"לא חייב לעבור את כל הסבל הזה, ואת כמות הזמן והכסף וכל זה בשביל מה?!? כדי להגיד שהילד הזה הוא שלכם? אם באמת חשקה נפשכם בילד תאמצו אחד שבאמת זקוק לכם, תינוק קטן שצריך בית חם ואוהב והורים יציבים ונינוחים. זה הרי לא באמת משנה הגנטיקה, הכי חשוב זה הקשר האישי. מאחלת לכם הצלחה בכל מה שתחליטו אבל תחשבו על זה שיש לכם את האפשרות לעשות טוב ליצור קטן שנולד לעולם" – כך כתבה טוקבקיסטית למתמודדי MKR מיכל ואמיר, שפנו לא מזמן לגיוס המונים כדי לממן תהליך פונדקאות.

אז למה באמת לא לאמץ? רבים חושבים כך, ובצדק – הרי מה זה משנה איך הילד יגיע? ולא באמת צריך להרגיש כל ציר בשביל להיות הורה. אימהות והורות זה לא ההיריון, זה מה שאחרי, וכך גם אפשר לתת לתינוק קטן שזקוק לכך בית חם ואוהב. אבל מה באמת קורה במשרדי השירות למען הילד ומה תצטרכו לעבור כדי להגשים את החלום? ומה ההבדל בין מה שרובנו חושבים לבין מה שקורה במציאות? פנינו לעו"ד רחלי גרינברג, מומחית לדיני משפחה במשרד עורכי הדין גרינברג-אפרתי, ולאביגיל סגל, סגנית מנהלת השירות למען הילד (אימוץ), מפקחת ארצית תחום פיקוח והשמת ילדים, כדי שיעשו לנו סדר במיתוסים.  

כל אחד שרוצה ילד יכול לאמץ

אז זהו, שלא. כדי שבכלל תזומנו לפגישה עליכם להוכיח כי אתם אכן ראויים להיות הורים. תצטרכו להראות שאין לכם רישום פלילי, שאתם חיים בדירה שיש בה אפשרות לתת לילד חדר שמיועד לו, שאתם מרוויחים מספיק, ועליכם גם לגור ביחד לפחות שנתיים ולהיות בעלי 12 שנות לימוד. רק אחרי שתמלאו טפסים עמוסי שאלות, תספרו על עצמכם בכתב ותסבירו מדוע פניתם לאימוץ – רק אז תזומנו לפגישה.

אגב, אם מדובר על זוגות חד-מיניים או נשים שמעוניינות להיות אימהות יחידניות, מותר לכם לאמץ, אך על פי החוק מי שיכול לאמץ הם בני זוג שהם בעל ואישה או ידועים בציבור, ורק כשאין מענה של זוג כזה, אלו יכולים להיות נשים יחידות או גברים בעלי פוטנציאל להיות חד הוריים. החל משנת 2005, בעקבות פסיקת בג"ץ, זוגות חד מיניים יכולים גם לאמץ באימוצי קרובים, אך כאמור אם ירצו לאמץ באימוץ רגיל, זה לא יהיה עניין פשוט. אמנם השירות למען הילד ניסה לשנות את החקיקה, ואף העביר בקשה לשרת המשפטים דאז איילת שקד, אך הנושא לא קודם, הממשלה התפרקה, וההמשך ידוע.

"מאמץ בארץ צריך להיות תושב ישראל. בנוסף, לפי חוק האימוץ המאומץ צריך להיות בן אותו דת של המאמצים, וכמובן, שלא יהיה לו רישום פלילי", מפרטת סגל. "המבקשים לאמץ צריכים להיות במצב בריאותי תקין. ההיגיון העומד מאחורי זה הוא שלא יהיה גורם שמגביל את תוחלת החיים שלהם, כמו מחלה קשה או סופנית. מבחינת רמת ההכנסה, לא מחפשים אנשים עשירים אבל גם לא אנשים שיהפכו לנתמכי סעד או שבקושי יצליחו לקיים את עצמם. בודקים שאלו אנשים שיוכלו לכלכל ולפרנס ילד. ההשכלה הנדרשת מהמאמץ היא השכלה תיכונית ומעלה. אבל זה גם תלוי מגזרים, אם במגזר הערבי יש פחות מעומדים מתאימים אז יש איזו התגמשות לדברים האלה ועובדים בתוך נהלים פנימיים".

אימוץ  (צילום: DGLimages | shutterstocl)
הממשלה התפרקה ואיתה החוק שיכול לעזור לקהילת הלהט"ב לאמץ | צילום: DGLimages | shutterstocl

הליך האימוץ הוא מהיר

לא, לא ושוב לא. זמן ההמתנה לאימוץ תינוק עד גיל שנתיים לוקח כחמש שנים (!), וגם אם החלטתם לאמץ תינוק מעל גיל שנתיים זמן ההמתנה עלול להיות ארוך ומייגע. הדרך ה"קלה" ביותר לאמץ תינוק היא להיות משפחת אומנה, שבה חזקת הילד עדיין בדיון. כאן הסיכוי לקבל תינוק תוך זמן קצר יחסית הוא גדול יותר, אך קיימת גם האפשרות שהילד יוחזר להוריו תוך זמן מסוים, מה שיכול להשאיר את ההורים במשפחת האומנה, אם חיכו זמן רב לתינוק, עם לב שבור. מהי טובת הילד: לנוע בין משפחות כדי לחזור בסופו של דבר למשפחה הביולוגית, שאולי יאלץ לצאת ממנה שוב, או לגדול במשפחה אחת יציבה? אין לנו באמת תשובה, אבל ברור שהמצב הקיים לא מיטיב עם אף אחד, ובטח לא עם הילד.

בכל גיל אפשר לאמץ

אחרי שסיימתם למלא את השאלון והצלחתם להוכיח שאתם אכן ראויים להיות הורים, יגיע הרגע שבו תבינו שגם הגיל הוא בעיה. אם אתם בגילאי ה-40 אין לכם כמעט סיכוי לאמץ תינוק מתחת לגיל שנתיים (ואם זה הילד הראשון שלכם ואתם חסרי ניסיון בגידול ילדים, סביר שזה טווח הגילאים שתרצו). החוק במדינה קובע, ואולי בצדק, כי הפרש הגילאים ביניכם ובין התינוק לא יכול להיות גבוה יותר מ-43 שנה, ואם ניקח בחשבון את הזמן שלוקח לאמץ תינוק בארץ, אם עברתם את גילאי ה-40, הסיכויים שלכם ימתקרבים ל-0.

יש המון ילדים ותינוקות שזקוקים לבית

יכול להיות שכן, אם אתם מוניקה וצ'נדלר, או אם אתם גרים במדינה אחרת שבה קידוש ההורות הביולוגית לא חזק כמו בישראל. על פי הנתונים בישראל מאומצים בכל שנה כ-80 ילדים ותינוקות בממוצע בלבד (ב-2018 אומצו 82 ילדים, ובשנת 2019 רק 15 תינוקות מתחת לגיל שנתיים נמסרו לאימוץ). הרוב המכריע של התינוקות והילדים שמועמדים לאימוץ בארץ לרוב אינם שייכים לנערות או נשים שהבינו כי אין ביכולתן לגדל ילד, אלא כאלו שהרווחה לקחה מהוריהם, מה שהופך את המצב למורכב וקשה יותר. כמו כן, כבר קרו מקרים שבהם אחרי שהילד נמסר לאימוץ בית המשפט החליט להחזיר אותו להוריו הביולוגיים.

אפשר לאמץ תינוק בן יומו

לרוב לא. מעטים, אם בכלל קיימים, מקרים בארץ שבהם האם הביולוגית ידעה כבר בזמן ההיריון שהיא הולכת למסור את התינוק לאימוץ. כאמור, מדובר לרוב על ילדים ותינוקות מרקע קשה שהוצאו מבית הוריהם בהוראת משרד הרווחה.

אימוץ  (צילום: altanaka | shutterstocl)
רוב הילדים שנמסרים לאימוץ מוצאים מהמשםחות על ידי הרווחה | צילום: altanaka | shutterstocl

ברגע שאימצתם – הילד שלכם 

זה מורכב. הרבה פעמים יש בעיות שעלולות לצוץ בהליך האימוץ בישראל. הן עשויות להגיע מצד ההורים המאמצים, מצד הילד עצמו או מצד הוריו הביולוגיים, כמו במקרה של חזרה מהסכמה של ההורים הביולוגיים לאימוץ. "ברגע שהורה אחד או שניהם רוצים לחזור בהם מהסכמתם שניתנה בעבר, מתחיל הליך משפטי לא פשוט שבו מעורבים בדרך כלל שלושה צדדים – ההורה החוזר מהסכמתו, ההורים המיועדים לאימוץ והמדינה", מסבירה עו"ד גרינברג, "הליך זה אינו פשוט לאף צד בוויכוח, ונכון להיעזר בעורך דין כבר בשלב הראשון של בעיה מסוג זה".

בעיה נוספת שעלולה להתעורר היא חוסר התאמה בין הילד המאומץ למשפחה המאמצת, בעיקר במקרים של ילדים גדולים (מעל גיל שנתיים), שעברו קשיים לא מעטים בילדותם המוקדמת. "למרות הניסיון הטוב של 'השירות למען הילד' לאבחן בעיה זו מראש, לא תמיד זה מתאפשר, ולעיתים ההורים המאמצים מתקשים להסתגל להיותם משפחה מאמצת", היא מוסיפה. "בשלב הראשון הורים מאמצים המתקשים בגידול ילד מאומץ נעזרים ב'שירות למען הילד', אבל לרוב נכון לערב גם מומחים פסיכולוגיים, ובמקרה שנדרשת התערבות משפטית, גם עורך דין המומחה לתחום".

אימוץ לא עולה כסף 

נכון. המדינה מעודדת לאמץ, והליך האימוץ בישראל כמעט ולא עולה כסף להורים המאמצים, למעט תשלום על האבחונים שנעשים על ידי מיקור חוץ ולא בשירות למען הילד, שהוא שירות שניתן בחינם. במקרה של בעיה שדורשת ליווי משפטי, יש להוסיף את עלות הליווי, שכן גם הוא פרטי, ותלוי בעלויות עורך הדין שנבחר. מעבר לכך, עלויות גידול הילד נמצאות בידי ההורים המאמצים כמו בגידול ילד ביולוגי. באימוץ של ילדים גדולים (מעל גיל שנתיים) או אימוץ של קבוצת אחים, המאמצים זכאים לסיוע מהמדינה. "במקרים כאלה יש הרבה הוצאות כי מדובר בילד בגיל בוגר יחסית. אם יש הוצאות חריגות, כמו טיפולים, ההורה ניגש עם הילד לוועדה במשרד הרווחה ואז מחליטים אם הוא צריך טיפול כלשהו וזכאי למימון. הסכום הוא 1,600 שקל לכל ילד לחודש לפי הצורך. יכולים להיות חריגים, אבל זה הסכום, וזה תלוי גם בהכנסות המשפחה", מסבירה סגל.  

אל תמהרו לשפוט

זוגות רבים מגיעים לשירות למען הילד מלאי תקווה, וכשהפגישה מגיעה לסיומה יש בהם קצת פחות התרגשות, והרבה פחות תקווה. לאמץ זה הדבר הנכון, האלטרואיסטי, החשוב, ויש לו משמעות עצומה, גם עבורכם וגם עבור התינוק המאומץ, אך ההליך לא קל ולעיתים לא אפשרי. אז רגע לפני שאתם קופצים לשפוט ולהקליד עוד טוקבק – עצרו רגע, כי רוב הסיכויים שהזוג הזה שעליו אתם מדברים, חשב על זה לפניכם.

>> מה ההבדל משפחה מאמצת למשפחת אומנה?