יותר משנתיים אחרי שנחטף: יוסי שרעבי הובא למנוחות בקיבוץ בארי

כשבועיים אחרי שגופתו הושבה לישראל - יוסי שרעבי ז"ל הובא למנוחות היום (שני) בקיבוץ בארי. שרעבי נטמן באדמת הקיבוץ שממנו נחטף, אחרי מאבקים ממושכים של משפחתו להשיבו ארצה. אלפים הגיעו ללוותו בדרכו האחרונה - עטופים ומנופפים בדגלי ישראל. מסע הלוויה החל בשעות הבוקר בראשון לציון, המשיך למחלף יבנה וצומת יד מרדכי - והסתיים בבית העלמין בבארי. בתו יובל סיפרה לו על בן זוגה אופיר, שעמו נחטף: "נתחתן ואדע שיש לי את האישור שלך".

"במקום שמתחיל מהסוף"

נירה שרעבי, אשתו של יוסי, נפרדה ממנו בהספד קורע לב: "שנתיים שאני לא נושמת. שנתיים שאני זועקת בתוך הלב פנימה ושואלת "למה?". שואלת "באיזה עולם בנות צריכות לקבור את אביהן מוקדם כל כך? באיזה עולם אימא צריכה לקבור את בנה? באיזה עולם אישה צריכה לקבור את אהוב ליבה כשעוד נשאר כל כך הרבה להספיק?"

"נועדנו זה לזו", המשיכה. "מחפשת את כפות הידיים החמות שלך שיעטפו אותי. שיעטפו את כולנו מפני העולם. היית לנו מגן אנושי. לקחת על עצמך את כל מה שלא יכולתי. והיום אני לוקחת, ואתה חסר לי כל כך. נתת לי את החיים… הצלת אותי, הצלת את הלב שלי".

"אני שואלת את עצמי: איך משלימים את החלל הזה? איך אאסוף את עצמי מחדש? אני מניחה את המבט שלי על הבנות שלנו, ואני רואה בהן אותך. בכל אחת ואחת אתה נמצא בצורה אחרת, וכולן יחד משלימות אותך, שחסר לי כל כך. כשאני מסתכלת על שלושתן יחד, אני כל כך רוצה להסתכל עליהן יחד איתך".

היא סיפרה בכאב על הפנסיה המשותפת שחיכו לה בקרוואן בניו זילנד, "להיות אחד עם השנייה ולהכיר עוד יותר". נירה שיתפה היכן התבשרה המשפחה על שובו של יוסי לקבורה בישראל: "כשהיינו בתאילנד, הגשמנו את הטיול שתכננת ויצרת עבורנו, הרגשנו אותך איתנו. לא במקרה הגעת בשמחת תורה, ולא במקרה דווקא כשהיינו שם. הרגשנו שאנחנו ממלאות את הצוואה שלך, ואני מתכוונת להמשיך למלא אותה. אני מבטיחה לך שאהיה פה תמיד עבור אימא שלך. נחבק אותה גם בשבילך".

"כשאתחתן עם אופיר, אעשה את זה בלב שקט - כי אני יודעת שיש אישור שלך

מתוך ההספד של יובל שרעבי

גם יובל שרעבי, בתו של יוסי ז"ל, ספדה לו: "פאפו שלי, אחרי שנתיים זו הפעם הראשונה שאני באמת מצליחה לנשום. אתה סוף סוף חזרת הביתה. איך אני אמורה להיפרד מהבן אדם הכי משמעותי בחיים שלי? ממי שהיה איתי בכל רגע נתון? ממי שנתן לי את השם, ואת הצבע של העיניים? ב-14.1, כשהודיעו שנרצחת, משהו בי מת איתך. ועדיין, כשאני מסתכלת במראה אני רואה אותך בי, אז אני לא אפרד ממך".

בהמשך סיפרה גם על בן זוגה אופיר - שנחטף גם הוא ב-7 באוקטובר ושוחרר בעסקה. "אתה יודע, יש בו כל-כך הרבה דברים שמזכירים לי אותך. אם זה הטוב לב שיש בו, הנתינה לאחרים והעזרה מבלי לבקש תמורה. אם זה הטוהר והרגישות שלו, הוא באמת מדהים. מכאיב לי כל כך שאתה לא תהיה פה כדי ללוות אותי לחופה, לראות אותי שמחה ומאושרת, אתה לא תזכה להיות סבא ולראות את הנכדים שיהיו לך".

ובכל זאת אני נאחזת בדבר אחד, גם אם הוא הכי קטן: שבשבי עם אופיר ועמית, המחבל בא ושאל אותך אם אתה מאשר שאני ואופיר נתחתן - ואמרת כן. אז אבא, כשאני אתחתן עם אופיר אני אעשה את זה בלב שקט כי אני יודעת שיש את האישור שלך. וזה מה שחשוב לי יותר מהכול".

שורד השבי אופיר אנגל, בן זוגה של יובל שרעבי, ספד ליוסי וסיפר מה היה בשבילו בימים הכי קשים שלו, שהרגיש בין החיים למוות: "בחודשיים שהיינו ביחד, סגורים בחדר קטן, רעבים , מפחדים - דאגת לי. חלקת איתי את האוכל המועט שהיה לנו שם, כדי שנהיה פחות רעבים".

אופיר שיתף כי דיברו על בנות המשפחה בדאגה ובפחד גדול כי לא ידעו מה קרה להן באותה השבת. "דיברת על הים, כמה אתה אוהב אותו, כמה אתה מתגעגע אליו, כמה אתה רוצה כבר לחזור ולגלוש. השיחות האלה, גם בתוך האימה, היו מלאות באהבה ובדאגה שלך אליהן", אמר אופיר.

"ביום ההוא, כשבאו המחבלים וביקשו מאיתנו לכתוב מכתב פרידה למשפחות כי מחר יהרגו אותנו, לא הספקתי לראות את המכתב שכתבת. אני כל כך מצטער על המילים שלא קראתי, שאני לא יכול לשתף את נירה ואת הבנות שלך במה שכתבת להן", אמר אופיר.

"ברגע שהפרידו בינינו רק חיכיתי שתחזור", שיתף אופיר. "בכל פעם שמדברים עליך, ומספרים עליך, אני חושב עליך, על השקט שלך, על הטוב שהיה בך, גם ברגעים שלא מובן שיהיה לך, על הדרך שבה הצלחת להחזיק את כולנו שם בעזה גם כשכבר לא היה כוח. לא רציתי בדרך הזאת, אבל אחרי 700 ימים של המתנה שורפת סגרנו מעגל. יוסי, משהו ממך תמיד יישאר בי".

שורד השבי אלי שרעבי, אחיו של יוסי שרעבי ז"ל, סיפר על המאבק ההרואי של משפחתם להשבתם מהשבי, וספד: "לא חיפשת כותרות, רק להיות טוב. והיית טוב, הכי טוב. הלב שלנו שבור, אבל הראש מורם, כי זכית להיקבר פה, בארץ שאהבת, בלב הקהילה שלך, בין אנשים שלא שכחו. אנחנו נמשיך, בשמך, בזכרך, בדרכך. ונבטיח שנזכור, שנספר, ושנאהב, בדיוק כמו שאתה אהבת".

גם הנשיא הרצוג ספד ליוסי שרעבי ז"ל: "במעמד הכואב והמייסר הזה, כנשיא מדינת ישראל, בשם מדינת ישראל והעם כולו, אני מבקש - ממך יוסי, מכם משפחת שרעבי ומקיבוץ בארי כולו - סליחה ומחילה", המשיך הרצוג. "סליחה יוסי שלא הצלנו אותך ושלא השבנו אותך קודם. סליחה שלא הצלחנו להגן עליכם באותו יום ארור. סליחה שלא עמדנו כאן לצדכם – אל מול מפלצות האדם. סליחה שלקח כל כך הרבה זמן להשיב את יוסי לנוף מולדתו".

"תמיד חלמנו לטייל יחד בתאילנד", סיפרו נירה ואופיר, אלמנתו ובתו במהלך העצרת שהתקיימה ביום שבת בכיכר החטופים. "טיילנו המון אבל את הטיול הזה לא הספקנו. יוסי שלנו נחטף ונרצח בשבי, ומאז העולם שלנו התהפך". עם השבת גופתו לישראל, ספד לו אחיו אלי שרעבי, שנחטף גם הוא - והושב לישראל בפעימה השנייה. "המעגל שלי נסגר", כתב. "הגעגוע הוא אין-סופי אבל העיקר שחזרת לקבורה ראויה בישראל".

סיפורו של יוסי שרעבי

יוסי ז"ל נחטף מביתו בבארי בגיל 53 - יחד עם בן זוגה של בתו, אופיר אנגל. גם אחיו אלי כאמור נחטף מבארי. בינואר 2024 פרסם חמאס סרטון תעמולה אכזרי ובו נראים יוסי ואיתי סבירסקי ז"ל. יום למחרת הודיע קיבוץ בארי על מותו.

נירה, אשתו של יוסי סיפרה: "היינו בממ"ד ולדירה נכנסו שלושה מחבלים, הם דיברו בערבית. הבנות התחבאו מתחת לשמיכה ויוסי שמר על דלת הממ"ד. אחרי עשר שניות נפתחה הדלת והם פרצו פנימה בנשקים שלופים. הבת הקטנה שלי הייתה בטופ. מחבל הוריד חולצה מאיזה חבל כביסה ודרש ממנה להתלבש".

"כשהגענו לכביש המחבלים הושיבו אותנו יחד, היינו עשרה אנשים, כמה משפחות", המשיכה. "הם צעקו ליוסי בעלי ולאופיר להיכנס לרכב שהיה במקום. הם עלו על הרכב ונסעו". יוסי הותיר אחריו את אשתו נירה ושלוש בנות - יובל, אופיר ואורן. גיסתו של יוסי ליאן, ואחיניותיו יהל ונויה נרצחו.