"כמה הייתי רוצה שיהיה לי שוב אבא"

כבת שכולה זה שלוש שנים, וכאחות שכולה כשנה, כל יום עבורי הוא יום הזיכרון. ואם להודות על האמת, גם כל רגע (או לכל הפחות - כל כמה רגעים).

אך יחד עם זאת, בימים בהם עם ישראל מניח על לוח לבו את זכרם של הנופלים בערבות הדדית מרגשת בצורה יוצאת דופן, רגשותיי עולים והזיכרונות צפים ביתר שאת.

לכן החלטתי ביום זה לפתוח חלון קטן למתחולל בתוכי, לשתף במעט ממחשבותיי ורגשותיי, ולומר מהו לדעתי הדבר החשוב ביותר שעלינו לקחת מזיכרונם של הנופלים. בשבילם, בשבילנו.

צילום: אולפן של אנשים טובים ללא קרדיט.
עריכה: משה ביטון
מגישה וכותבת: אורית מרק אטינגר.
עזרה בהפקת הסרטון: אבנר שאקי.