לפני כשנתיים, מליסה אוונס, גרושה ואם לשניים בת 44 מטקסס, ארה"ב, נאלצה לעשות שתי החלטות קשות. לאחר שעבר תאונה קשה, ישבה אוונס לצד מיטת בית החולים של בנה בן ה-21 והבינה שחייו נגמרו, ושיהיה עליה להחליט מתי לנתק אותו ממכונת ההנשמה ולהיפרד ממנו לנצח. כשהרופאים באו לשאול אם היא מוכנה, אמרה להם שכן, אך לפני זה יש עוד משהו אחד שהיא מעוניינת לעשות. משהו מאוד יוצא דופן: אוונס ביקשה מהצוות הרפואי שישאב מבנה זרע, על מנת שתוכל, בבוא היום, להביא לה נכד ממנו. החלום של בנה, כך הסבירה לרופאים המופתעים, היה שיהיה לו ילד משלו.
תורמת הביצית נבחרה לפי טעמו של הבן
ניקולס, שהיה סטודנט לקולנוע, יצא עם חבריו לשתות בפאב בעיר אוסטין, כשריב בין שני שיכורים התלקח מחוץ למקום. ניקולס התערב, חטף אגרוף וראשו נחבט במדרכה. פגיעת הראש היתה קטלנית. "הטרגדיה השאירה אותי הרוסה. עדיין לא החלמתי מהמכה. אני פשוט לא יכולה לחיות עם המחשבה שהוא לא בחיי. בסוף השבוע לפני שהוא מת דיברנו על איזה אבא נהדר הוא יהיה", היא נזכרת, "ואמרנו שאהיה סבתא מצויינת. פינטזנו יחד, ואחרי שבוע נראה שהחלום נשבר".
מריסה אספה את השברים, ופנתה לבית המשפט בתביעה לשמר את זרע בנה הגוסס. "אמרתי לשופט שאני רוצה את הנכד שלי, והוא הביט בי בהמון אהבה וחמלה. אף אחד אחר לא התנגד, ובבוקר שלמחרת הרופאים כבר שאבו 20 מבחנות של זרע, מספיק לכמה ניסיונות של הפריות".
עכשיו אוונס בדרכה להיות סבתא חד הורית במשרה מלאה. "התהליך הזה עולה פה בארה"ב בערך 160 אלף דולר, לכן אני עושה את זה במקסיקו, שם זה עולה 25 אלף דולר - סכום שאני מסוגלת לעמוד בו". אומרת הסבתא בהתהוות הנרגשת, שבחרה בין כמה פרופילים של נשים אפשריות את תרומת הביצית הנבחרת ועומדת לפגוש בקרוב את האם הפונדקאית שתשא ברחמה את הביצית המופרית בזרע בנה. "בחרתי את תורמת הביצית על פי זאת שלפי דעתי בני היה מוצא אותה מושכת. הוא העדיף שיער בהיר ועיניים בהירות, ואני העדפתי בריאות טובה, משקל לא גבוה ועניין באמנות".
"אני מגשימה את החלום שלו"
אוואנס חוטפת לא מעט ביקורת על החלטתה הבלתי שגרתית, אפילו מאבי בנה, בעלה לשעבר, כריס. "לכריס יש משפחה חדשה עם ילדה, והוא התנגד מאוד לכל העניין. כך גם ההורים שלו. אנשים טוענים שזה לא טבעי, שתינוק שלא מכיר את הוריו לא יהיה מאושר, אבל אני מבהירה לכולם שאני לא מנסה ליצור שחזור של בני, ושנפרדתי מבני בצורה מאוד סופית. יש כל כך הרבה אנשים בעולם שנולדים להורים שלא נותנים להם מספיק אהבה, והילד הזה יגדל עם המון אהבה ויהיה לו כל מה שהוא צריך".
גם שם לבן שיוולד כבר יש לאוואנס. "ניקולס אמר לי שהוא יקרא לבנו האנטר, על שם הסופר האהוב עליו - האנטר ס. תומפסון. היו לו כל כך הרבה חלומות ותכניות. כל חייו היו מתוכננים לפניו: הוא רצה להתחתן, לסיים ללמוד, לעשות סרטים ורק את החלום הזה אני יכולה להגשים עבורו".
אוואנס מתכוננת לקראת הנסיעה למקסיקו, שם תפגוש בפונדקאית. "אם הכל באמת ילך כשורה, כשהתינוק יוולד ניסע אני ובני הנוסף, ריאן, למקסיקו ונחזיר אותו יחד הביתה, שם אגדל אותו. אנחנו מאוד נרגשים".
גם בישראל היו כבר מקרים לא מעטים של סבים שהחליטו ליצור לבניהם המשכיות באמצעות שימוש בזרעם, אך זה נעשה לרוב לאחר ש"צוואות ביולוגיות" מסוג זה הושארו באופן מסודר כמו במקרה של יוליה וולאד פוזניאנסקי, או במקרים אחרים, בהם פנו נשים המעוניינות להרות אל הורים שכולים וביקשו להשתמש בזרע בנם המנוח שהשאיר מנות קפואות בבנק הזרע, ויצרו עקב כך משפחות מסוג חדש. מקרה כזה, בו אם מחליטה על דעת עצמה לשאוב את זרעו של בנה, ללא בקשה מסודרת, עוד לא קרה, ועל פי דעת מומחים לנושא, לא היה מאושר בישראל.