ילדה עצובה (צילום: Jani Bryson, Istock)
ילדים עד גיל שש: לא בהכרח אצל האם | צילום: Jani Bryson, Istock

הידיעה על כך ששר המשפטים יעקב נאמן אימץ את מסקנות ועדת שניט, תפסה את עו"ד רונן דליהו - מומחה לדיני משפחה ויו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין - בכנס הארצי של עורכי הדין למשפחה באילת. "זה הנושא הכי חם וחשוב עכשיו, שישנה את השיח הציבורי על גירושין בארץ", הוא אומר. "בנאום הפתיחה שלי בכנס אני מתכוון לברך את שר המשפטים על החלטתו הנכונה.
"ומה משמעות ההחלטה, בעצם? שמעתה והלאה, ילד לא יהיה אוטומטית בחזקת אמו, וכל מקרה ייבדק לגופו. המשפט 'טובת הילד מעל הכל' - יהיה מיושם הלכה למעשה".

למה בעצם הוקמה ועדת שניט?

"ועדת שניט היא ועדה מקצועית שחברים בה גורמים שונים מהקשת הרחבה של העוסקים בתחום", מסביר עו"ד דליהו. "הוועדה הוקמה על מנת לבחון את טובתו של הקטין במסגרת הליכי גירושין של בני זוג, והיא אפשרה לגופים שונים כמו ארגוני נשים, פסיכולוגים ואחרים - לתת את דעתם.
"מדוע היא הוקמה, בעצם? שאלה טובה. והתשובה היא, שעלה בה צורך משום שהייתה תחושה שהמצב המשפטי הקיים הוא לא נכון, בהשוואה להתנהלות המשפטית במקומות שונים בעולם".

איפה למשל?

"מודלים באוסטרליה, מדברים על חלוקה הורית משותפת של שני ההורים, גם לאחר שההורים מתגרשים. לעומת זאת המצב המשפטי בישראל הוא שמצד אחד בני זוג שמתגרשים - שניהם ממשיכים להיות האפוטרופוסים הטבעיים של הילדים עד גיל 18, וממשיכים לקבל החלטות במשותף בכל הנושאים הקרדינאליים – חינוך, בריאות ועיצוב עתידם.
"מצד שני, אחד ההורים מקבל משמורת, דהיינו הילדים נמצאים אצלו רוב הזמן, בעוד שההורה השני מקבל הסדרי ראייה וביקורים.

"זה המצב שנוצר וזה מודל בעייתי מאוד, ובמיוחד לאור העובדה שקיים חוק שלפיו ילד עד גיל שש גדל אצל אמא באופן אוטומטי. במצב כזה, ילדים מן הסתם ממשיכים לגדול אצל האם, והאב הוא זה שנאלץ להסתפק בביקורים בדרך כלל".

האם אתה מוחה על המצב הקיים כגבר?
"חד משמעית לא. העובדה שאני גבר אינה רלוונטית, אני מדבר כעורך דין שעוסק בתחום כבר 20 שנה, ומתוך הבנה מקצועית נטו אני אומר: זכותו של כל ילד להיות בקשר טוב עם שני הוריו, וכל מקרה צריך להיבדק לגופו".

ה"אבות החדשים" תומכים, הנשים מתנגדות

בחזרה לוועדת שניט: זו המליצה על שני דברים משמעותיים. הראשון הוא, מסביר עו"ד דליהו, שגם כאשר בני זוג מתגרשים, עדיין תישמר אחריות הורית משותפת. זה אומר שלשני ההורים אין יותר שיח של הורה משמורן והורה מבקר, אלא ההורים אחראיים יחד לדאוג לכל האינטרסים של הקטין, זכויות וחובות כאחד. למעשה, הוועדה קבעה שעל ההורים לחלק ביניהם את נטל גידול הילדים.
ההמלצה השנייה של הוועדה היא לבטל את חזקת הגיל הרך מתוך ראייה שכאמור, כל מקרה צריך להיבחן לגופו. כלומר: לא עוד ילדים עד גיל שש שגדלים אוטומטית אצל האם.

דליהו: "מובן שלהמלצות הייתה תמיכה גורפת בקרב ארגוני אבות, שטענו שעד כה הם קופחו. בעיקר תמכו כל 'האבות החדשים', שמעוניינים להיות מעורבים יותר ויותר בחיי ילדיהם לאחר הגירושין.
"לעומת זאת ארגוני הנשים והפמיניסטיות התנגדו לעניין, בטענה שנשים הן בלאו הכי הצד המקופח אחרי גירושין, וכי ביטול חזקת הגיל הרך תאפשר לגברים ביצוע מניפולציות במסגרת הליכי גירושין וכתוצאה מכך גם הפחתת המזונות – מה שיפגע עוד יותר בנשים גרושות. אלו הם עיקרי הטענות".

אל דאגה, לא יהיה מקום למניפולציות של גברים

ומה באשר להשלכות המעשיות? אם לא ייעשו מספר דברים, אומר עו"ד דליהו, "לא יהיה להמלצות הללו כל ערך. אלה הדברים שיש לדעתי לבצע על מנת להוציא את ההמלצות לפועל:

1. ראשית, יש להשלים את ההמלצות של ועדת שיפמן שמתדיינת בנושא המזונות. לא יתכן שוועדה אחת תדון במזונות, וועדה שנייה תדון במשמורת – אי אפשר לדבר על משמורת בלי לעסוק במזונות; שני הדברים צריכים להיות מטופלים במקביל.

2. יש לצמצם את הפערים בין גברים ונשים אחרי הגירושין. כדי לא להפוך את הנשים לצד החלש עוד יותר בעת גירושין, צריך לתת להן זכויות רכוש ברורות כדי שמעמדן לא ייפגע, זאת ללא קשר למזונות.

3. יש צורך ביותר ויותר מנגנוני גישור שיעזרו לבני זוג בהליכים להשיג שיתוף פעולה והבנות. אחרת לעולם לא נצליח להגיע לאחריות הורית משותפת. שהרי אלה שבמילא מגיעים לעמק השווה, חותמים על הסכמים ולא צריכים את בית המשפט. הבעיה מתעוררת במקרי קצה של אנשים שנגררים לבתי משפט ואינם מוכנים, למרות ראיית טובת הקטינים, להגיע להסכמות.

אין תמונה
יהיה פה אוסטרליה? עו"ד דליהו
בעזרת הקמת המנגנונים הללו, המסקנות יוכלו להבשיל לידי חקיקה".

האם גברים לא יוכלו לנצל את המצב לטובתם? דרכם לנקום באישה דרך הילדים סלולה עכשיו.

"למי שחושש ממניפולציות של גברים בעקבות ההמלצות, אני יכול לומר שאפשר להירגע: אבות שלא היו מעורבים קודם ופתאום יחליטו שהם רוצים לגדל את ילדיהם כדי לצאת במניפולציה או על מנת להפחית תשלומי מזונות – אלה יתגלו.
"בית המשפט, לפני שהוא מקבל החלטה בעניין, מקבל תסקירים של פקידות סעד וחוות דעת מקצועיות. כך שאם ישנו למשל אב שבמשך כל השנים עבד מצאת החמה ועד צאת הנשמה, ופתאום רוצה לגדל את ילדיו כדי לנקום באם – אין סיבה לאפשר לדבר כזה לקרות.

"לכן אני חושב שתמיכת שר המשפטים בהמלצות הוועדה היא חיובית ופורצת דרך. מעתה תפיסת העולם באשר להורים וילדים תשתנה: לא עוד מושגים כמו "משמורת" ו"חזקה" שלקוחים מבתי הסוהר ולא קשורים לטובתם של ילדים. זהו צעד ראשון ומבורך לקראת הבאות. נקווה שההמלצות יזכו ליישום, ולא יישארו בגדר תיאוריה".

 >> רגע לפני: איך בוחרים יועץ זוגי?