החדשות מלאות במספרים, רבים מאלה מסמנים את חייהם ומותם של אנשים מבוגרים, בעלי מחלות רקע שונות. בתוך פנדמיה שכזו, אין די פנאי להתמקד בכל אחד מהסיפורים, וחבל. סלמה ריאן, שנפטרה השבוע בארה״ב מקורונה כשהיא בת 96, לדוגמה, היתה אחותה הקטנה של אסתר הופנר, שנפטרה שמונה שנים לפני הוולדה, בשפעת הספרדית.
102 שנים מפרידות בין המיתות הללו של שתי האחיות, ובכל זאת יש פה קשר גורלי מבהיל והיסטורי. קורונה הינה המגפה הגדולה הראשונה מאז השפעת הספרדית בשנת 1918. היא הדביקה כחצי מיליארד איש וגבתה את חייהם של כ-50 מיליון. אסתר היתה בת חמש כשמתה, ובשנת 1924, הביאו ההורים הכואבים, חוואים מטקסס, את סלמה.
בניגוד לגורל אחותה, וחייה הקצרים מאוד, סלמה שגשגה, למדה, היתה למורה, נישאה לטייס שהשתתף במלחמת העולם השניה. היא הביאה לעולם שני ילדים, ולהם נכדים ונינים שאהבו אותה מאוד. את שלוש השנים האחרונות העבירה סלמה במוסד גריאטרי, ועל פי דיווחיה של הבת האבלה, ויקי, אמה היא אחת משישה דיירי המוסד שחלו בקורונה. סלמה חגגה יום הולדת אחרון ב-11 לאפריל, וכל משפחתה התאספה מחוץ לחלונה. ״היא כבר היתה חלשה, והיתה תחושה שמשהו נורא קורה,״ מודה הבת.
השפעת הספרדית היתה קטלנית במיוחד לילדים, ממש היפוך לקבוצת הסיכון לחולי ולמוות בקורונה, ושתי האחיות, שמסוקרות עכשיו בכל העולם, מייצרות קשר מצמרר ביניהן, שמעניק גם שיעור בהיסטוריה ובפרספקטיבה.