יום כיפור בפתח, ועמו ההזדמנות לעצור ולעשות חשבון נפש, להתחרט ולבקש לפתוח דף חדש. מרבית האמהות (וגם האבות כמובן, אבל בואו נודה על האמת - מצפון זה עסק נשי) עסוקות בתחושות אשמה כל השנה, אבל יום כיפור מאפשר להסתכל עמוק יותר, פחות נקודתי, על ההורות והאימהות ולהבין מהם הדברים שהכי כואבים, אלה שהכי כדאי להשליך ולנסות לשפר בהמשך, למעננו ולמען הילדים. על מנת להבין על מה אמהות הכי מתחרטות, פנינו אל חכמת ההמונים: אמהות מאמאזון.
אמהות רבות, גילינו, מתחרטות על חוסר הסבלנות שהן מפגינות כלפי הילדים. ״אני מתחרטת על זה שלא תמיד יש לי כח להקריא סיפור נוסף לפני השינה״, אומרת אמא אחת. רבות נוספות מדווחות על מחסור בזמן משותף עם הילד. ״כשאני מאבדת סבלנות, גם אם אני צודקת, עדיין מרגיש שיכולתי להיות טובה יותר.״ ״אני מתחרטת על זה שאני מתעסקת עם הנייד במקום להיות מרוכזת בהם במאה אחוז,״ ״אני מצטערת על ההרגשה הזיפטית שבאה לאחר מכן. על רגשות האשמה. על הידיעה שיכולתי הרי לנהוג אחרת, אם רק... אם רק הייתי עוצרת לשניה לחשוב. אם רק הייתי מנסה להבין יותר, אם רק הייתי מכילה יותר. הנחמה היחידה שלי בכל זה, זאת ההבנה שכולנו לומדים מטעויות.״
גם כאשר משקיעים בילדים מעל ומעבר, יש מקום לחרטות. ״אני מתחרטת על זה שאני משקיעה רק בילדים ושוכחת לטפל בעצמי ובזוגיות שלי ושל בעלי,״ מודה אם אחרת. ויש גם, מתברר, את האסכולה שלא מצטערת ולא מתחרטת. ״אני לא מצטערת על שום דבר,״ אומרת אם אחת מכמה שחולקות את אותה תפיסת עולם ממש. ״אני מתנצלת במקום, כשאני מרגישה שעשיתי משהו לא בסדר, ואם פגעת במישהו ולא התנצלתי - כנראה שהגיע לו.״ כך או כך, תזכרו - כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן.
אז כולנו, מסתבר, מתחרטות על אותם הדברים. אבל מהי אם כל החרטות? הצביעו! אגב, כבר שתדעו שייסורי מצפון עושים קמטים. קחו מזה מה שאתן רוצות ואל תלקו את עצמכן יותר מדי. אתן אמהות נהדרות. אנחנו יודעות.