צלמי משפחה מחפשים תמיד להעביר את הרגע הכי הרמוני, עם התאורה המושלמת ביותר, כשכולם עומדים בתנוחות ענוגות ואידיליות. כל זה נחמד ואף מובן, אבל לא ממש משקף את החיים המשפחתיים עצמם, שנראים פחות כמו קטלוג של איקאה ויותר כמו בליל חלקים של רהיט להרכבה. הצלמת דניאל גונתר מנסה כבר מספר שנים ליצור צילומים שמעניקים מבט אחר, ריאליסטי ועדיין מאוד נקי ואסתטי, של הריון, הורות וחיים משפחתיים.

הפרוייקט של גונתר האמריקנית, אמא לילדה בת שש שהחליטה להפוך את תחביב הצילום לעסק לפני שלוש שנים, יצא לדרך לפני שנתיים. גונתר הפכה לצלמת לייפסטייל, שמומחיותה היא צילומי משפחות קסומים, ודווקא העיסוק הזה הוא שגרם לה לצאת ולצלם גם את הצדדים שהלקוחות מעוניינים להסתיר מהעדשה שלה. מבחינת גונתר, כמה שיש יותר בלאגן בפריים, ככה יותר טוב. התמונות מוגזמות בכוונה בחלקן הגדול, ונותנות הצצה לסיטואציות מוכרות ותחושת ׳צרת רבים חצי נחמה׳.

בתמונות אפשר למצוא מקלחות מאתגרות, מיטות זוגיות מלאות ילדים אקרובטיים, ארוחות ערב פראיות ותשישות וחוסר אונים לרוב. ״אני קוראת לסדרה הזאת ׳במקרה הטוב׳,״ היא מספרת. ״ואני מנסה לצחוק על סיטואציות שונות. יש רגעים כאלה שהעגלה נופלת מעומס עם מיליון חפצים שמתגלגלים ממנה, הרגעים האלה של תוהו ובוהו הם התשתית של הסדרה.״

התגובות לסדרה המתמשכת, שכל הזמן נוספים לה עוד ועוד דימויים חדשים, מצויינות. "אנשים אוהבים להרגיש נורמליים", אומרת גונתר. "הם אומרים וכותבים לי כל הזמן: 'תודה שאת גורמת לנו להרגיש רגילים. תודה שאת מעלה תמונות שמראות שעוד אנשים לא מושלמים'. אני מקווה שאנשים תופסים את העבודה שלי בהומור. אני מקווה שזה ייתן להם פרספקטיבה ושיוכלו לומר: עכשיו הכל נראה מטורף, אבל יום אחד אסתכל על כל זה ואוכל לצחוק ואולי אפילו להתגעגע. הסדרה ממש לא גמורה מבחינתי. יש לי עוד הרבה רגעים להוסיף, ביניהם טיסות עם ילדים וכמובן - גמילה מחיתולים".

>> מיכל דליות: יום המשפחה שלי