ילדים לא מגיעים עם ספר משתמש, ואפילו לא עם ספר חוקים בסיסי. אף אחד לא באמת מכין אותנו למשימה הזאת. ובכל זאת, מוטלת עלינו, ההורים, החובה והזכות לחנכם ולגדלם כך שיהפכו להיות גברים ונשים עצמאיים, מאושרים ובטוחים בעצמם. משימה לא פשוטה. לכבוד חג השבועות, מביאים לכם הפסיכולוג החינוכי דני עמית ורננה צימבליסטה, מנחת קבוצות הורים בכירה במכון אדלר, את עשרת הדברות להורה. אותם כללים שכל הורה צריך לדעת, שינחו אותו בזמנים המאתגרים שמביאה איתה ההורות. והרי הם:
1. הקשיבו לילדכם
גם אם אתה חייבים לעשות כלים בזמן שהוא מדבר אתכם על בית הספר, השתדלו לשים לב לדבריו ולהתייחס אליהם ברצינות. אם הוא מספר לכם על בעיה שלו – הקשיבו קודם עד הסוף, לפני שתציע פתרון. כמו כולנו, לפעמים הילד פשוט רוצה שיקשיבו לו.
"הרבה תשומת לב ומיקוד נדרשת מן ההורים בהקשבה לילדיהם", אומרת צימבליסטה. "נסו להקשיב לא רק למילים אלא גם להתנהגותו של הילד, ולשאול את עצמכם: מה הילד שלי מנסה להגיד לי על עצמו?"
2. תלמדו לשחרר
הוא ילמד לרכוב על אופניים רק אחרי שהוא ייפול כמה פעמים ולשפוך מים לתוך הכוס רק אחרי שהוא ירטיב את הרצפה. יש לו המון ללמוד, ובדרך הוא יטעה, יפספס, וישפוך. ככל שהילד יתנסה יותר, הוא יגלה את יכולותיו ויהפוך לעצמאי יותר.
"אנו רוצים שהילד יתנסה בדברים לפי היכולת שלו, ולהימנע מהגנת יתר ומלבצע עבורו מטלות שהוא יכול לבצע בעצמו", אומר עמית. "כל עוד הילד אינו מסכן את עצמו, אנחנו צריכים לתת לו להתנסות במשימות החיים כדי שילמד להתמודד לבד איתן, ולהיות עצמאי".
3. פנו זמן איכות לבלות איתו
זמן איכות הוא זמן שאנו מקדישים לקשר עם הילד בתנאים מיטביים: אנחנו איתו, לא מדברים בטלפון או בודקים הודעות. במידת האפשר, השתדלו לבלות רק עם הילד, ולא להיות מוסחים על ידי אחיו או על ידי מטלות הבית.
"הזמן שאתם מבלים עם הילד צריך להיות רצוף, ולא מלא בהפסקות והפרעות מבחוץ", מסביר עמית. "כדאי שהזמן יהיה קבוע מראש, כך שהילד ידע לצפות לו".
4. שתפו
כולנו אוהבים להרגיש נחוצים, משפיעים ובעלי ערך. כאשר אנחנו משתפים את הילד במטלות הבית, הוא מרגיש נחוץ. כאשר אנחנו מתייעצים איתו כיצד לפתור בעיה, הוא מרגיש שהוא משפיע על מהלך הבית. בעתיד, כשיגדל לתוך גיל ההתבגרות הוא ישתף אתכם יותר.
"שיתוף הילד בבעיות שלנו, או בסיפורים על בעיות שנתקלנו בהן בילדותנו, ילמד אותו על התנהלות החיים, וכיצד להתמודד עם מצבים שונים", אומר עמית.
5. הוו דוגמא אישית
נאה דורש נאה מקיים. ילדכם לומד הרבה מהדרך שבה אתם מתנהלים בעולם ומהקשר שלכם עם אנשים אחרים. אם חציתם את הכביש שלא במעבר חציה, הוא ישים לב וילמד מזה. גם אם תאמרו לו "אתה תעבור רק במעבר חציה", הוא יבין שאפשר גם אחרת.
"הילד רואה את התנהגות ההורה וכיצד הוא מתקשר עם אחרים", אומר עמית. "הוא עושה אינטגרציה בין מה שאומרים לו ומה שהוא רואה, ומתנהג בהתאם".
6. הציבו גבולות
לפעמים אנחנו מוכנים לוותר בשביל קצת שקט. כשהילד משתטח בחנות וצורח שהוא רוצה עוד סוכריה, כל מה שאנחנו רוצים זה שהוא יפסיק לצרוח (וששאר הקונים בחנות יפסיקו להסתכל עלינו). אבל הוא צריך להבין שגם לאחרים יש צרכים ורצונות וגם אותם צריך לכבד. כשאנחנו רוצים לנוח, או לדבר בטלפון ללא הפרעה. או כשאנחנו אוסרים עליו להרביץ לאחותו התינוקת ולהכניס את המזלג לשקע החשמל. הצבת הגבולות היא כלל חשוב, שאסור לוותר עליו.
"הגבולות מכינים את הילד לחיים – מבחינה בטיחותית ומבחינת ההתנהלות מול אנשים אחרים", אומר עמית. "הגבולות מראים לילד שיש אנשים אחרים בעולם, שיש מגבלות, ושלא תמיד אפשר לקבל את מה שרוצים".
7. עזרו לו במצבי תסכול
כשהוא מנסה לנעול את הנעליים ולא מצליח לבד, זה יכול לתסכל אותו. בטח ובטח כשאתם אומרים לו שעכשיו אי אפשר לראות "הפיג'מות" כי צריך ללכת לדודה. הילד שלכם יחווה תסכול במהלך החיים, ותפקידכם לעזור לו. להסביר כשצריך, ולחבק כשקשה לו.
"צריך שהילד יחווה תסכול וילמד להתמודד איתו, אך שימו לב שהוא יחווה את התסכול בצורה מדודה, שלא תהפך למצוקה", מסביר עמית.
8. עודדו אותו
כשהוא אוכל לבד עם הכפית. כשהוא עוזר לכם לטפל באחותו הקטנה. כשהוא מסדר את החדר וכשהוא מטפס הכי גבוה על קיר הטיפוס. כל הדברים המדהימים שהוא עושה אינם מובנים מאליהם. הראו לו כמה הוא מוצלח ומוכשר, והחמיאו לו. גם לכם תמיד כיף לשמוע מחמאות, לא?
"חשוב לעודד את הילד גם כשלא מצליח לו, על כך שניסה", מדגיש עמית. "הילד צריך לדעת כי הוא נשאר בעל ערך בעינינו גם כשקשה לו וכשלא מצליח לו. עלינו להעביר לו את המסר שאנחנו מאמינים בו".
9. מצאו את סוג ההורות המתאימה לכם
הרבה מאד ספרים ומאמרים נכתבים היום במטרה לעזור להורים לגבש את דרכם ביחסים עם הילדים. על ההורה לשאול את עצמו איזו דרך מתאימה לו ולילדיו.
"כל הורה בוחר את הדרך שתואמת את אישיותו ואת הצרכים של הילד שלו", אומרת צימבליסטה. "אל תיבהלו מסימני שאלה וממצבים של חוסר אונים ובלבול, ראו זאת כחלק בריא ובלתי נפרד מההתפתחות שלכם כהורים ומתהליך חיפוש הדרך ליצירת קשר טוב ביניכם לבין ילדכם".
10. תגידו לו שאתם אוהבים
ברור שאתם אוהבים אותו. אבל אל תשכחו להגיד לו את זה, להראות לו ולתת לו לחוש את זה במגע ולא רק דרך המלים. ואין דבר כזה יותר מדי.
"ילדים שמרגישים נאהבים ורצויים, הם ילדים מלאי כוח ואמון בעצמם ופנויים להתמסר לכל משימות החיים שלהם", מסכמת צימבליסטה.