הבידוד שכופה הקורונה על הציבור הישראלי מציבה משפחות פרודות במצב כמעט בלתי אפשרי, שמצריך לעתים הכרעה בין הדאגה לבריאותם של הילדים לקיום ההסכמים.

ק', גרושה מאז שנת 2017 ואימא לילד בן ארבע ולתינוקת בת 7 חודשים שנולדה מזוגיות חדשה, מספרת כי במהלך כל השבוע האחרון בנה היה איתה, כי אביו עבד ולא הסכים שבנו ילון בביתו.

"הוא עובד והכול נופל עליי", היא מספרת. "אנחנו לא מסתדרים, ובימים אלה הוא מצוי בלחץ כלכלי וגם חושש להדביק את הילד. רציתי בעיקר בשביל הילד שמחכה לראות את אביו שילך אליו, ושאלתי את הגרוש שלי מתי תיקח אותו, הוא התחיל להתעצבן, ולקרוא לי בשמות ליד הילד, כל זה מחזיר אחורה למלחמות שהיו בבתי משפט. אני חוששת שזה יגביר את התסכול משני הצדדים ויחזיר למקום לא טוב".

עורכת הדין שירי מלכה, חברת הנהלה ציבורית במיזם 'בין לבין' ומומחית בענייני משפחה וניהול הון פרטי מסבירה ישנן שתי עמדות הנוגעות להתנהלות של זמני שהות – הראשונה מדברת על מצב חירום שכן טופל במסגרת הסכם או החלטות שיפוטיות, כדוגמת ימי מחלה, חופשה או שביתה, במצב כזה, הנטל מתחלק באופן שווה בין ההורים, ללא קשר לעניין המשמורת, כפי שנקבע בהסכם.

"ברוב הסכמי הגירושים, אין סעיף מיוחד של מצבי חירום, ולכן הם מחליטים לפעול על פי רציונל של ילדים בחופש", היא מסבירה. "אצל משפחות אחרות, מתקיימים זמני שהות רגילים, כאן יכולה להתעורר מחלוקת, בעיקר אם הורה אחד נמצא בחל"ת וההורה השני לא. כל פער שקיים בין ההורים שהיו כבר ממילא בסכסוך יסלים את המצב".

מה עושים במקרה של סגר?
"השאלה היא באיזה סגר מדובר, אם יהיה רק שבועיים או למעלה מזה. נכון לעכשיו, אין לנו הנחיות חדשות ממשרד המשפטים. אם קיים מעבר בימים אלה מבית לבית, ההיגיון אומר שכך זה יימשך. נכון לעכשיו, יש שתי הנחיות ממשרד הבריאות - האחת מאפשרת מעבר ויציאה מהבית לרוץ או להוציא את הכלב.

"ככל שאפשר להוציא את הכלב אפשר להעביר ילד. הנחייה נוספת שקשורה לקיום השוטף של הסדרי שהות, מדברת על שהות של שתי פעוטות בשני בתים, זו יכולה להיות אנלוגיה להורה קבוע. ככל שההורים עומדים בתקנות ויש להם את הזכות מטעם המדינה לצאת לעבודה, הם יוכלו לשהות עם ההורים.  החשש שלנו הוא שהורים שמעוניינים בהסלמת הסכסוך יתפסו טרמפ על המצב. לצערי הרב אני נתקלת בסיטואציות קשות לעיתים קרובות". 

לדברי מלכה, אם אחד ההורים נמצא בבידוד, כדאי להתייחס אל הזמן הזה כאילו אחד ההורים נמצא בחו"ל, ולהמשיך ולהקפיד על תקשורת עם ההורה.

ילד בין הורים גרושים
בין בריאות הגוף לבריאות הנפש | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

שני הורים מתפקדים

המתח בין הורים גרושים מתעצם אף יותר על רקע של מציאות כלכלית בה אנשים רבים הוצאו לחל"ת או פוטרו או בעלי עסקים עצמאיים שסובלים רבות או על סף קריסה כתוצאה מהמשבר. אנשים שתפוקת העבודה שלהם יורדת משום שהם נאלצים לעבוד מהבית, ולטפל במקביל בילדים. חלקם מפרנסים את התא המשפחתי בעצמם, משום שהצד השני לא משלם מזונות. חלק מההורים מחכים להליכים של הוצאה לפועל, הקשורים במזונות, וכרגע אין להם וודאות האם יקבלו את הסכומים הללו.

לדברי עורכת הדין שירי מלכה, חשוב לשמור על תקשורת נקייה בין ההורים עוד יותר בתקופה הזו, ולזכור שזה זמני. "החשש הוא שדברים יתקבעו אך במצב כזה, המערכת המשפטית תדע להגיב. הילדים בתקופה הזו זקוקים לשני הורים מתפקדים שיודעים לתקשר, צריך לעשות הכול כדי לא להגיע לבתי משפט ולנסות בצורה מכובדת להקשיב אחד לשני. אפשר לעשות גישור אונליין, והפתרון האחרון הוא לפנות לבית משפט. גם בשגרה בית משפט נוטה פחות להתערב לגבי מחלוקות שונות כאשר לא נשקף סיכון לילד".  

ז', אימא לשלושה ילדים בגילאי 14, 17 ו-20, עבר התמודדות לא פשוטה כזו. בתה בת ה-17 מסרבת לראות איתה, לדבריה בהשפעתו של אביו. בנה הצעיר מסרב לראות את אביו משום שהוא חושש מהידבקות בקורונה. ובכל זאת, ז' עמדה על כך שהסדרי הראייה יתקיימו. "הוא אמר לי שהוא לא מוכן לצאת החוצה בגלל הקורונה, ולכן לא יילך לאביו. לא הסכמתי ואמרתי לו שהוא צריך ללכת, והסכמתי לקחת ולהחזיר אותו לאביו. אני מנסה כל הזמן למזער נזקים וליצור שגרת חיים נורמלית".

"יש בהלה בקרב הרבה הורים גרושים שלא יודעים איך יתגלגלו הדברים, ומה יהיה עם הסגר, בגלל הבהלה הולכים לאופציות קיצוניות", אומרת ד"ר דנה ארהרד-וייס, פסיכולוגית התפתחותית מומחית בבית החולים שניידר.

מה מאפיין משפחות שנמצאות בקונפליקט גבוה בימים אלה?
"הקורונה היא עוד נושא שעליו אפשר להיאבק. אחד המקורות לקונפליקט הגבוה בין הורים גרושים הוא השוני בראיית העולם ברמת החרדה, בהחלטות הרפואיות, החינוכיות, וכמובן כשזה מגיע למשהו דרמטי זה עלול לעורר אצל אנשים שונים רמות שונות של חרדה וזה עלול להחריף את הקונפליקט. עם זאת, ישנן משפחות שבשגרה הן בקונפליקט אבל המצב העכשווי דווקא מייצר כעת שקט יחסי, והמשבר הכללי מגייס אותם לריב פחות ולהתעלות מעל ההתבוננות רק בעצמם והאשמת הצד השני".

לדברי ארהרד-וייס, אצל חלק מהמשפחות יש חלוקה בעומס, לרוב יהיו אלה משפחות שהצדדים עומדים בהסדרי הראייה, אבל יש מקרים שהמצב מחדד את חוסר החלוקה וחוסר השיתוף השוויוני, יש הורים שכלל לא רואים את הילדים שלהם, אך במקרים כאלו, ניתן יהיה להטיל סנקציות משפטיות ולהעלות את סכום המזונות.  

איך ניתן יהיה לעזור לילדים וגם להורים במצבים אלו?
"חוסר הוודאות, החרדה, היציאה ממסגרות ושינוי שגרה מעצימים את הלחץ, ואת התגובות. נראה אצל ילדים, בעיקר ילדים שממילא חווים קונפליקט גבוה בין ההורים התפרצויות והתנהגויות יותר קיצוניות. צריך לזכור שזה נובע מתוך מצוקה שלהם. אצל משפחות בקונפליקט גבוה היכולת לראות את הילדים והצרכים נמוכה יותר כי הם עסוקים בקונפליקט. הורים שרוצים לשמור על בריאות ילדיהם, צריכים לעזור להם להירגע ולהתעלות מעל הוויכוחים והקונפליקט הקיים ביניהם".

בימים האחרונים, נוצר שיתוף פעולה בין לשכת עורכי הדין לבין מרכז בין לבין – מיזם למען ילדים והורים גרושים, ונפתח קו סיוע ובו ניתן ייעוץ משפטי ללא עלות מעורכי דין לענייני משפחה וכן ייעוץ להורים ותמיכה רגשית מהצוותים המקצועיים של מרכז בין לבין בנושא של סוגיות ההתנהלות בימי הקורונה. ניתן להתעדכן בשעות הייעוץ היומיות בדף הפייסבוק של המיזם. בנוסף, יש צ'אט עבור ילדים, שיוכלו לפנות לתומכים שנותנים אוזן קשבת ויכולים לסייע באופן נקודתי למצב המורכב.

"אנו מנסים לחשוב עם ההורים על כל האפשרויות ולהרגיע את החששות, יש לא מעט הורים שחוששים שאם יהיה הסגר הילד לא יראה אותם, או שלא רוצים לתת לילד לעבור לבית השני כי הם חוששים ששם לא יהיה מספיק מוגן. לפעמים עוד כמה שעות או יום של הפרה, הוא מחיר שאפשר לחוות במקום להחריף את הקונפליקט. צריך לזכור את התמונה הגדולה, ולדעת שבתי המשפט פתוחים למקרים דחופים, בכל אופן, אנו כאן לתת מענה לכל הסוגיות הללו", אומרת מיכל פפר, מנהלת מרכז בין לבין.