במציאות שלנו, בה העבודה היא חיינו, וברוב הבתים ישנם שני הורים שעובדים על מנת להתקיים, רוב הילדים לא זוכים לראות מספיק את אבותיהם. יש לכך השלכות ידועות וחמורות, כמו למשל, נטיה של ילדים אלה להתנהגות אלימה, ותחושות חוסר שיוויון ותסכול מצד האם, אך העניין אינו פשוט לא רק מצדם של הילדים, אלא גם מצד האבות. עם הזמן נוצר ריחוק של ממש בין האבות, שעובדים קשה על מנת לכלכל את משפחתם, לבין הילדים, שלא מתראים איתם מספיק בשל כך. אבות רבים מרגישים שהעניין אבוד: הילדים מעדיפים לבלות עם האם, הם איבדו עמם קשר, ואם לומר זאת בצורה הכי פשוטה וכואבת - הם מרגישים שהילד לא אוהב אותם יותר.
אבות מפצים בדרכים לא יעילות
קל להישאב לתוך עולם העבודה התובעני וההישגי, בעיקר כאשר האחריות נמצאת על הכתפיים. קל יותר להשאר מרוחקים כאשר לא זוכים לריצה נרגשת מצד הילד כשחוזרים סוף סוף הביתה בתום יום עבודה מפרך, אבל חשוב לזכור שהאב, לא משנה עד כמה הוא רגיש או נעלב, הוא עדיין המבוגר האחראי בסיטואציה ועליו לקחת את המושכות בידיים, ולתקן את המצב. ריכזנו מספר טיפים שיעזרו לאבות העובדים שמרגישים שילדיהם הולכים ומתרחקים מהם לחזור למקומם הנכון בבית – אב המשפחה.
"הקריירה של הרבה מהאבות בימינו באה על חשבון הילדים, והרבה מהמעמסה נופלת גם על הנשים", אומרת רחל לביא, מאמנת אישית, משפחתית, מומחית להפרעות קשב וריכוז ומדריכת NLP. "במקביל, נוצר גם קושי רגשי אצל האבות. אבות רבים מנסים לפצות בשתי דרכים מאוד לא אפקטיביות:
1. פיצוי חומרי – האבות מנסים לקנות את אהבתם של ילדיהם, דבר שאולי יקנה להם אהדה רגעית, אבל שום דבר מעבר לזה.
2. פיצוי על ידי ויתור – האבות, בזמן הקצוב שיש להם עם הילד, מוותרים על תפקיד המחנך ונותנים לילד להשתולל, הכל על מנת להמנע מעימותים. זה רק יוצר חינוך כושל של הילד ועוד מעמסה על האם".
איך תתקרבו?
"מה שחשוב זה, קודם כל, שהאבות יכירו בכך שיש בעיה, ויבינו את משמעות הדבר. אחר כך חשוב להציב מטרות ברורות, כאלה שאפשר לעמוד בהן לאורך זמן. חשוב שהאבות יבדקו היטב את סדר העדיפויות שלהם, את מערכת הערכים שלהם, ויבינו שלהיות הורה זה גם להיות מורה דרך לחיים עבור הילד, והמעורבות שלהם היא קריטית.
"הדרך לגשת לילד שהתרחק מאביו, היא בעזרת עידוד, סקרנות אמיתית כלפיו וכבוד לרצונות ולרגשות של הילד. אין טעם שאב של נער מתבגר יציע לו לעסוק בפעילות משותפת שהיו נהנים ממנה לפני כמה שנים, ועכשיו היא כבר לא רלוונטית. תשומת לב היא המצרך הנחוץ ביותר לילדים מאבותיהם, יותר מכל אייפוד או צעצוע אחר, ורק זמן איכות בו האב יתן תחושה אמיתית של מעורבות וכבוד יעניק לילד תחושה של שייכות למסגרת המשפחתית".
הנה מספר טיפים נוספים לאבות עובדים שרוצים להיות יותר מעורבים:
1. להקשיב זה חשוב, אבל אל תשכחו גם לשתף. תקשורת היא דבר דו צדדי. זה טוב שאתם נכונים להטות אוזן לילד, ולהתעניין מה קרה בגן או בבית הספר, אבל חשוב שתשתפו אותו גם בעולמכם שמחוץ לבית.
2. למדו לומר לא. אבות רבים שוכחים איך לומר לא גם לילדיהם וגם בעבודה. חשוב להציב גבולות בשני התחומים, על מנת לא לאבד אחיזה במה שחשוב לכם. הגבילו את שעות העבודה למה שנחוץ באמת, ואל תתנו לילד להתעמר בכם, רק כי יש לכם רגשות אשמה על השעות האבודות.
3. קבעו פגישה עם הילדים. חשוב להתייחס אל זמן האיכות עם הילדים כאל פגישה עסקית חשובה שביטולה איננה אופציה. קבעו משהו קבוע, פעמיים בשבוע לפחות, כך שתהיה זו שגרה, גם עבור האב וגם עבור ילדיו. בנוסף, כדאי לקבוע גם זמן איכות לכל המשפחה יחד.
4. שחקו עכשיו, עבדו אחר כך. אבות רבים מגיעים הביתה רק מעט זמן לפני שהילדים הולכים לישון, וגם אז ממשיכים לעבוד, בטלפון ובמחשב. אם אפשר, חשוב להניח בצד את המכשירים האלקטרוניים, לפנות את הראש לילדים, ולהמשיך אחרי שהם הולכים לישון. גם אם זה יבוא על חשבון שעות השינה שלכם, לפחות זה לא יבוא על חשבון ילדיכם והיחסים שלכם איתם.
5. הביאו את המשפחה לביקור בעבודה. רוב הילדים ישמחו מאוד לבקר את אביהם בעולמו המקביל, ורוב האבות יפתיעו את עצמם בתחושות ההתרגשות שילוו אותם כשיציגו את ילדיהם לאנשים שעובדים עימם יום יום. הערבוב הזה בין שני עולמות שנפגשים מעט מאוד, יכול להיות מועיל גם לאבות וגם לילדיהם, ולהבהיר שאבא לא נבלע לתוך חור שחור כשהוא אינו נמצא בבית איתם.
6. תכננו ארוחות משותפות. השתדלו לאכול יחד, כמשפחה, את אחת הארוחות, לפחות פעם ביום. לא תמיד זה עשוי לעבוד, אבל זו מטרה טובה לשאוף אליה. ארוחה משותפת היא הזדמנות נינוחה לכל בני המשפחה לשוחח ולהיות מעורבים אחד בחיי השני.
>> ולמי אתם דומים יותר? קבלו בלוג של כמה תפוחים שנפלו קרוב לעץ