הכלב, חברו הטוב של האדם ידוע כאחד האקססוריז הטובים ביותר עבור כל בני המשפחה: כלבים יוצרים אצל בעליהם מערכת חיסונית חזקה יותר, הם מרגיעים ומלמדים על אחריות, אבל סקר חדש ונושך מראה את הצד השני של הנוכחות הכלבית בבית. מסתבר שכלב אחד שווה לא מעט ויכוחים, ריבים והתנצחויות, ובימי חייו של כלב ממוצע הוא יגרור את בני משפחתו האוהבים לכאלפיים ריבים.
קל יותר לריב מול כלבים מאשר מול ילדים
כל מי שמחזיק כלב מכיר את הוויכוחים ה'רגילים' שמתנהלים סביבו: מי יוציא אותו לטיול, מי יקח אותו לרופא, מה עושים איתו כשיוצאים לחופשה והאם מותר לתת לו אוכל מהשולחן או לא.
"כלב בבית זה לא מאוד שונה מילד", אומרת ניקי סלרס מחברת הביטוח הבינלאומית esure, המבטחת גם בעלי חיים, שמימנה את הסקר. "מדובר ביצור שזקוק להמון טיפול ויש לנו הרבה אחריות כלפיו. כמעט כל בעלים של בעל חיים יעשה מותש בשלב מסויים מהטיפול בו, וכך מתחילים הוויכוחים והריבים. בדיוק כפי שקורה עם ילדים. עם ילדים לא נהוג לומר את הדברים בצורה כל כך מוחצנת, ולא מאיימים להיפטר מהם כל כך בקלות. כלבים לא מבינים, ולכן הריבים סביבם תכופים יותר. כדאי לזכור שכלב בריא שמטפלים בו כמו שצריך וזוכה לעשות מספיק פעילות יעורר פחות מחלוקות וויכוחים כי הוא יזדקק לפחות טיפולי חירום יקרים ולא ישתולל בבית".
המחקר, שנתוניו לקחו ממאות משפחות בעלות כלבים המבוטחים בחברת הביטוח, חשף שהנושא לריבים דומה באופן מדהים לריבים שמתנהלים סביב גידול הילדים: כרבע מבעלי הכלבים מתווכחים כדרך קבע על המקומות בבית אליהם מותר לכלב להגיע, האם מותר לו לעלות על המיטות או על הספה. כחמישית מהמשפחות רבות על האחריות הסובבת סביב הכלב: תור מי לנקות אחריו כאשר עשה בלאגן או צרכים בבית.
אחד הטריגרים הגדולים ביותר לריבים הוא נושא החינוך: 18 אחוזים מהזוגות התווכחו והאשימו אחד את השני שהם 'קשוחים מדי' או 'רכים מדי' עם הכלב. ויכוח אחר מופיע באחת מעשר משפחות, ובו אחד הצדדים מאשים את השני בכך שהביאו כלב מלכתחילה, ובכמות ההוצאות שהכלב ייצר מאז שהגיע. עוד תחושות קשות יגיעו כאשר הכלב ילעס את הנעליים של אבא או את הארנק של אמא. גם הילדים עשויים לכעוס על הכלב כאשר יהרוס להם צעצועים אהובים.
14 אחוז מהמשפחות שהשתתפו במחקר אמרו שיש בבית יותר ריבים סביב חיית המחמד מאשר סביב הילדים. ב-17 אחוזים מהבתים, ריבים על הכלב היו כה חריפים עד שאחד מבני הזוג הלך לישון בחדר אחר, וברבע מהמשפחות יצא אחד ההורים מהבית בזעם לאחר ויכוח בנושא. הנתון העגום מכולם הוא ש-26 אחוזים מאלה שרבו בנושא הקשור לכלב, שקלו להיפטר ממנו לאחר הריב.
מי מוציא את הכלב? תכתבו בטבלה
"כשמביאים כלב חדש הביתה נפתחים ערוצי תקשורת חדשים בין בני המשפחה", אומרת הילה אליאב, מומחית להתנהגות כלבים ומטפלת בפחדים של ילדים מכלבים. "זה אכן יוצר ויכוחים אבל נוצרים גם דברים נהדרים שלא היו קודם. זה מייצר תקשורת ורבלית מוגברת, זה יוצר לכידות משפחתית חזקה, ואצל ילדים מתגלה לרוב פן של מסירות ואחריות שההורים מופתעים ממנו לטובה, וגם הילדים יהנו לגלות בעצמם את התכונות האלה. במפגשי האילוף שאני עורכת כל המשפחה מתפנה מעיסוקיה ומתאחדת, דבר שכיום לא קורה הרבה, והמשפחה הופכת לחזית אחידה מול הכלב, וזה מאחד ומחזק.
"כלבים גם מוציאים ילדים מהבית, וזה חשוב בעיקר עבור אלה שדבוקים כל היום למחשב. אני מלמדת הורים להכין טבלה ובה רשום בדיוק מי אחראי להוציא את הכלב ומתי, וכך נחסכים 90 אחוז מהריבים. כאשר מארגנים מערכת מסודרת ובהירה רוב הבעיות נפתרות, וזה נותן כלים גם לסדר וארגון בתחומים אחרים של החיים, כמו הבית ובית הספר".