איבו פופוב, צלם המתגורר בבלגיה, עוסק בימים כתיקונם בצילום אירועים, אנשים, ובגדול - רגעים חשובים ויפים מהחיים. אלה אינם ימים כתיקונם, ובמקום לצאת מהבית עם המצלמה, מצא את עצמו פופוב בבית עם ילדה קטנה והמון זמן פנוי. כמטפס הורים חובב, התגעגע הצלם לשני דברים עיקריים: הצילום וטיפוס ההרים האתגרי. התוצאה היא סדרת צילומים גדלה והולכת בה הוא ובתו יוצאים למסעות הספורט האתגרי בין ארבעה קירות, וזוכים לזמן איכות.
"תמיד אהבתי את ההרים," מספר פופוב. "גדלתי בבולגריה יש לנו מזל והתברכנו בהמון הורים. הפסגה הגבוהה ביותר היא של הר ויטושה. גובהו 2,925 מטרים, והוא נמצא ליד סופיה, עיר הולדתי. בחורפי ילדותי הייתי עושה שם סקי כל הזמן. על הפסגה היתה בקתה בה ניתן היה לנוח, לשתות תה ולאכול מרק שעועית חם. אלה היו זמנים טובים."
בימים אלה אני חי בבריסל, וכולנו בבית בחסות הקורונה," הוא ממשיך. "לא כיף להיות צלם שתקוע בבית, אני חולם על כל התמונות שיכולתי לצלם בחוץ, ומתכנן תוכניות לדברים שאעשה ברגע שהעולם יהיה שוב פתוח. בוקר אחד קמתי עם רעיון לפרוייקט בראש, ולקחתי את בתי בת החמש איתי למסע. אנחנו מצלמים תמונה אחת בכל יום, וזה מסע מתמשך." השניים חוזרים למחוזות ילדותו האהובים של אבא, בסביבה רכה ובטוחה, כמו מין אימון לקראת המסע שיעשו כשכל זה יסתיים.
הצילומים מלווים בטקסטים על הטרקים והמסעות, כאילו שאלה באמת קורים, ושהאב באמת מאמן את לילי המקסימה לקראת טיפוס אתגרי. "מאז שהתחיל הסגר, והתחלנו עם הפרוייקט, אני מרגיש כאילו אנחנו בחופשה. אחרי מעל חודש של מסע אני מרגיש שלילי ממש משתפרת. לפעמים היא צריכה לעצור ולחכות לי. אני לא מתלונן, אני זה שמספק לה את השוקולד ומחליט כמה לתת לה כל יום," הוא אומר בחיוך. שווה לעקוב אחר צמד מטפסי ההרים האמיצים הללו, אין לדעת לאן הם עוד יגיעו.
הורים - כל מה שצריך לדעת
על הורים, ילדים
ומה שביניהם