לאבא שלי יש סולם ו... מסעדה ומבשלת בירה וגם מכון קעקועים. כנראה ששיר הילדים המפורסם, שכתבה תלמה אליגון רוז, צריך להתעדכן לאור מגוון המקצועות שקיימים בשוק. בחופש הגדול ילדים רבים הולכים עם ההורים שלהם לעבודה. אם ההורה עובד במשרד, זה בדרך כלל יותר נוח ומאפשר גם להורים לעבוד קצת מדי פעם. אבל ישנם אבות שעובדים במקצועות קצת פחות שגרתיים ועדיין לוקחים איתם את הילדים. איך הם מסתדרים? אולי תתפלאו, אבל זה נראה כאילו קל להם יותר להעסיק את הילדים.
"עוזר ללקוחות לבחור קעקוע"
האבא: יוני נקש
הג'וב: בעלים של 'יוני נקש סטודיו לקעקועים ופירסינג' בכפר סבא
הבן: ים, בן ארבע
אם נכנסתם לאחרונה לסטודיו של יוני בכפר סבא, יכול להיות שנתקלתם בילד קטן וחמוד שעונה לשם ים. מדי פעם הארבע מגיע לסטודיו של אבא ומעביר איתו את היום. למרות שציור הקעקועים דורש ריכוז רב, יוני מאושר מכך שבנו הקטן מגיע לבקר אותו ואפילו מצליח להתרכז. "תמיד יש מי שמשגיח עליו, אם זאת אחיינית שלי או אשתי. הוא יושב ומצייר או משחק עם אקדח הקעקועים שלו (אקדח צעצוע; ג.ל)", אומר יוני.
ים הקטן הוא כבר חלק מהסטודיו, מרגיע את הלקוחות הלחוצים וגם נותן את דעתו המקצועית על העבודה של אבא. "הוא מדבר איתם ומשחק איתם, אם הם שואלים אותו אז הוא אומר זה יפה או זה לא. אם תגיד לו שאתה עושה קעקוע של ספיידרמן הוא יעוף עלייך".
ים אוהב להסתכל על אבא יוני עובד, כי הוא יודע שזה מה שמשם מגיעות המתנות שלו. "הוא אומר לי אבא לך לעבוד, תעשה קעקועים ותביא לי כסף למתנה".
תתפלאו לשמוע, אבל תשאלו את ים הקטן הוא יגיד לכם שהוא לא רוצה קעקוע אמיתי, מה שלא הפריע לארבע סייעות בגן שלו להגיע לאבא יוני כדי לעשות קעקוע.
"זה יוצר קרבה בינינו"
האבא: מיכאל גרטופסקי
הג'וב: שף ובעלים של מסעדת 'מיכאל ביסטרו מקומי' במושב לימן
הבת: צוף, בת חמש וחצי
במושב לימן שבצפון צוף בת החמש וחצי יוצאת עם אבא מיכאל, השף והבעלים של מסעדת 'מיכאל ביסטרו מקומי', לעוד "יום עבודה". היום מתחיל כשהאב ובתו הולכים לרכוש ביחד את המצרכים הדרושים למסעדה, משם הקטנה ממשיכה עם אבא ליום עבודה של שש-שבע שעות במסעדה. כשהם מגיעים לא צריך יותר מדי לדאוג לה, היא כבר יודעת איך היא יכולה לעזור בבישולים.
"היא די עצמאית, אני מצמיד אותה אליי או לאחד הטבחים האחרים והם נותנים לה לעשות פעילויות לא מורכבות יותר מדי. היא מסורה למשימות ומתייחסת לזה בכובד ראש", מציין מיכאל.
מבחינתו, לעבודה המשותפת עם צוף יש ערך חינוכי מעבר להעברת הזמן. "כל פעילות שהיא אחד על אחד עם הילד שלך תמיד יוצרת קירבה ודינמיקה חדשה", אומר מיכאל. "כשהילד מגיע איתך לעבודה אני חושב שהוא יותר מבין את המהות של מה אתה עושה. זה תהליך חינוכי ואני חושב שזה תהליך שהוא נכון".
למרות שמיכאל מבשל עם בתו מגיל צעיר הוא לא היה רוצה שתעסוק בתחום. "אני לא יודע אם הייתי רוצה שלילדה שלי יהיה עתיד בענף שבו אני מתעסק. למרות שאני מאוד אוהב את מה שאני עושה, אני גם מבין את הקושי העצום שיש בתחום הזה ספציפית. מגיל צעיר אני משלב אותה כשאני מבשל בבית ומבקש ממנה שתעזור לי".
אמנם עוד מוקדם לקבוע מה צוף הקטנה תעשה כאשר תהיה גדולה, אבל אפשר כבר עכשיו לומר כי את היכולות היא ירשה מאבא, או כפי שהוא מגדיר זאת: "בשפת הטבחים אפשר להגיד שיש יש לה יד". ואם תהיתם מה תחום המומחיות של צוף, אז נאמר לכם כי היא מתמחה בלשבור ביצים ולקטוף עלי תבלין.
"הוא מבין כעת טוב יותר מה אבא עושה בעבודה"
האבא: דני אלון
הג'וב: מנכ"ל ובעלים של מבשלת הבירה JEM'S בפתח תקווה
הבן: איתן, בן שבע
אנחנו מניחים שלרובכם לא יצא לעבוד במבשלת בירה, אבל לאיתן בן השבע מדובר בשגרה יומיומית. איתן אלון מגיע כמעט בכל יום מאז שנגמרה הקייטנה לעבוד אצל אבא דני במבשלת הבירה המשפחתית JEM'S שבפתח תקווה. הוא עוזר בהכנת הבירה, במילוי הבקבוקים והאריזות, הוא עוזר גם במסעדה ובבר, ואפשר להגיד שידו בכל דבר במקום. אבל מבחינת האבא דני יש דבר אחד שאסור עדיין לאיתן לעשות.
אתה מרשה לו לשתות בירה?
"חס וחלילה. הוא עדיין לא מבין מה זאת בירה. קודם הוא יבין זאת ואז הוא ישתה כשיגיע לגיל המותר".
למרות שבנה את המבשלה, הבר והמסעדה במו ידיו, חשוב יותר לדני שבנו יהיה מאושר מאשר ידאג לעסק המשפחתי בעתיד. "אני רוצה שביום מן הימים הוא יעשה את מה שהנשמה שלו אומרת לו לעשות. עכשיו זה רק לחוויה", אומר לנו דני.
מעבר לכך שהעבודה חיזקה את הקשר בין השניים, היא גם עזרה לאיתן הקטן להבין למה אבא מאחר לפעמים לחזור הביתה מהעבודה. "זה השפיע על היחסים שלנו רק לטובה, כי הוא עכשיו מבין יותר טוב מה אני עושה כשאני בא לעבודה, וכשאני מתעכב בעבודה הוא מבין למה".
איתן, איך זה לעבוד עם אבא במבשלה, זה יותר טוב מקייטנה?
"זה כיף לעשות את כל העבודות ולהיות עם אבא".
מה אתה אוהב במיוחד לעשות?
"להכין בירה".
אבל אתה לא שותה אותה.
"לא, אני לא שותה, אסור לי".
"אני מאוד גאה בו"
האבא: ישראל חמו
הג'וב: בעלים של חברת 'פשוט ירוק' להתקנת דשא סינתטי
הבן: שילה, בן שש וחצי
שילה יוצא עם אבא ישראל לעבודה בשש וחצי בבוקר, ומבחינתו של ישראל שילה לא רק עוזר לו - הוא עובד של ממש. "כשמגיעים לשטח הילד יודע למדוד את השטחים, לקרוא את המטר ולהגיד מה צריך. הוא מנכש עשבים, מהדק את השטח עם מכונת ההידוק, מבריש את הדשא ובסוף תוקע מסמרים כשצריך", אומר ישראל.
העבודה הקשה בשמש הקופחת בוודאי לא קלה לילד קטן, לכן מקפיד האב למרוח בקרם הגנה את שילה, חובש לו כובע וכבר לימד אותו באילו כלים מסוכנים אסור לו לגעת. כדי שלא יהיה לו קשה מדי, שילה עובד בכל יום עד השעה אחת בצהריים, אז באה אמא ולוקחת אותו לאכול ארוחה טובה. אבל את שילה לא מרתיעה עבודה קשה כפי שאומר אבא ישראל: "הוא קם במרץ בשש וחצי ויוצא איתי לעבודה זה הכיף שלו, ככה הוא מקבל גם כסף".
אז על הדרך אתה מלמד אותו על חשיבות הכסף.
"בוודאי. הוא יודע שכל צעצוע וכל דבר שהוא רוצה הוא צריך להביא חצי מהכסף ואני משלים את החצי השני".
ישראל כבר ראה את כל סוגי התגובות מלקוחות, מכאלה שהרימו גבה ושאלו אם הילד לא קטן מדי ואם זה לא קשה לו לעבוד בשמש, ועד כאלה שאמרו לילדיהם לקחת דוגמה משילה וללמוד שככה מעריכים כסף. אבל הדבר החשוב לישראל בחוויה הזו אלו היחסים שלו עם בנו. "זה מאד קרב אותנו. התחלתי לקחת אותו רק השנה ואני רואה איך הוא מתבגר וגדל. הוא יעלה עוד מעט לכיתה א', וסמוך לבית הספר שלו עשינו דשא סינתטי במגרש גדול, אז הוא כבר מחכה להשוויץ בפני בילדים - תראו את זה אני עשיתי, תראו את זה אבא שלי עשה. אני מאוד גאה בו". מבחינתו של ישראל ברור מה שילה הקטן יעשה שיהיה גדול, "הוא יירש אותי, אין פה בכלל שאלה".
"כל פעילות משפחתית היא מקרבת"
האבא: שלומי אסולין
הג'וב: בעלים של 'ש.א שיפוצים', המקצוענים
הילדים: אבא של אליעד, בן שמונה, ושיראל, בת שש וחצי.
כשאליעד ושיראל מצטרפים לאבא שלומי לעבודה הם כבר יודעים מה הם צריכים לעשות. "אנחנו עוזרים לו במה שצריך ומכינים סנדוויצי'ם ושתייה לעבודה", אומרת שיראל.
"אנחנו מסדרים את הכלים עם אבא וכדי שלא ינזל צבע על הרצפה אנחנו שמים משטח של קרטון, משפשפים קירות ומנקים אבק", מוסיף אליעד.
למרות שיכלו להישאר בבית, הילדים של שלומי מעדיפים לבוא עם אבא לעבודה. "זה כיף, אנחנו נהנים לבוא עם אבא לעבודה ולעזור", אומרים הילדים. שלומי, מבחינתו, מרוצה מהסידור ולא חושב שזה בעיה להביא שני ילדים לעבודה. "הילדים הם חלק מהמהות שלי", הוא אומר. "וכשיש לי הזדמנות אני נהנה לקחת אותם. כמובן שהם גם עושים מה שאני מבקש מהם לעשות".
גם הלקוחות שלו מקבלים בהבנה את נוכחתם של הדרדקים בזמן העבודה. שלומי רואה בכך פעילות משפחתית חשובה לשני הצדדים. "כל פעילות משותפת, משפחתית נקרא לזה, היא מקרבת. זה נותן לי הרגשה טובה כשהם באים איתי לעבודה, ואני מבחינתי משתדל ללמד אותם להיות אנשים טובים, אמינים ומקצועיים".
>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?