מה קורה לאחים ללא הורים שממתינים למשפחה טובה שתאמץ אותם? כפי שראינו ב"מחוברים", מי שהציל את שי גולדן בבית היתומים היה אחיו הגדול, רן, שדאג לו ושמר עליו עד שהשניים אומצו יחד. סיפור דומה מתרחש בימים אלה, אך הפעם הדרמה עוד יותר מפותלת, כשהסוף הטוב עוד לוטה בערפל, ותלוי בעזרה של כל מי שימצא לנכון לסייע באיחוד בין שני אחים קטנים שמרחק רב מפריד ביניהם.
7 שנים של טיפולי פוריות
רונית בת ה-34 וגיל בן ה-37 (שמות בדויים) נשואים מזה 15 שנה, כשהזוגיות שלהם החלה כשרונית הייתה בת 17 וגיל בן 20. "גם לפני שהתחתנו, לא בדיוק נזהרנו, וקיווינו להיכנס להריון", מספרת רונית. "אחרי ניסיונות אינטנסיביים של תשע שנים, שבע מהן בטיפולי פוריות באמת איומים, התקוות לילד משלנו נגוזו והחלטנו לפנות לאימוץ".
אל האימוץ הראשון הגיעו בני הזוג בידיעה ברורה שהם נכנסים לתהליך יקר ומפרך, והתארגנו לכך. "שנינו עובדים, אבל אנחנו ממש לא עשירים ובאים מבתים בלי כסף. גיל הוא בן זקונים, והוריו מבוגרים ולא יכולים לעזור, אז לקחנו הלוואות, והצלחנו לארגן 160 אלף שקל, הסכום הנדרש לאימוץ".
מתן (שם בדוי), היום בן ארבע, הגיע לישראל מסנט פטרסבורג שברוסיה בראש השנה לפני שנתיים, אחרי תהליך אימוץ ארוך. "מתן הופיע בעיתון, מאחר שהיה הילד המאומץ מספר אלפיים של מדינת ישראל. גם אחרי שהגיע השתוקקנו לעוד ילדים, אך הבנו שזה כבר לא יהיה אפשרי מבחינה כלכלית מאחר שבתקופה זו עלו מחירי האימוץ בכ-30 אחוז".
מגייסים כסף כדי שהאחים יוכלו להתאחד
אבל הכל השתנה ביום אחד, כשרונית וגיל קיבלו שיחת טלפון מהעמותה שטיפלה באימוץ של מתן, שבישרה להם בשורה מטלטלת: אח ביולוגי של מתן – גם מצד האם וגם מצד האב – הגיע לבית היתומים. "הייתי מופתעת. מעולם לא שמעתי על מקרה כזה, ואני מכירה הרבה הורים מאמצים", אומרת רונית. "מה הסיכוי ששני אחים ביולוגיים יגיעו אחד אחרי השני לבית יתומים? עכשיו אני יודעת שהסיבה לכך היא שההורים האלה עניים מאוד, ויותר זול להם למסור את הילד מאשר לעשות הפלה.
"ביקשתי מהעמותה הנפלאה שמטפלת בנו, שבמקרה שהם שומעים בעתיד על ילדים נוספים של אותו זוג הורים, שלא יודיעו לנו יותר. למרות זאת, לא יכולתי להמשיך הלאה בחיי. בימים הבאים לא ישנתי ולא הפסקתי לבכות. לא ידעתי מה לעשות. את הבית שלנו אנחנו לא יכולים למכור כי אחרי חובות המשכנתה לא יישארו לנו לא כסף ולא מקום לחיות בו, ועוד הלוואות לא נותנים לנו כי עוד נותרו חובות מהאימוץ של מתן.
"כל הזמן חשבתי שכשמתן יגדל הוא לא יבין איך יכולתי לתת לאחיו לגדול רחוק ממנו, ולא נלחמתי כדי לאמץ אותו. ילדים מאומצים, כשהם מגיעים לגיל 18, בדרך כלל מעדיפים למצוא אחים ביולוגיים מאשר הורים ביולוגיים, כי כלפי ההורים יש המון טינה, ואחים זה כוח שאי אפשר להתכחש לו. למזלי, חברה טובה שלי, שהייתה בעצמה ילדה מאומצת, ראתה באיזה מצב אני נמצאת, והחליטה לקחת יוזמה ולנסות לגייס כסף כדי שמתן ואחיו יוכלו להתאחד. היא אירגנה את כל החברים שלנו כדי שיעזרו, פתחה חשבון בנק ופנתה לתקשורת".
"אמא, אח שלי אוהב אותי"
הפנייה עזרה, ולחשבון נכנס סכום של כמה אלפי שקלים שהספיק לביצוע הליכים ראשוניים, בהם ביקור של רופא מישראל שיבדוק את התינוק, ולאחר מכן טיסה של רונית וגיל לפגוש את האח הקטן בבית היתומים. "הפגישה עם האח של מתן הייתה מדהימה. הם כל כך דומים, שזה לא ייאמן. שניהם בלונדיניים עם עיניים כחולות, אבל האח של מתן יותר שמנמן. הוא כולו סופגנייה מתוקה עם לחיים רכות.
"בניגוד למתן, שהיה ילד ג'ונגל שרק רצה לשחק ולהשתולל, אחיו כאילו אומר 'תחבקו אותי' כל הזמן. מותר לבקר את הילדים בבית היתומים במשך שעתיים ביום, וכל השעתיים האלה הוא רק רצה להיות על הידיים, והצמיד את הלחי שלו ללחי שלי. כל המתנות שקנינו לו והמשחקים, שום דבר לא הצליח להוציא ממנו חיוך. החיוך היחיד שלו הגיע כשבעלי הרים אותו, זרק ותפס אותו באוויר".
מתוך הבנה שיש סיכוי שלא יצליחו לארגן את סכום הכסף הדרוש כדי להשלים את תהליך האימוץ, שמרו רונית וגיל על הסיפור בסוד מבנם מתן. "אבל מתישהו הבנו שאי אפשר להערים עליו יותר", אומרת רונית, "וכשחזרנו מרוסיה הראינו לו תמונות וקטעי וידיאו. צילמנו את אחיו, ובסרט אמרנו: 'חמודי, תגיד שלום לאחיך, מתן!', והתינוק גירגר. מתן היה מאושר, הוא אמר: 'אמא, תראי, אח שלי אוהב אותי!', והתעקש להראות את הסרט לכל מי שנכנס הביתה. הוא גם הציע שניסע ונגנוב את אחיו, אבל הסברתי לו שזה בלתי אפשרי".
אחרי הנסיעה לרוסיה נשארו בחשבון רק 200 שקל. כרגע חסרים כ-70 אלף שקל, שרובם חייבים להיות מועברים בתוך שבועיים לעמותה המטפלת, אחרת תהליך האימוץ ייפסק. בשבועיים האלה ייקבע גורלו של התינוק, ויוחלט אם יתאפשר לו להצטרף למשפחתו האמיתית ולחלוק עם אחיו הורים, שפה משותפת וילדות – או לא. "אנחנו מתפללים שאנשים יתרמו ושהכסף יגיע, ושעד חודש מרץ התינוק כבר יגיע לארץ, ונהיה משפחה מאושרת", אומרת רונית באופטימיות. "אני כבר חושבת למה הוא יתחפש בפורים".