חפשו בגוגל "איך עושים בת", "שיטות להיכנס להיריון עם בת" או "בחירת מין העובר". עד מהרה תיתקלו בעמודים של מרפאים וידעונים, דיאטות מיוחדות להגדלת הסיכויים להרות עוברית ודיונים אינסופיים בפורומים ובקבוצות פייסבוק.
חשוב לציין שעם כל הרצון הטוב והאמונה, הדרך היחידה לדעת בוודאות מאיזה מין יהיה העובר היא PGD - בחירת עוברים לפני החזרתם לרחם, שממש לא מבוצעת באופן שגרתי רק כי מישהי מעדיפה עגלה ורודה, אלא במקרים של מחלות תורשתיות ובמקרים חריגים בהם יש במשפחה ארבעה ילדים או יותר מאותו מין. ועדיין, לא מעט נשים מוכנות לא לאכול מלח, לוותר על קפה ולשטוף את הנרתיק בחומץ - הכל כדי לא לראות בולבול בסקירה.
סקר שנערך באתר "מאמסנט" גילה כי בעוד ש-22% מהנשים רוצות בן ול-33% לא אכפת מה ייצא, 45% מהנשים רצו בת. מחקר שנערך ב-QUEENS UNIVERSITY שבקנדה העלה נתונים דומים, אבל למה? שוחחנו עם מומחית שתסביר את ההעדפה הנחרצת.
>> 10 דברים שאמהות לבנים לא רוצות לשמוע
ילדות=בובות. "בתקופת ההתפתחות של הילדות, אנחנו מכוונים אותן לטיפול בבובות, שהן בדרך כלל נקבות, עם בגדים ורודים ושיער שקולעים בו צמות", מסבירה דר' סוזי קגן, מטפלת זוגית ומשפחתית בכירה, בעלת מרכז לטיפול רגשי בילדים ומבוגרים. "כשהילדות האלו גדלות ונכנסות להיריון, הן מפנטזות על אותה חוויה ילדית, ורוצות תינוקת שתזכיר להן את הבובות שהיו להן, גם אם הן לא מודעות למקורו של הרצון הזה".
דברים של בנות. סיבה נוספת להעדפה של תינוקת היא מגדרית. "אמהות חושבות שהתינוקת תהיה חברה שלהן, תלך איתן 'לעשות דברים של בנות', לקניות, למניקור - זה נשמע אולי סקסיסטי ופשטני, אבל תתפלאו לדעת כמה זה נפוץ", מסבירה דר' קגן. "כמובן שאותו דבר תופס לגבי גברים שמעדיפים בן כדי לקחת אותו למשחקי כדורגל של הקבוצה שלהם או לבנות איתו מדפים בבית - זו שאיפה לאיזו המשכיות מבוססת מגדר, וזה נפוץ מאוד גם בעידן השוויוני של היום".
בנות טיפוליות. ואם עד עכשיו חשבתם שהסיבות להעדפה של בנות מוזרות בואך אגואיסטיות, חכו לזה. "יש עוד הנחה, ישראלית יותר, לפיה לבנות יש סיכוי לטפל טוב יותר בהורים המבוגרים. נשים נתפסות כטיפוליות יותר ונאמנות יותר להורים גם כשהן מבוגרות ומקימות משפחה משלהן, ולכן הורים, ובעיקר אמהות, מעדיפות בת כמעין 'תכנון ארוך טווח'. באופן מפתיע, עניין הצבא לא ממש משחק תפקיד, ולמרות שהורים חושבים על מה יהיה 60-70 שנה אחרי הלידה, הם לא חושבים על גיל 18, בין אם בגלל שהיום יש יותר לוחמות ובין בגלל שזה משהו שקשה מאוד לחשוב עליו ומעדיפים להתעלם ממנו".
מה קורה כשההעדפה (הנורמלית) הופכת לאובססיה לא בריאה? איפה עובר הגבול בין רצון טבעי לקיבעון?
"יש אצלי זוג בטיפול, ויש להם שלוש בנות. האישה בת 42, והם רוצים ילד רביעי אבל מאוד חוששים שתצא בת. בשבוע שעבר הם הפילו בפעם השלישית עוברית בריאה. הם באים לוועדה ואומרים שהיא מעל 40 וזה היריון לא רצוי, למרות שאם זה היה בן הם היו ממשיכים בהיריון בשמחה - ולמרות שזה מקרה הפוך דווקא, של העדפת בנים, אפשר להבין שמדובר במקרה קיצוני, שממש לא אמור לקרות וצריך לברר למה ההורים כל כך נחושים להשיג מין מסוים.
״חשוב להבין שזה נורמלי מאוד להתאכזב אם לא מקבלים את המין שחלמנו עליו - אנחנו רואים שיש אכזבה, שבדרך כלל נמשכת עד שישה חודשים אחרי הלידה, לפעמים גם עם בעיות בהיקשרות לתינוק. ברוב המקרים זה חולף מאליו, וחשוב לא להיבהל ממנה ולתת לה את המקום שלה, שכן כאמור, ברוב המקרים פשוט אוהבים את הילד, ולא את מה שכתוב לו בסעיף המין בתעודת הזהות".