מרצות ומרוצות: טרנד חדש של נשים כנועות מרתיח את הפמיניסטיות

אייזיק ניוטון מצא כבר לפני שנים רבות כי לכל פעולה יש תמיד תגובה נגדית שווה, כך שלא באמת מפתיע שמול תנועות חברתיות סוחפות כמו הפמיניזם ו#מיטו יעלו תנועות נגד, ובכל זאת, התנועה החדשה שסוחפת נשים בבריטניה וביתר העולם המערבי גורמת לכמה גבות להתרומם. התנועה, המכונה ׳טראדווייף׳ הלחם של המילים מסורתי ואישה, מבקשת לחזור לפיפטיז, לתקופה בה מקומן של הנשים היה מוגבל יותר וברור, וההיררכיה בבית היתה מוחלטת.

על פי התנועה החדשה על הנשים לא לצאת לשוק העבודה אלא להעביר את יומן בבישול, ניקוי והתגנדרות צנועה, לנהוג בנימוס והליכות, להיות כנועות לבעל ותמיד לשים אותו במקום הראשון. חלק מהדוגלות בשיטה ממש מתלבשות בביגוד תקופתי ומבשלות מתכונים מתקופת פוסט מלחמת העולם השניה. הטרנד קשור, כך טוענים, לזכרונות טובים מהילדות, מבית ההורים או הסבים, ובנסיון להתנחם בחום ובפשטות המקושרים לאלה.

אחת הדוגלות בשיטה היא עקרת בית בריטית בשם אלינה קייט פטיט, שמנהלת ולוג בשם ׳אקדמיית דרלינג׳ ובו היא מלמדת את הנשים של היום הליכות, נימוסים ואת רזי עקרת הבית המושלמת שמעמידה משפחה למופת ומביאה נחת לבעלה ולה. ״אני מדברת על הליכות, על לייפסטייל נשי, על עבודת הבית, על מה זה להיות עקרת בית מסורתית. אני לא מצפה שאחרי יום ארוך בעבודה בעלי יחזור ויבשל. זו העבודה שלי.״

אלינה מספרת שהיא מקבלת מבעלה קצבה חודשית לקניות ומשהו קטן לבזבוזים. ״הזמנים משתנים,״ היא קובעת בדאגה, ״ואנחנו כבר לא מכירים את זהות הארץ שלנו. לא נהניתי לגדול בניינטיז, בתקופה שהדגש היה לשבור תקרות זכוכית. הספייס גירלז עם הגירל פאוור שלהן גרמו לי לאי נוחות גדולה. נועדתי להיות אישה ואם. אמא שלי עבדה במשרה מלאה, וזה היה עומס עצום על הבית. הבנתי שאני לא רוצה חיים כאלה. בעלי מאמין באותם ערכים, הוא מטפל בי, וזה חלום שהתגשם מבחינתי.״

בלוגים וספרים שונים מוקדשים לנושא במדינות שונות, בהן כאמור ארה״ב ובריטניה אבל גם ברזיל, גרמניה ויפן. המוטו החוזר הוא שכניעה היא הסוד לאושר בבית, והמאמינות חוזרות בפני הפמיניסטיות על מוטו אחד: ״תודה על המכנסיים, אבל אנחנו רואות את הדברים קצת אחרת״.