פייסבוק ידוע בכך שהוא מחבר בין אנשים שלא התראו שנים רבות, ושחשבו שלעולם לא ייפגשו עוד. אמנם לפעמים הוא חושף אותנו לאנשים שאילו היינו רואים אותם ברחוב, סביר שהיינו מתכופפים לקשור את השרוך, אבל לפעמים, במקרים ממש מיוחדים, הוא יכול לעזור במציאת אנשים קרובים באמת ולגשר בין אנשים שחיפשו אחד את השני באופן עקר במשך שנים. בזכות פייסבוק מצאו אנשים את אחיהם האבודים למשל, ובאמצעותו מוצאים כיום לא מעט ילדים מאומצים את הוריהם הביולוגיים.
"עולם האימוץ הולך למקום בו כולם רואים את כולם"
על פי דיווח של הניו יורק טיימס, האינטרנט הפך כבר מזמן לכלי החיפוש העיקרי של הורים ביולוגיים וילדים מאומצים המעוניינים לאתר אחד את השני. פייסבוק הגדיל את הנוכחות האינטרנטית של אנשים, על פרטי ההתקשרות שלהם, וכיום גם למיליוני ילדים יש פרופיל. אם פעם התהליך יכול היה להימשך שנים, כיום הוא יכול לארוך דקות ספורות, בעיקר במידה ושני הצדדים מעוניינים להימצא. הקלות הזאת מביאה לשלל סוגים של מצבים, חלקם מאושרים מאוד, חלקם עגומים, ובחלק מהמקרים יוצרים הורים ביולוגיים קשר ישירות עם הילד אותו מסרו, ללא תיווך הוריו המאמצים. לאחרונה אף דווח על כמה מקרים בהם הורים ביולוגיים יצרו קשר עם ילדים בני 13 שאפילו לא היו מודעים לעובדה שהם מאומצים.
"מדובר בתופעה שגדלה והולכת", מאשר אדם פרטמן, סופר ומומחה בינלאומי לאימוץ, מחבר רב המכר שהיה מועמד לפרס פוליצר, 'אומת אימוץ'. "אי אפשר לעצור את זה, אז כדאי להיות מודעים לעניין. חלק מהאנשים בעד התופעה וחלק נגד, אבל חייבים להתמודד איתה. חייבים להבין שעתיד עולם האימוץ הולך לכיוון של העולם הוירטואלי, בו כולם נוכחים בחיי כולם כל הזמן. לילדים של היום יש כלים שלא היו פעם בגיל צעיר מאוד. מצד שני, למרות הידע והיכולות הטכנולוגיות שלהם, חשוב לזכור שהם פגיעים מאוד ורגישים, בעיקר בגילאים הצעירים. לא נצליח להגן על הילדים בכך שננסה להרחיק אותם מהמחשב. אנו מוכרחים להיות יותר פתוחים איתם. פתיחות היא הפיתרון היחיד פה".
"שלחתי לה מייל ותוך דקות היא הגיבה"
התופעה הזאת מביאה עימה לא מעט סיפורים מחממי לב, כמו סיפורה של ג'סי בת ה-19, שאומצה בלידתה על ידי לינדה וזאב ווצ'ל באימוץ סגור, כזה שלא מאפשר קשר עם האם הביולוגית. כל מה שהיה לרשותה של המשפחה המאמצת הוא את שמה הפרטי של האם, שרין. תחילה הזוג לא היה מעוניין בקשר עם שרין, אבל הניח שיום אחד ג'סי תרצה ליצור איתה קשר. היום הגיע מהר, ומאז כניסת האינטרנט לחייהם חיפשו בני המשפחה בגוגל את השם יוצא הדופן "שרין", אבל שום דבר רלוונטי לא עלה בתוצאות החיפוש. ואז הגיע פייסבוק. יום אחד, בחיפוש שלא לקח יותר משתי שניות, עלתה תמונה של אישה בשם שרין שנראתה לאמה של ג'סי מוכרת באופן קיצוני.
"זה היה כמו לראות תמונה של בתי בעוד 20 שנה", מספרת לינדה. "כתבתי לה מיד מייל: הי שרין, אני אמא של ג'סי. זה בטח שוק בשבילך לקבל מייל כזה. תוך כמה דקות שרין ענתה לי. דיברנו במיילים במשך כל אותו יום, עד שהייתי צריכה ללכת להביא את בני מבית הספר. בזמן שיצאתי ג'סי חזרה הביתה והתיישבה על המחשב. היא גילתה את התכתובת, ועד שחזרתי היא ושרין כבר דיברו בוידיאו צ'ט".
מסתבר ששרין חיפשה את בתה הביולוגית כל השנים ללא הצלחה. כשילדה את ג'סי היתה שרין בת 24, אם לשלושה, ומסוסכת עם בן זוגה שלא רצה בילד נוסף. הילדה נמסרה לאימוץ והשניים התחתנו. שרין מעידה שהתחרטה על הוויתור על ג'סי מיד, אבל למחרת האימוץ אי אפשר היה לעשות עוד דבר בנידון. האיחוד בין האם לבתה הביולוגית חודש מאוחר יותר היה מרגש ומלא דמעות. ג'סי זכתה לפגוש גם את אביה הביולוגי ואת שלושת אחיה.
"אף אחד לא ידע מה לומר", משחזרת ג'סי. "פשוט חיבקתי את כולם ולא האמנתי שמצאתי אותם. עכשיו יהיו לי שני סטים של הורים. אלה שגידלו אותי ואלה שילדו אותי. אני לא יודעת אם באמת נצליח להיות ביחסים ואיזה סוג של קשר זה יהיה, אולי יום אחד נתרחק ונפסיק לדבר, אבל עם האחים שלי אני בטוח מתכוונת להישאר בקשר".
צפו באיחוד המרגש של השתיים:
Visit msnbc.com for breaking news, world news, and news about the economy
עוד סיפור איחוד מרגש התרחש דווקא באתר מייספייס, ולא בפייסבוק. ג'ון, גיטריסט מקצועי מסן פרנסיסקו, נתקל במקרה באתר בעמוד של בחור צעיר, בן 21, הדומה לו בצורה קיצונית. "היו תמונות של הבחור הזה עם גיטרה, ופורסם שם סקר: 50 דברים שאתם לא יודעים על מייק. אחד מהם היה שהוא מאומץ. הבנתי שמצאתי את בני".
ג'ון, שהתחיל לחפש אחר בנו מיד לאחר שנמסר לאימוץ ללא הצלחה, מפאת סירוב של ההורים המאמצים לשתף פעולה, החליט שהגיע הזמן לפעול. "למרות שחוקית כבר לא היה צורך כזה, החלטתי לכבד אותם ולפנות אליו דרך ההורים המאמצים. שלחתי להם מכתב בכתב יד, בדואר, ותוך שלושה ימים בני התקשר אלי".
השניים נפגשו מספר פעמים, ועכשיו שומרים על קשר בעיקר דרך פייסבוק. "הפייסבוק נח מהבחינה הזאת, כי הוא מאפשר קרבה, ומצד שני מרחק בטוח. היקשרות מחדש מהסוג הזה היא מסובכת, ופייסבוק מאוד עוזר עם כל המבוכה והבלבול".
ההורים הביולוגיים צופים מהצד
תופעה נוספת מעולם האימוץ היא של הורים ביולוגיים שמשתמשים בפייסבוק על מנת לעקוב אחרי ילדיהם, אותם מסרו לאימוץ, מבלי ליצור איתם קשר ולבלבל אותם. חלקם מנצלים את העובדה שילדים רבים לא משתמשים בהגנות פרטיות ומשאירים את הפרופיל פתוח לכל, וחלקם פותחים פרופילים בדויים ומציעים חברות לאותם ילדים.
"מסרתי שני תינוקות לאימוץ לפני שבע שנים ואינני מתחרט על כך", מספר כריס סמית. "זה היה הדבר הנכון לעשות עבורי ועבורם. אני אוהב את ילדיי, לכן אני פשוט מביט בהם מהצד, בדרך שבה הם גדלים, אני בודק שהכל בסדר איתם, מהם הדברים שמעניינים אותם ומיהם החברים שלהם. זה מקל עלי. אני יודע איך החיים שלהם נראים".