איך לעצב גן לקהילה בטראומה

בעקבות המלחמה, שחוללה טלטלה עצומה בקהילות העוטף והצפון, נולד מודל ייחודי לעיצוב גני ילדים ובתי תינוקות, פרי שיתוף פעולה יוצא דופן בין אדריכליות, מעצבות, גננות והקהילה המקומית, במטרה להקים מרחבי חינוך מותאמים לערכים, לצרכים ולתרבות של כל יישוב, ולהחזיר לילדים ולמשפחות תחושת שגרה, שייכות ותקווה. "הפרויקט התחיל במלונות המפונים בים המלח, כשמשרד החינוך עדיין לא התעורר, צוות החמ"ל האזרחי שנשלח לשם, הבין מהר מאוד שיש צורך לתת מענה לשגרת הילדים והמשפחות, והחל להקים בין לילה מסגרות חינוכיות מלאות ושלמות", מספרת רותם ברקת, אדריכלית ומנהלת התכנון של היחידה.

גני הילדים של המפונים מוקמו בחדרי מלון ובתי כנסת

עד ינואר 2024 הוקמו 92 כיתות גנים לגילי לידה עד 6 במלונות ומרכזי מפונים בכל רחבי הארץ. "בערים תל אביב, נתניה וחיפה היה שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, כאשר כל הציוד וההקמה הפיזית מומנה על ידי כספי תרומות של החמ"ל האזרחי", מסבירה ברקת, "שנות הילדות הללו לא חוזרות ורצינו שיהיה להם גן מלא ועשיר, גם אם הוא ממוקם בחדר מלון או בית כנסת, היה חשוב שיהיה לילדים כל מה שצריכים בשביל שיוכלו לפרוח".

ברקת מוסיפה שלא מעט גני ילדים בדרום שימשו את החיילים ללינה ושהות בתקופת המלחמה, מתוקף היותם מרחבים ממוגנים ביישובים השונים. "החיילים גרמו נזקים כאלו ואחרים ונדרש שיקום פיזי, כשהתושבים החלו לחזור הביתה, המועצות המקומיות ביקשו שנלווה את הקהילות ונשקם את מרחבי החינוך, הם הבינו שהכוח של הפרויקט הוא החשיבה ההוליסטית של פדגוגיה ותכנון. ליווינו את רוב הקהילות בנגב המערבי והקמנו מסגרות חינוך מלידה ועד י"ב. זה היה תהליך מרגש שבו פגשנו מחדש קהילות שליווינו כשהיו מפונות".

לדבריה, לצורך מודל העבודה הייחודי שפותח, גויסו אדריכליות ויועצות פנים שעבדו בצמוד לליווי פדגוגי של אשת חינוך, שיצקה את הערכים לתכנון. "כשמתכננים גן ילדים, כל פינה ומרחב הם הזמנה לחקירה, פיתוח דמיון או ביטוי רגשי, בניגוד לתכנון אדריכלי של בית או משרד. ככלל, בתכנון גן ילדים של משרד החינוך, אדריכל של הרשות מתכנן מבנה ומבקש מהגננת ליצוק את התוכן מבלי שיש פונקציה שמתכננת את המרחב מתוך ראייה הוליסטית". כחלק מהתהליך, היא מספרת, קוימו שיחות עומק עם גורמי חינוך ונציגי קהילה כדי להבין את הצרכים הייחודיים ואת ההשפעות של השנתיים האחרונות, כולל היבטים תרבותיים, במטרה לספק מענה מותאם.

מעצבים גני ילדים מתוך התחשבות בתרבות המקומית וערכיה

כחלק מתכנון הגנים לקהילות הצפון, צוות החמ"ל תכנן גם למגזר הדרוזי בחורפש - מועצה מקומית דרוזית בגליל המערבי שלא התפנתה לכל אורך המלחמה. "המועצה החליטה לשים דגש בתקציבים על חינוך בגיל הרך, לשקם ולחדש בשנה הקרובה מרחבי חינוך של 7 גני ילדים. הערכים שהנחו אותם הם: אהבת הארץ, אהבת הספר והשפה הערבית והעברית בשילוב ביטוי אישי לכל ילד ושיח רגשי", מסבירה ברקת, ומוסיפה שלכל גננת תפיסה אחרת ודגשים אחרים, ולכן כל גן מעוצב באופן קצת שונה, "אחת הסייעות של גננת שעבדנו איתה אוהבת להתעסק עם מלאכות יד וסריגה, יש לזה קשר לתרבות מקומית ולמסורת, והחלטנו להקצות פינת סריגה כחלק ממרחב של שהייה, שקשורה לוויסות וביטוי אישי. אחסנו את החומרים על עגלה שאפשר לנייד גם לחצר, וליצור לוח אריגה על הקיר שנבנית בו עבודה קבוצתית".

ברקת מוסיפה כי ההתאמה של עיצוב גני הילדים לשונות הקהילתית נעשית תוך התחשבות בתרבות המקומית וערכיה. "במטולה לדוגמא, הרחבנו את המטבח בגן הילדים כך שיהפוך למרחב קהילתי, המאפשר להורים ולילדים להשתתף יחד בהכנת הארוחות. בדרך זו, אנו מעניקים ביטוי פיזי לערכי הקהילה המובילים את מערכת החינוך המקומית". בגן אחר שבו רוצים לעודד שוויון מגדרי, היא מספרת, ממקמים את פינת משק הבית לצד פינת הקוביות והמכוניות. "זה מעודד שוויון מבלי לדבר את זה, הערכים הליברליים מדוברים באמצעות המרחב עצמו".

פינת זיכרון בגן לאריאל ביבס, שחר וארבל קדם סימן טוב ז"ל

לילך לב, אדריכלית יזמית ומנהלת מנהלת פרויקט גנים לחיים של החמ"ל האזרחי, מסבירה שבניר עוז, כחלק מהתמודדות עם ההרס וחוסר הוודאות, תוכנן מתחם חינוכי רחב מקרווילות, שכלל התמודדות עם פערים פדגוגיים וצרכים רגשיים של קבוצות גיל שונות. “יצרנו מרחב תיאטרון עם במה קטנה ומתקן תחפושות והשתמשנו במסך ומקרן שהיו בגן כדי לייצר ב-AI המון רקעים", מסבירה לב, "רקע של ים, יער או ארמון להצגות שהם מעלים. חזרנו אחרי חודשיים וראינו שהילדים הוסיפו ספסלים, מוסיקה והשתמשו בנייד של הגננת כדי לעשות סרטים, מתוך מה שעשינו הם ממשיכים לפתח את זה".

בגן של ניר עוז נוצרה פינת זיכרון מיוחדת, לאריאל ביבס, והתאומות שחר וארבל קדם סימן טוב. "הילדים בחרו ומסגרו תמונות, ומיקמנו אותן במקום נמוך, כך שמי שמתגעגע יכול לגשת ולהסתכל", מספרת לב ומסבירה על התהליך שבו הטמיעו בגן ילדים פינת הנצחה. "הגננת החליטה, בליווי פסיכולוגי, ליצור פינת זיכרון נגישה בה הילדים בוחרים תמונות לזכר חבריהם וניגשים אליהן בחופשיות במהלך היום. ראינו שבבארי, במתחם הנעורים יצרו אלבומי זיכרון אישיים לכל חבר חסר, והילדים ניגשים בחופשיות, מעיינים באלבום וכותבים בו".

לב מדגישה, שהתהליך מתוכנן באופן אישי לכל גן, בהתאם לאישיות ולחלום הפדגוגי של הגננת, במטרה להחזיר לה תחושת משמעות, שייכות ומעורבות. "ההקמה מתבצעת ביום אחד מרגש בעזרת מתנדבים מהקהילה, והתוצאה היא גן ייחודי שמעוצב סביב תחביביה ותשוקותיה של הגננת. המרחב שנוצר מעצב את זהות וערכי הילדים, ומשפחות ששקלו אם לחזור, בוחרות לחזור ליישוב בזכותו".