כבר עשרים שנים דביר ואשתו לודמילה (שמות בדויים, השמות האמיתיים שמורים במערכת) מחכים להביא ילד לעולם. לפני כשלושה חודשים הצליחו להגשים את חלומם באמצעות פונדקאות בגיאורגיה. אלא שמאז הם תקועים במדינה בגלל בעיות ביורוקרטיות.
השניים, ילידי גיאורגיה ודוברי השפה המקומית, שמעו ביקורות טובות על התהליך במדינה. המחיר הנוח שיחק גם הוא תפקיד. אלא דביר ולודמילה, לטענתם לא ידעו שהם צריכים לבצע בדיקת רקמות מוקדמת כדי לזרז את תהליכי ההכרה בהורותם, וכך הם מצאו את עצמם מאחור במרוץ אחר המסמכים, כשבדרך הם מחכים לפגרת הקיץ בבתי המשפט.
אם לא די בך, בנם של דביר ולודלמילה נולד חדש לפני המועד. וכך, בזמן שמסמכים עוברים ממקום אחד לאחר, בני הזוג ובנם לכודים במדינה. "אנחנו רוצים לחזור לארץ כמה שיותר מהר, אשתי כבר בדיכאון", אמר דביר בשיחה עם mako מגיאורגיה. "כל זמן שאנחנו בגיאורגיה, אנחנו צוברים חובות. אני לא יכול לעזוב את אשתי לבד עם הילד. הבנק שלי מתחיל לכעוס עלי ואני מתחנן לעזרה. זה לוקח כל כך הרבה זמן ואין לכך שום הצדקה".
דביר מספר שהוא טס הלוך ושוב מגיאורגיה לישראל, כיוון שהיה בתהליכי קבלה לעבודה חדשה. את מקומות החליפה אמו, עד ששב. "עורך הדין שלי לא עונה לטלפונים. יצרתי לבד קשר עם השגרירות עם כל המסמכים וכעת אני מחכה לתשובות הבדיקות ואני מקווה שאוכל לחזור לארץ במהרה".
לטענת דביר, גם בשגרירות הישראלית חיכתה לו חוויה לא נעימה. "עברנו גם השפלה בשגרירות כי עשו לנו בדיקה כאילו אפשר לחשוב. אז בשביל מה אנחנו מחזיקים דרכון ישראלי? שאלתי את המאבטח למה כל הבדיקות האלה הוא אומר לי כי יש פה הרבה איראנים מה קשור אליי אירנים אני סך הכל באתי לבקש עזרה להגיש מסמכים".
"אמרתי בפרקליטות שאני לא מבין אם בן אדם היה עושה עבירה היו שופטים אותו תוך יום אחד ושולחים אותו לכלא. בן אדם שבסך הכל מבקש עזרה מורחים אותו חודשים. לדעתי צריך שיהיה גורם מקצועי שיטפל בעניינים. חבל להרגיש אזרח סוג ב' במדינה שלך אפילו אם בתי המשפט בחופש, צריך שיהיה אדם שיעזור לנו. אנחנו חיים בתנאים לא הכי טובים, עוד מעט חורף, אין לנו בגדים, אין תנאים לחיות עם תינוק, בסך הכל אנחנו רוצים לחזור לישראל עם הילד שלנו".
במשרד החוץ מכחישים את טענות בני הזוג, וטוענים כי הבעיה נעוצה בהתנהלות של בני הזוג: "מבלי להיכנס לפרטים מתוך שמירה על צנעת הפרט של המלינים, לצערנו ניכר שבני הזוג התנהלו מבלי לוודא מראש ולהכיר את ההליכים המתבקשים.
"צו בית המשפט בישראל, לבדיקת רקמות הועבר על ידי עורך דינם של בני הזוג למשרד החוץ ובאמצעותו לשגרירות ישראל בגיאורגיה, באיחור של שבועיים מאז התקבל על ידי בית המשפט. לכשנתקבל הצו, זומן האב לשגרירות, בהקדם האפשרי. האב הונחה כיצד לנהוג בכל המסמכים החסרים, על ידי צוות השגרירות המיומן בגיאורגיה אשר יצא מגדרו להסביר, להנחות וללוות אותו בכל הנדרש. האב היה אסיר תודה לצוות השגרירות, כפי שחזר והודה.
"באורח כללי נעיר כי שגרירות ישראל בכל מקום בעולם ובגיאורגיה בפרט, מסייעת ככל יכולתה לאזרחים ישראליים הנמצאים שם בהליכי פונדקאות, בהינתן שמדובר בהליך המתבצע במדינה זרה ועל פי הדין המקומי".
עורך דינם של בני הזוג מסר בתגובה: "הבקשה המתאימה הוגשה לבית המשפט בחודש יוני 2019. ביום 25.07.19, הפרקליטות הגישה כתב תשובה וביקשה מספר מסמכים נוספים אשר תורגמו לעברית והוגשו בתחילת חודש אוגוסט. ביום 15.08.19 כבוד בית המשפט נתן החלטה לתגובת הפרקליטות תוך 10 ימים כאשר ימי הפגרה במניין הימים. ביום 29.08.2019, הוגשה תשובת הפרקליטות לפיה אין התנגדות לצו המבוקש. ביום 03.09.2019, ניתן צו לבדיקת רקמות לפי נוהל חוץ בפני נציג ישראל בטביליסי. הבדיקה בפני נציג דיפלומטי במדינת גאורגיה בוצעה ותוצאותיה נשלחו לארץ אלא טרם הגיעו לידי המבקשים. לשאלתך, ולמיטב הבנתי, לא היו עיכובים חריגים בהליך. סיום ההליך צפוי בקרוב, עם קבלת תוצאות הבדיקה הגנטית.
"אני מזכיר, מדובר בהליך שמומלץ להתחיל בתחילת תהליך פונדקאות בחו''ל ואין ספק שלידת התינוק כחודש לאחר פניה לבית המשפט בישראל גרמה למצב קשה עבור המשפחה".