תמיד ידעתי שבעלי יבגוד בי. ידעתי את זה עוד לפני שהכרתי אותו. כל הגברים בוגדים מתישהו, אין לי אשליות, ככה הם בנויים. לכן, כשגיליתי שהיה לו סטוץ, קשה לי להגיד שהייתי בהלם. מה שכן הפתיע אותי זה העובדה שמאז הגילוי, הנישואים שלנו עברו לפאזה אחרת, הרבה יותר טובה.
כשהתחלתי לצאת עם בחורים ברצינות, הייתי קנאית וחשדנית. לא מעט קשרים התפרקו לי בין הידיים בגלל שלא נתתי ספייס. אבל כשהכרתי את בעלי, שמצא חן בעיניי מאוד מהשנייה הראשונה – החלטתי להיות אחרת. קיבלתי על עצמי לתת לו לנשום, לא לצוטט לעולם לשיחות שלו ולא לשאול אותו כל הזמן איפה הוא ולאן הוא הולך.
אחרי שהגיעו הילדים, הקנאה שלי די נרגעה. בין העבודה לתחזוק הבית פשוט לא היה לי זמן לחשוב כל כך הרבה איפה בעלי כרגע ומה הוא עושה. ובאופן מוזר, מתישהו גם התחלתי קצת לסמוך עליו. אמרתי לעצמי – נכון, הוא גבר, אבל מתי בדיוק הוא מספיק לבגוד בי, ועם מי?? הרי הוא כל הזמן בבית או בעבודה, לא חוזר מאוחר משום מקום, תמיד אני מצליחה לתפוס אותו בנייד, אז מתי בכלל יש לו זמן לזה?
בעלי הוא שקרן גרוע
אבל לפני שנתיים גיליתי שהיה לו סטוץ. למעשה, גיליתי את זה אחרי שהוא כבר הסתיים, ממש במקרה, בגלל איזו חשבונית שהוא קיבל בדואר ושנראתה לי מוזרה. התחלתי לחקור קצת, והוא הודה כמעט מיד. בעלי הוא שקרן גרוע.
זאת הייתה בחורה שהוא הכיר בעבודה, והיה להם סטוץ של מספר חודשים, כולל טיסה משותפת לחו"ל במסגרת העבודה.
זהו, הדבר שהכי חששתי ממנו הגיע. ולהפתעתי, העולם לא התמוטט. כאילו חיכיתי לרגע הזה כל החיים, פשוט התיישבתי על הספה וביקשתי לדעת פרטים. עוד ועוד פרטים: בת כמה היא, איפה הם היו נפגשים, מי התחיל עם מי, איך זה התפתח, האם הוא קנה לה מתנות.
אפילו לא בכיתי אז; הייתי פרקטית מאוד, רציתי קודם כל לאמוד נזקים. כשהבנתי שזה לא היה רומן עם רגשות אלא רק משיכה מינית, נרגעתי קצת. בעלי לא הפסיק להתנצל, לחבק ולנשק אותי ולהגיד לי כמה אני האישה היחידה בחייו.
באותו לילה ישנו יחד במיטה, אבל למחרת זה כבר הגעיל אותי. הוא עבר לבית מלון לפי בקשתי. לילדים סיפרנו שהוא טס לחו"ל, גם ככה הוא הרבה לטוס ככה שזה היה הסבר הגיוני.
הייתי לבד בבית, במשבר אמון נוראי. אבל אם לפני כן כל הזמן פחדתי מהבאות, עכשיו לפחות הרגשתי בשליטה. שהעסק בידיים שלי, שעכשיו אני זאת שצריכה להחליט לאן הולך הקשר הזה.
פתאום הוא קונה לי מתנות
שבועיים לא דיברנו. רציתי הפסקה, לחשוב, לעכל את הדברים. אז גם התחלתי לבכות ולקלוט מה בעצם קרה. ואחרי שבועיים הוא התקשר שהוא רוצה לדבר. אני לא חשבתי לרגע לפרק את הנישואים, יש לי ילדים ואחריות, אבל בכל זאת רציתי שיחשוש קצת.
הדבר הראשון שסיכמנו, לפני הכל, זה שלא מספרים למשפחה. לא רצינו את כולם בקישקעס שלנו, להיות שיחת הרכילות של המשפחות.
ואחר כך התחלנו לדבר עלינו, שיחה אינטימית שהייתה קצת מוזרה לי, כי כבר שנים שלא התעסקנו ממש בעצמנו; תמיד דיברנו על הילדים, על הבית, על מטלות שצריך לעשות.
ופתאום מצאנו את עצמנו נזכרים איך בכלל התחיל הקשר שלנו, נזכרנו בטיול הראשון ובירח הדבש, איך גילינו שאנחנו בהריון ראשון (זה היה סיפור מיוחד) ברגעים קטנים של יחד ששכחנו.
הוא חזר הביתה והתחיל לפנק אותי, דבר שלא עשה כבר שנים. קונה לי מתנות, אומר כמה הוא אוהב. אני יודעת בוודאות שאין לו יותר קשר עם הבחורה הזאת, ושהוא לא יבגוד בי יותר, אין לי ספק בזה: פעם אחת הוא בדק את הסחורה בחוץ, ואחרי שטעם הוא כבר לא ירצה יותר. הוא נשבע לי, ואני מאמינה לו.
מה שעוד השתנה בעקבות הבגידה, זה שהוא התחיל לקנא לי פתאום, מה שלא קרה מעולם. הוא כל הזמן שואל אותי אם אני רוצה לנקום בו על זה שבגד, אם יש לי מחשבות על גברים אחרים. כשאני חוזרת מאוחר הוא שואל אותי איפה הייתי. הפך לטיפוס לחוץ. וזה מחמיא לי כמובן, מכניס עוד קצת אש וטעם לחיינו.
אני חושבת שבסך הכל הבגידה עשתה לנו טוב. הוא עכשיו לא מקבל אותי כמובן מאליו, פוחד שאעזוב אותו, יודע שצריך לעבוד על הקשר הזה. הנישואים שלנו יצאו מהקיפאון, ורק הולכים ומשתבחים עם הזמן.
זה לא שאני ממליצה לגברים לבגוד, אבל חשוב שאנשים יידעו שסקס עם אישה אחרת לא בהכרח אומר שהנישואים נגמרו.
>> לטלנובלה הקודמת: אח שלי גנב לי חצי מיליון שקל
כל הסיפורים במדור אמיתיים. פרטים בסיסיים משתנים על מנת למנוע זיהוי