א' הסכימה לצאת מדירת המסתור רק לאחר פסיקת בית המשפט בנצרת לפיה אם תביא את תינוקה לבדיקות בבית החולים, ובהנחה שהתינוק יימצא בריא ושלם, יושהה צו בית המשפט למסירתו לרווחה עד לדיון הבא שעתיד להתקיים תוך שבועיים. "בתום הדיון נסענו היישר למקום בו הסתתרה א', באזור חיפה, אספנו אותה והתייצבנו לבדיקות בבית החולים רמב"ם", מספר עורך דינה יוסי נקר, "למרבה השמחה, הכל נמצא תקין ו-א' מתגוררת אצל חברה בינתיים". עו"ד נקר מציין, כי "כרגע אנחנו מחכים לדיון בבית המשפט אליו אמור להביא משרד הרווחה תשובות ביחס למשפחות אומנה", ומדגיש, כי א' והוא עצמו אינם חושבים שיש צורך במשפחה אומנה ומאמינים ש-א' מסוגלת לגדל את בנה בכוחות עצמה. ועם זאת, הם מוכנים שתתארח בבית משפחת אומנה על מנת להוכיח זאת לרווחה.
לפני כשלושה שבועות פרסמנו כאן את הריאיון הראשון שקיימנו עם א' (29) מדירת המסתור אחרי שילדה בכוחות עצמה בעזרת בן זוגה מבלי לספר כמעט לאיש. א' הסבירה אז שהיא מסתתרת מפני שירותי הרווחה לאחר ששלושת התינוקות הראשונים שילדה בחייה נלקחו מידיה עוד בבית החולים עם לידתם ומבלי שניתנה לה ההזדמנות להוכיח את מסוגלותה ההורית. כמו כן, בלידה השלישית, קבע משרד הרווחה כי היא אינה כשירה לתפקיד אם. לטענתה, שלא בצדק, ומבלי שהוסבר לה מה היא בדיוק הבעיה המונעת ממנה לתפקד ככזאת. "אני יושבת פה מסיבה אחת - כי אני רוצה להיות אמא. רק בגלל הילד", אמרה אז, "החודש האחרון היה לי קשה, אבל אם הייתי נשארת שם בבית הייתי עכשיו בסיטואציה אחרת. הייתי נשארת בלי הילד כי הם היו באים ולוקחים לי אותו".
עוד בערוץ בית ומשפחה:
לפני כשבועיים ניסו א' ועורך דינה להגיע להסדר מול רשויות הרווחה וביקשו להלין את א' ותינוקה אצל משפחה אומנה שתאפשר השגחה על התנהלותה של א' מבלי להפריד בינה ובין התינוק. עם זאת, במשרד הרווחה טענו למחסור במשפחות שכאלה. עורך הדין נקר פנה לציבור הרחב, באמצעות אתר mako ובאמצעות התוכנית "עושים צהריים" עם יעל דן בגלי צה"ל, על מנת לחפש משפחת אומנה מתאימה ואף קיבל פניות מתאימות. ועם זאת, טרם אושרה משפחה כזאת בידי הרווחה.
אתמול עבר התינוק בדיקות רפואיות לראשונה מאז נולד. "הרופאים ברמב"ם עשו לו בדיקות ושמחתי לשמוע שהכל בסדר", אומרת הבוקר ל-mako א', "שמחתי גם שאני עכשיו עכשיו אחרי חודשים לנסוע לאן שבא לי אבל כשסיימנו את הבדיקות היה כבר מאוחר. זה היה מתיש וכל מה שרציתי לעשות זה ללכת לישון".
במסמכים לא הוגדרה הפרעה נפשית, שימוש בסמים או אלכוהול
השבוע קיבלה יעל דן בתוכניתה "עושים צהריים" בגל"צ מ-א' אישור להסרת החיסיון לגבי דוחותיה האישיים מטעם הרווחה. דן עצמה העידה, כי במסמכים לא הוגדרה הפרעה נפשית מוכרת, שימוש בסמים או באלכוהול או כל בעיה מוכרת אחרת שמשתמע ממנה הצורך הברור שלא לאפשר ל-א' לגדל את בנה. כמו כן, שוחחה בתוכנית עם ד"ר אלן פלשמן, פסיכיאטר ילדים ונוער, שניתח את הדו"ח הפסיכאטרי של א' מטעם הרווחה וקבע כי לא מתוארת שם הפרעה נפשית מוגדרת. "מתוארת הפרעת אישיות בלתי בשלה, דבר שאין עליו הסכמה בקהילה המקצועית שקיים או מה הקריטריונים לו. לחרוץ גורלות על בסיס משהו שאין לו קריטריונים – זה בעיה. מעבר לכך, הפסיכאטר עצמו כתב שמכיוון שהאשויות היא לא בשלה – היא יכולה עוד להבשיל", אמר ד"ר פלשמן.
כמו כן, חשפו בתוכנית כי על קביעת חוסר המסוגלות ההורית של א' לאחר הלידה השלישית, חתומה פסיכולוגית חינוכית כמי שביצעה את האיבחון. "בדרך כלל בחריצת גורלות מקפידים שמי שכותב את חוות הדעת הוא מישהו שבאמת הוכשר לכך", הוסיף ד"ר פלשמן, "הרבה בתי משפט מסתייגים מלחרוץ גורלות על בסיס הכשרה של פסיכולוגית חינוכית. זה לא תמיד מקובל. בנוסף, מי שכתב את חוות הדעת כתב שהאיבחון תקף ולא טרח להאיר את עייני בית המשפט לגבי העובדה שהוא אינו תקף".
ד"ר נילי מס, עדה מומחית מטעם בית המשפט להערכת מסוגלות הורית, התייחסה גם היא להערכת מסוגלותה ההורית של א'. "כתוב שם שיש לה מיומנויות בסיסיות להתייחס לצרכים הנפשיים והפיזיים של הילד. אני הייתי מצפה שייכתב מה היא כן הראתה ומה חסר לה כדי שיהיה יותר מזה. אני יודעת שכשמדברים על היעדר מסוגלות הורית מדברים על מצב קיצוני, על מצב מוחלט", אמרה בתוכנית, "אם יש התחלה של מיומנויות בסיסיות אז בהחלט אפשר ללכת עם מה שהפסיכיאטר אמר שהיא יכולה להבשיל. הם בדקו אם שמתייחסת לתינוק שלא היה איתה מאז הלידה ובדקו אותה כשהיא נפגשת איתו פעם בשבוע. זה מצב שהוא מצב מוטה. היא צריכה ללמוד קודם מיהו בכלל התינוק. בודקים אותה כשהיא נמצאת תחת הסתכלות כשהיא לגמרי בלחץ גדול ואף על פי כן היא מראה שיש לה מיומנויות בסיסיות אז אני לא יודעת למה כותבים בסוף את המסקנה שכותבים".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה:
דו"חות מסוגלות, כמו בדיקות נוספות שנערכות על ידי פסיכולוגים או פסיכיאטרים, הם חלק מהחומר שנאסף על ידי שירותי הרווחה כדי לגבש את תכנית הטיפול המתאימה בכל מקרה שדנים בו. בנוגע למשפחות אומנה משרד הרווחה בוחן אפשרות זו. מדובר בהחלטות מורכבות הנעשות ברגישות המתבקשת תוך הבנה של האתגרים הקיימים.