סבא וסבתא עם נכדם
יש להם כוונות טובות אבל לפעמים הם יכולים להטריף | צילום: Angelika Schwarz, Istock

כשנולד תינוק ראשון, נולדים לו גם סבא וסבתא, ולרוב נולדת לה גם מערכת יחסים מורכבת עם האם והאב הטריים. יחסי אישה-חמות מורכבים הם נושא עתיק ביותר, אבל כשמצטרפים ילדים לתמונה, הכל מועצם ולפעמים מאבד פרופורציות. עבור ההורים הטריים, שמעוניינים לשמור על יחסים תקינים עם ההורים שלהם, ובאותה עת גם לשמור על השפיות, הכנו, בעזרת ד"ר שרה ברסלרמן, יועצת ומטפלת פרטנית, זוגית ומשפחתית, מדריך ממצה בנושא.

1. זכרו שיש להם כוונות טובות

"הסבים מלאים בהתרגשות כשנולד להם נכד, הם מאושרים, ולפעמים כל הרצון הטוב הזה וההתלהבות גורמים להם לשכוח את העדינות מאחור, והם נוטים להתנפל ולחצות גבולות. חשוב לזכור שרוב הזוגות כלל לא היו מסתדרים בלי העזרה של ההורים".

2. תאמו ביניכם ציפיות

"הזוג חייב להתכנס יחד ולהבין למה הוא מצפה מהסבים, ולאיזו עזרה הוא זקוק. השיטה הטובה ביותר, מנסיוני, היא לערוך שתי רשימות נפרדות, אחת לכל בן זוג, ולכתוב שם אילו כללים אתם מעוניינים שיהיו מול ההורים שלכם. כמה מעורבים אתם מעוניינים שיהיו, במה מותר להם להתערב ובמה לא, כמה פעמים בשבוע תרצו לפגוש אותם, וכד'. כשתסיימו, השוו את הרשימות, צרו משא ומתן, והגיעו לרשימת ציפיות וכללים המייצגת את שניכם. זוהי אחריותכם לשים גבולות. אתם ההורים עכשיו".

3. שתפו את הסבים בהחלטותיכם

"את השיחה מול הסבים אני ממליצה לחלק לשלושה חלקים, בשיטת הסנדביץ' – חיובי, שלילי, חיובי:

  • חלק חיובי שיוצר חיבור ראשוני ביניכם לבין הסבים, בו תאמרו עד כמה אתם מעריכים את מעורבותם וכמה אתם מודעים לעזרה ולתרומה שלהם בחיי הילד.
  • החלק המורכב, בו תסבירו שאתם מתמודדים עכשיו לראשונה עם להיות אבא ואמא, זה לא קל, ואתם צריכים את הזמן והמקום לעשות זאת אחד מול השני, ללא התערבות. הבהירו להם את הכללים שהגדרתם, כמו שלא יגיעו מבלי להודיע קודם, ובכמה ארוחות יום שישי חודשיות אתם מתכוונים להשתתף מעתה והלאה, אבל אמרו את הדברים מתוך מקום פתוח ומשתף. "אנחנו רוצים להתחיל מסורת משפחתית משלנו ולאכול לבד את ארוחת יום שישי", למשל. היו החלטיים ואסרטיביים, ובעיקר מאוחדים.
  • סיימו בחיוביות – זהו הזמן לרגשנות, נשיקות וחיבוקים, והבטחות לכך שתמיד תרצו שהוריכם יהיו חלק מחייכם וחיי ילדכם".

4. בחרו את הקרבות

"להורים רבים יש חוקים שלסבים קשה לקבל, כמו שאסור לאכול ממתקים, אסור להרים על הידיים, אסור לשחק בצעצועים העשויים פלסטיק ועוד. אני מציעה למתן את הדרישות כאשר הילדים נמצאים אצל סבא וסבתא. צריך לסמוך על כך שהילד יודע את ההבדל בין החוקים של אמא ואבא לבין חוקי הסבים. זה כמו ילד שמדבר שתי שפות. לילדים ברור איך הכללים פועלים בכל מקום, ולא מתבלבלים. הסבים אינם אלה שיהרסו את החינוך שאתם עובדים עליו כל כך קשה. אין מה לפחוד.

"לגבי אוכל – זו סוגיה מעט שונה, כי אוכל זה דבר שנרכש, והורים שחשוב להם שילדיהם ימנעו מדברים מסויימים, כדאי שיבהירו לסבים היטב שמדובר בחוק ברזל. בעיקר אצל ילדים הרגישים לדברים מסויימים, כמו גלוטן או חלב. חשוב שהסבים יבינו שלא מדובר באיזו אופנה חולפת אלא בעניין רפואי אמיתי".

5. בטלו את ה'למה'

"אחד הדברים שהכי משגעים הורים הוא כאשר הסבים מתחילים עם שאלות ה'למה': למה הילד חיוור? למה הוא בוכה כל הזמן? למה הלבשתם אותו ככה? למה הוא צריך מוצץ עכשיו? אלה הן לא שאלות שדורשות תשובה אינפורמטיבית. הן פשוט שאלות שמפנות אצבע מאשימה ויוצרות תחושה לא טובה אצל ההורים, שגם כך עשויים לחוש חוסר ביטחון. אני מציעה להחזיר את ה'למה' כבומרנג, לשאול 'למה הילד נראה לך חיוור?' ואז לבקש שה'למה' יימחק מהלקסיקון, ולהסביר שיש דרכים טובות יותר לשאול שאלות, אם מחפשים תשובה אמיתית, ולא רוצים להתקיף".

ד"ר ברסלרמן מציעה עוד כמה טיפים קטנים:

6. שימו עצמכם במקומם של הסבים בטרם תשפטו אותם.

7. היו גמישים לגבי שינויים וביטולים. הסבים אינם בייביסיטרים, וגם להם יש חיים.

8. יש לדבר בגלוי על הצרכים והאפשרויות של הסבים לעזור. הורים אינם חייבים לעזור כלכלית. אין להתנות יחסים איתם במתן עזרה כספית.

9. אל תנסו לשנות את ההורים. קשה מאוד לשנות אדם בוגר, והניסיון עצמו מהווה גורם לריב ולמתח.

10. אל תהפכו את הנכדים לכלי מאבק, ואל תשמיצו את הסבים בפני ילדיכם.

אם זה לא עוזר, תמיד תוכלו לשפוך חמתכם על החמות ולקטר על הסבים באין ספור פורומים אינטרנטיים בנושא, ביניהם: חמותי ואני, ואמהות ובנות.

>> מבקרי המדינה: המשפטים המעצבנים של סבא וסבתא