20 דברים ששנת 2020 לימדה אותנו על הורות

שנת 2020 לא הייתה נורמלית לאף אחד, אבל כהורים אין ספק שהיא עשתה לנו בית ספר. בכל זאת, כשכל המשפחה סגורה במטראז' קבוע בעוד העולם בחוץ מאיים לעשות Delete על כל העסק, עולות לא מעט תובנות שמשנות הרבה מהתפיסות שלנו לגבי הורות. רגע לפני שהשנה נגמרת, הנה 20 שיעורים שלמדנו מהשנה ההזויה שעברנו.

1. אנחנו לא *באמת* מכירים את הילדים שלנו כמו שחשבנו

עם יד על הלב, כמה מכם הופתעו במהלך הקורונה מהילדים שלהם? סביר להניח שכמעט כולנו. אמנם חשבנו שאנחנו קרובים לילדים שלנו ויודעים עליהם הכל, אבל כל הזמן הזה ביחד והנסיבות הקיצוניות גרמו לכולנו להתקרב קצת יותר ולהבין שיש סיכוי שלא ראינו הכל, ויותר מזה – כנראה לא ממש ניסינו. טיפ להבא: בואו ננסה לשמר את זה גם ביום שאחרי.

2. פסטה זו ארוחת ערב לגיטימית (גם 7 ימים בשבוע)

משום מה בשנים האחרונות התקבעה המשוואה שאהבה הורית צריכה לבוא לידי ביטוי באוכל מושקע, מזין, מגוון ומותאם לילדים – אבל אף אחד לא סיפר לנו מה אנחנו אמורים לעשות כשנפתח אצלנו בבית מזנון 24/7 עם קהל לקוחות חמוד ורעב במיוחד. 2020 לימדה אותנו שזה בסדר לחזור על אותה ארוחת ערב ברצף כל השבוע וזה גם בסדר לסגור פינה עם חביתות, סלט וגבינה ולא להתחיל להתפנפן עם מאפינס תירס וקינואה שילדים אוהבים (למרות שגם לזה לא נתנגד). מה שכן, אנחנו אף פעם לא נפסיק לנסות.

3. ההורות משתנה במצבים משתנים

מעבר לרישום בתעודת זהות, ידוע שתפקיד ההורה הוא תפקיד משתנה לאורך השנים. הורה לתינוק בן שנה נדרש לתפקוד אחר מאשר הורה לנער מתבגר. מה שכן, השנה גילינו שלא רק הגיל משפיע על התפקיד אלא גם התקופה, ואם בחוץ משתוללת מגפה שגורמת לבית הספר להיסגר ולחברים להתרחק – זה חייב לבוא לידי ביטוי בבית ולקבל מענה גם בהתנהלות שלנו כהורים.

4. כשהחוגים הופכים לחוגי בית

אם פעם חשבנו שילדים חייבים לצאת החוצה כדי ליהנות או כדי להתנתק מהמסכים, 2020 הוכיחה לכולנו שגם בבית יש לא מעט אוצרות שיכולים להפוך אותו למקום ממש פאן. משחקי קופסה חזרו לאופנה, פעילויות יצירה הן אחלה אלטרנטיבה ויום ההורה המעשיר בגרסה הפרטית יכול להיות ממש כיף. אין ספק שלצאת לפארקים ולגינות בחוץ זה סופר חשוב, אבל מסתבר שאפשר להסתדר גם בלי חוג סוסים.

5. אסור לנו לשכוח את עצמנו

זו אולי קלישאה, אבל הורה טוב הוא הורה מאושר. זכרו שכדי להיות הכי טובים לילדים שלכם, אתם צריכים להיות טובים גם לעצמכם. אל תוותרו על ארוחות, על מקלחת טובה, על שעות שינה (במידת האפשר) וגם על זמן איכות עם עצמכם, עם חברים, עם שיעור פילאטיס אונליין ועם בן או בת הזוג. אולי זה נשמע בייסיק, אבל במרוץ השגרה הלא שגרתי הזה, כשהשעות מתהפכות, המסגרות בסגר וכל יום שעובר נראה אותו דבר – מאוד קל ללכת לאיבוד.

6. שיחת ועידה בזום וילדים – זה לא הולך ביחד

אין ממש צורך להרחיב בנושא והוא די מוצה בכל פלטפורמה אפשרית, אבל ברשימה כזאת זו אמירה שחייבת להיאמר (לפחות עד שגם אצל מקבלי ההחלטות יבינו) – קשה מאוד עד בלתי אפשרי לעבוד מהבית כשאנחנו חולקים את אותו מרחב עם הילדים. אנחנו אולי עובדים מצוינים והורים מצוינים אבל כשזה קורה ביחד אנחנו פשוט נכנסים להפרעת קשב בלתי נגמרת. כשזה רק התחיל זה היה קצת מצחיק, כשזה המשיך זה היה קצת נסבל אבל עכשיו זה כבר באמת פשוט לא סוחב. ניסינו. לא הולך. למרות שאנחנו לגמרי בעד מולטי-טאסקינג, יש גבול לכל תעלול. דרך אגב זה עובד גם הפוך – אתם לא רוצים להיות ההורה המביך הזה ברקע בשיעורי הזום של הילדים שלכם.

7. הבידוד של השכן נראה ירוק יותר

תחילת הקורונה הכניסה את כולנו לעולמות של הורות חדשה באווירת ניו אייג'. רובנו טרחנו לפרסם איזה יומן בידוד שמראה איך אנחנו עושים ניסויים עם הילדים בסודה לשתיה, מנביטים עדשים, מסדרים את הבית לפי סוד הקסם היפני, ממחזרים פסולת באופן יצירתי ואופים עוגיות טחינה טבעוניות. לאט לאט הבנו שכשנכנסים לבידוד כל שבועיים זה ממש לא נראה ככה ושלקפוץ על הספות בסלון זו פעילות גופנית לגיטימית לחלוטין. אם במקרה מישהו מספר לכם איזה שקר כלשהו על זה שהוא מרכיב פאזל עם הילדים ובונה מיניאטורות מפימו – קחו את זה בערבון מוגבל, זה כנראה הבידוד הראשון שלו.

8. בואו נדבר על זה

לפעמים יש לנו נטייה לגונן על הילדים שלנו ולהסתיר מהם חדשות מפחידות, מצבים מורכבים וחוסר וודאות, אבל כשכל העולם עובר משבר – הדבר הכי נכון לעשות הוא פשוט לדבר על זה. צריך להבין שאנחנו היסוד היציב היחיד שנשאר להם והתפקיד שלנו כהורים הוא לתווך להם את המציאות. זה הופך להיות חשוב הרבה יותר כשכל הנורמות עליהן הם גדלו משתנות. פתאום אבא ואמא לא הולכים לעבודה, אין בית ספר, אסור לפגוש חברים, לצאת לגינה ואפילו להתחבק. נקודה חשובה נוספת היא לשים לב לא רק למה שאנחנו משמיעים להם אלא גם למה יש להם להשמיע לנו. בארבע מילים – שיח פתוח זה ה-דבר.

9. לא חייבים להמציא את הגלגל

אנחנו נוטים לקחת על עצמנו אחריות להיות צוות הווי ובידור של הילדים שלנו, במיוחד כשלעולם החיצון אין מה להציע, אבל עם הזמן למדנו שזה ממש לא חייב להיות ככה. זה בסדר להעתיק רעיונות מאחרים, זה בסדר להעביר רעיונות מיום ליום, זה בסדר גם לנסות דברים חדשים וזה בסדר גם לא לעשות כלום. רק אל תרגישו מחויבים לעשות את זה, אתם גם ככה גיבורים.

10. בין שקיעה להשקעה

נהוג לחשוב שהעולם נחלק לשניים – הורים שוקעים והורים משקיעים, אבל תזכרו שבין לבין יש המון שטח אפור. במקום להתייאש כשמשהו לא מסתדר לפי "המדריך להורה המושלם" או להיכנס לסטרס כדי לעמוד בסטנדרט מוגזם ולא סטנדרטי בעליל שאנחנו רואים אצל אחרים – אין צורך לתייג את עצמנו ולהכניס את עצמנו לשבלונה מסוימת. אנחנו הורים כמו שאנחנו וזה הכי בסדר בעולם.

11. אי של שפיות

2020 הזכירה לכולנו שוב ושוב כמה הבית שלנו הוא המקום הכי מרכזי בחיים שלנו ושל הילדים שלנו (אחרי הדרייב אין לבדיקות קורונה). ככזה אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לבודד אותו מהסערות שבחוץ, ממש כמו תיבת נח והמבול, ולשמור בו על אווירה נעימה ומכילה, סדר יום הגיוני וסביבה שראוי לחיות בה.

12. רגשות אשם זה לחלשים

כהמשך ישיר לסעיפים הקודמים, ובניגוד מוחלט אליהם – חשוב לזכור לא להיות קשים עם עצמנו. זה לא תורם לאף אחד וזה רק שואב למטה. מה כן תעשו? תרימו לעצמכם. הורים כמוכם יש רק אחת למאה שנה.

13. הישגים קטנים הופכים להצלחות גדולות

במציאות מתמשכת של שגרה לא שגרתית, סדר החיים הרגיל הופך להיות לא מובן מאליו. כשכל רגע הופך להישרדות, קשה למדוד ולהצביע על הישגים גדולים. 2020 לימדה אותנו שכל הצלחה קטנה היא משמעותית וחשובה. הצלחתם להשכיב היום את הילדים בזמן? אליפות. סגרתם את היום עם בית נקי? אין עליכם. פיניתם עשר דקות לעצמכם? זה חתיכת דבר. כשמתחילים להתייחס לזה ככה – אין סוף להצלחה ולתחושת הסיפוק.

14. כל יום השמש זורחת מחדש

15. אהבה לא קונים בכסף

16. גם הורים צריכים הורים

17. מסכים זו לא מילה גסה

18. אם לא נצחק – נבכה

19. שגרה זה לא רע

זוכרים את הימים ההם שחיכינו שמשהו מעניין יקרה? זוכרים בכלל את המילה הזאת – שעמום? ובכן, בימים המשעממים שעוד נכונו לנו – חשוב לזכור תמיד שגם יותר מדי אקשן זה די מתיש. 2020 לימדה אותנו להעריך את הרגעים הבנאליים והיומיומיים. קמת בבוקר, פיזרת את הילדים בגנים ובבתי הספר ומיהרת לפגישה בחדר הישיבות במשרד? כל השאר זה בונוס.

20. תמיד יש לאן לשאוף