ללוי ולולה המקסימים יש אמא שהיא צלמת הריון ומשפחות מצליחה, שאוהבת מאוד את העבודה שלה, וכל משאת לבה היא להנציח גם את ילדיה שלה בתוך פריים. יש רק בעיה אחת: לוי בן העשר שמאובחן על הרצף האוטיסטי, מסרב בתוקף להצטלם. סמנתה בישופ, האם, מנסה לשכנע אותו כבר המון זמן, ותמיד התשובה זהה: ״אבל אני לא יודע מה לעשות עם הפרצוף שלי!״
האם החליטה לנצל את היצירתיות שלה, ואת העובדה ששני ילדיה משוגעים על ׳פארק היורה׳. היא הציעה ללוי להתחפש. להכנס לתוך תחפושת טי-רקס מרשימה, ולרדוף אחרי אחותו בשדה. לוי קפץ על המציאה, וכך נוצרו תמונות יפהפיות, מצחיקות, אבל גם כאלה שמציגות היטב את היחסים בין האחים ואת ההווי המשפחתי, ואת העובדה שבמשפחה הזאת מקבלים את כולם כמו שהם, ויותר מזה - חוגגים את השונות שלהם ורצים איתה רחוק.
לוי נולד כשסמנתה היתה רק בת 18. כשהיה בן חצי שנה עזבה את אביו, איש אלים עמו היתה במערכת יחסים לא בריאה, עלתה על מטוס עם תיק אחד ובו כל חפציה, ומצאה את עצמה הומלסית במשך שמונה חודשים. לבסוף מצאה עבודה ויצרה לה ולבנה יציבות כלכלית וחיים חדשים. כשלוי התחיל ללכת לגן, הוא התקשה מאוד. היו לו התקפי זעם, וסמנתה שמה לב לכך שהוא שונה מיתר הילדים. אחרי כמה וכמה מפגשים והתייעצויות, אובחן בנה באוטיזם.
״במשך שנים נאבקתי עם האבחנה הזאת ושנאתי אותה,״ היא מספרת. ״התפללתי שיגיע יום בו הכל יהיה נורמלי. שיהיו לנו חיים רגילים. רציתי מסיבות יום הולדת פשוטות ומשחקי כדור עם חברים. רציתי שיהיו לו הפסקות ושיעורי ספורט. נפלתי בכמיהה לחיים שמצטלמים יפה לאינסטגרם. רק רציתי להעלות תמונות של בני מחייך בשמחה ומביט ישר למצלמה.״
אלא שקשר עין הוא אחד הדברים שלוי הכי מתקשה בהם. אפילו אם משחדים אותו כהוגן ונותנים לו המון מרחב והפסקות, להוציא ממנו תמונה ישירה זה אתגר אדיר. ״בהמון תמונות הוא מביט לכיוונים אחרים, ולא מחייך, אבל זה לא אומר שהוא לא מאושר באותו הרגע. רוב הזמן הוא ילד מאוד שמח ושובב. יום אחד עלה לי הרעיון. קניתי לו את התחפושת כהפתעה כי ידעתי שהוא ימות עליה. הוא צחק בטירוף, ומיד יצאנו לצלם. הילדים נורא נהנו, והם משוגעים על התוצאה.״
״בעיני התמונות הטובות ביותר הן אלה שמעבירות רגש חזק אל המתבונן,״ אומרת האם היחידנית הגאה. ״במיוחד צחוק ודמע. התמונות עצמן, לדעתי, קורעות מצחוק, אבל הסיפור מאחוריהן פותח עולם של התמודדות יומיומית עם מאבקים אינסופיים הכרוכים בלהיות משפחה בעלת צרכים מיוחדים. זכיתי בילד הזה, ולא באחר. הוא מצחיק, טוב לב ומלא בשטויות. בגלל או בזכות צרכיו המיוחדים, יש לו זכרון צילומי מדהים, הוא בוטה מאוד בדבריו, הוא יודע לבנות כל דבר בערך, הוא מחונן ומשעשע. החלטתי לחגוג את התכונות האלה ולהראות לו שהוא יכול לנצל את השוני שלו לטובתו. עבורי התמונות האלה שלהם משתוללים יחד שוות הרבה יותר מתמונה שבה הם מביטים במצלמה ומחייכים.״