בלוג הורס: סודות של אמהות

לכל האמהות בעולם יש סודות קטנים ומביכים, קיצורי דרך, שקרים לבנים, הזנחות מזעריות ודרכים עקמומיות בהן הן משתמשות כדי לעבור עוד יום עם הילדים. לרוב, כל אותם סודות יטוטאו מתחת לשטיח, ואיש לא ישוש לחלוק בהם עם הסביבה, זאת למרות שתחת כל שטיח של בית עם ילדים ניתן למצוא פחות או יותר את אותם הסודות. אם אחת עייפה ומלאת הומור החליטה להפוך את הסודות לבלוג מצליח, ובמקום לומר את הדברים, עודדה אמהות להצטלם עם הסוד הקטן שלהן כשהוא רשום על נייר. מאז שנפרץ הסכר, הסודות לא מפסיקים להגיע.

"פתאום הדברים נראו לי מצחיקים"

"הכל התחיל ביום שני אחד, שבו הכנתי לי כבר כמה כוסות קפה וכולן התקררו לפני שהספקתי לשתות אותן, איחרתי ב-15 דקות לכל מקום, והכביסה פשוט נערמה ונערמה", מספרת סוזן מקלין, בעלת הבלוג ואם לשניים. "הכלבלב הלבן שלנו, בקסטר, למד באותו יום לעבור את שער הפלסטיק של הילדים, לעס טוש אדום שבתי הביאה מהגן, וכל פניו, כפותיו והבית התמלאו בכתמים אדומים. ביליתי את שאר היום בקרצוף, והייתי מדוכאת עד עפר. ביום שלישי הדברים התחילו להיראות לי פתאום מצחיקים. הכלב היה עכשיו ורוד, והעליתי תמונה שבה פשוט צחקתי על עצמי ועל הסיטואציה כולה".

"שתיתי קפה ושיחקתי בפייסבוק במקום לקפל ארבע ערימות כביסה", כתבה מקלין על פתק והעלתה לאתר אותו כינתה בשם 'סודות אלוהיים של דיוה ביתית'. התגובות מיהרו להגיע. המון סיפורי אימה של נשים היושבות באמצע בית הפוך ולא מצליחות לקום מהספה, בלאגנים איומים שנגרמו על ידי הילדים וחיות המחמד. "השיתוף הזה גרם לי להרגיש נהדר. החשיפה של אמהות שנרתמו לקרון של רכבת הבושה שלי היתה מרגשת. ואז החלו לזרום התמונות, והן לא מפסיקות להגיע".
מפאת קוצר בזמן, או אולי כי היא יושבת ומשחקת בפייסבוק, לא מספיקה מקלין להעלות הכל לאתר, ותמונות רבות נוספות ניתן למצוא בעמוד הפייסבוק של הבלוג. הנה כמה חביבות במיוחד שמצאנו שם:

גם אמהות עושות בלגאן

"לפני שאני מכריחה את הבת שלי לסדר את הבלאגן בחדר שלה, אני סוגרת את הדלת על הבלאגן שבחדר שלי"

רק על הקווים

"סיימתי לצבוע את הציור הזה לבד בחדר כדי שהילדים שלי לא יהרסו אותו ויצאו מהקווים"

ולי לא מגיע קינוח?

"החבאתי את הקינוח האחרון"

גם לאמא מגיע זמן איכות מול הטלוויזיה

"הכרחתי את הילדים לעלות למעלה ולשחק בשקט. הדבר היחיד שאני עובדת עליו זה צפייה בתכניות שהקלטתי לי"

אמא מקיאה זה לא נעים

"בפעם הראשונה שיצאתי בלי התינוק חשבתי שזה יהיה רעיון טוב להזמין שוט בכל פעם שהלכתי לבר. בבוקר היה לי כזה הנגאובר שהקאתי על התינוק בזמן שהאכלתי אותו"

אל תאמין לאמא

"אמרתי לבן השנתיים שלי שאני עובדת כשבעצם הייתי עסוקה בלהכין את השלט הזה"

בשביל מה יש לכם אבא?

"הסיבה שיש היום פיצה לארוחת הערב? אולי לא הגעתי לסופר היום כי יכול להיות שחזרתי למיטה אחרי ששלחתי את הילדים לבית הספר. מותק, תוכל להביא נייר טואלט בדרך הביתה?"

שופינג זו גם עבודה

"אמרתי לבעלי שאני בעבודה כשבעצם רבתי עם הביצ'יות הנשים האלה על מציאות"

כביסה? רק הילדים צריכים

"לבשתי את החולצה הזאת גם אתמול. וגם שלשום. ויכול להיות שגם ביום הקודם"

עוף זה תרנגולת?

אמרתי לבתי שרק את התרנגולות המרושעות הופכים לנגיסי עוף"

>> שמעתם פעם על אמא ללא רגשות אשמה?