מאבק על ברית מילה שהסתיים, לכאורה, בפסיקה של בית המשפט העליון חוזר במפתיע להכות גלים.
לפני מספר שנים נולד ר' והוריו החליטו שלא יעבור ברית מילה. לאחר תקופה הם התגרשו. כחלק מהליך הגירושין, הרבנות הוציאה פסק דין המחייב את האם נעמה (שם בדוי) למול את בנה, והטילה עליה קנס כספי. נעמה סירבה לדרישה, ולא הייתה יכולה לשלם את הקנס ופנתה לסנגוריה הציבורית לעזרה.
נעמה הגישה הגישה בג"ץ בניסיון להיאבק על החלטתה. השופטת מרים נאור קבעה בפסק הדין כי לא ניתן לכרוך עריכת ברית מילה בתביעת גירושים של בני הזוג, אך הוסיפה שהאב זכאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. ברוב של שישה מול אחד, התקבלה עתירתה של האם. השופטים קבעו כי בית הדין הרבני היה נטול סמכות לדון בעניין ברית המילה והוסיפו כי יש מקום לביטול כל ההחלטות שניתנו בעניין.
לאחר ההחלטה היה שקט יחסי בין בני הזוג, אלא שאז פנה שוב האב לרבנות. לטענת נעמה, הרבנות החליטה כי בגלל הטענות החדשות תילקח ממנה המשמורת האפוטרופסות על ילדיה באופן מידי בגלל "סכנה לשלום הקטינים".
"המלחמה שלי היא נגד הסמכות שהרבנות לוקחת לעצמה לדון באפוטרופסות ובמשמורת", מבהירה נעמה.
לאחר פניית האב לבית הדין הרבני, נעמה פרסמה לאחרונה סטטוס בפייסבוק ובו היא כתבה כי הרבנות מחייבת אותה לשלם קנס של כ-6,000 שקלים כי לא הסכימה למול את בנה. "בית הדין חותר בתחבולות לכפות את ברית המילה תוך התעלמות מפסיקת בג"צ וחריגה מסמכות. הגיע העת לעשות סוף לסאגת ההתעללות שבית הדין מעביר אותי ואת ילדיי", כתבה.
רונית טמיר העומדת בראש ארגון קה"ל המספק תמיכה להורים שהחליטו לא למול את ילדיהם, מכירה את נעמה באופן אישי עוד מימי מאבקה הראשון ברבנות. "מה שקורה כעת זה מחטף של הרבנות: הוציאו צו שלוקח מהאם את המשמורת וגם את האפוטרופסות (כלומר היא אינה נחשבת אמם של הילדים לצרכים משפטיים) ובמצב הזה בו יש לילדים כביכול רק אבא, הוא יכול למול את הילד (שכבר אינו תינוק, כמובן) באופן חד צדדי וללא השגת הסכמה או פניה לבין דין אזרחי", היא אומרת.
"כיום הקטין כבר עומד על דעתו ולכן חובה להביא בחשבון במהלך הדיונים שיתקיימו בעינינו בבית המשפט, אם יתקיימו, את רצונו"
עו"ד יעל שמואלי
"מדובר בניסיון פוליטי לגמרי של הרבנות לקחת לעצמה עוד סמכויות שלא ניתנו לה. בסופו של דבר זה יפגע בחברה כולה ולא רק באנשים שלא רוצים למול. אפשר יהיה לעצור מישהו או לקחת לו את הילדים בגלל סיבות דתיות אחרות כמו אוכל לא כשר, ככה שהמאבק הזה - הוא פתח כללי למאבק של הרבנות באזרחים חילוניים", היא מוסיפה.
"על האם לפעול שוב לביטול החלטת בית הדין הרבני וזאת בהעדר סמכות ולפנות במקביל לבית המשפט בהליך מתאים", מסבירה עורכת הדין יעל שמואלי, מומחית בתחום דיני המשפחה ירושה וגישור. "כיום הקטין כבר עומד על דעתו ולכן חובה להביא בחשבון במהלך הדיונים שיתקיימו בעינינו בבית המשפט, אם יתקיימו, את רצונו של הקטין כשיקול כבד משקל וזאת במסגרת חיובי האמנה לזכויות הילד והוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות".
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר: "מדובר בהליך משפטי בין שני בני זוג המצויים בסכסוך, על פי חוק הדיונים נערכים בדלתיים סגורות כך שאין באפשרותנו להגיב לדברים. אנו מציעים למערכת מאקו לפנות לגבר כדי לקבל את גרסתו במקום להסתפק בתמונה חד צדדית".