטוחה ותומכת. צעדים אלה אינם רק אמצעי למניעת נזקים עתידיים, אלא השקעה ארוכת טווח בבריאותה וברווחתה של החברה כולה.

כמו כן, היא אומרת, יש צורך להבדיל בין אלימות רגשית או פסיכולוגית לבין חינוך קפדני הבא לשים גבולות או חוקים ברורים. "חינוך כזה אינו חייב להיות מלווה במאפיינים של התעללות שהם התנהגויות אכזריות של הדמות המטפלת כלפי הילד, הפוגעות בערך העצמי של הילד, בזהותו על ידי דחייה, הפחדה, איומים, השפלה, בידוד, דרישות שאינן מותאמות לגיל הילד, מניעת תגובה רגשית ועוד. קשיים כלכליים אף הם אינם מהווים לכשעצמם התעללות פסיכולוגית.

לצד זאת מדגישה פרופ' יואלס כי בשנות החיים הראשונות קיימת גמישות מוחית גבוהה המאפשרת שיקום, אם ניתנת התערבות מתאימה. "למרות הנזקים הניכרים, המוח האנושי מסוגל להתאושש כאשר הילד זוכה להגנה, לתמיכה רגשית ולטיפול מותאם. זה מחייב את כל מערכות הרווחה, הבריאות והחינוך לפעול במהירות ובתיאום. זאת לא רק חובה מקצועית, אלא גם חובה מוסרית וחברתית שלנו כחברה להבטיח שכל ילד יגדל בסביבה בטוחה ומיטיבה".

"כדי להימנע מההשלכות החמורות יש צורך במניעה ואיתור. חשוב מאוד לשים לב לתופעות שיכולות לבוא עם התעללות רגשית ולטפל בזה בשלב מוקדם. חשוב לציין כי התעללות רגשית אינה מתרחשת רק בבית. אנו עדים גם למצבים בהם פעוטות עוברים התעללות רגשית ופסיכולוגית קשה במסגרת מעון היום או הגן וישנה חשיבות לאיתור התופעה".