אח שלי תמיד היה איש עסקים מוצלח, ועד עכשיו זה עבד לטובתי. תמיד התייעצתי איתו בנושאי כספים, והוא עזר לי. גם את הכספים של החתונה הוא ייעץ לי היכן לסגור, ובעבר גם נתן לי הלוואה קטנה שהחזרתי.
אבל הייעוץ האחרון שלו בשבילי, היה עבודה בעיניים. הוא ניצל אותי בצורה מכוערת, ואני שוקלת את צעדיי.
בינתיים אחי קנה בית יוקרתי
אחרי שאבא שלנו נפטר, אח שלי הציע לי לעזור לטפל בחלק שלי, שהוא יפקיד את זה אצלו יחד עם הכסף שלו ויחסוך לי עמלות ודמי ניהול. בחלק מהסכום קנינו אוטו, ואת השאר העברתי לו – כמעט חצי מיליון שקל. הוא גם הבטיח לי שישים את זה בתכנית הכי טובה ככה שארוויח כמה שיותר, וכשאני ארצה את הכסף אני אקבל את הסכום הכי גבוה שאפשר.
נתתי לו בלי לחשוב בכלל, גם בעלי הסכים מיד. סמכנו עליו. שנינו לא כל כך מבינים בכספים, כל שקל היה חשוב לנו, והרעיון שלו נשמע לי מצוין.
הוא לקח את הכסף, והזמן עבר. בינתיים הוא קנה בית של שתי קומות באזור יוקרתי, הרחיב את העסק שלו, המשיך להתקדם כלכלית.
אני ובעלי עדיין גרנו בדירה שכורה, חוסכים שקל לשקל ובונים על הסכום היפה שקיבלתי, לרכישת דירה בעתיד.
ואז, כשרצינו לממש את זכותנו לקנות דירה, כמו כל זוג צעיר שרוצה להתחיל לבנות את חייו, ביקשתי מאח שלי את הכסף. לא חשבתי לרגע שתתעורר בעיה. הוא גם מיד אמר שבסדר, הוא יעביר לי. אחרי כמה ימים שאלתי אותו על זה שוב והוא ענה שאני אקבל את הכסף בעוד חצי שנה. שאלתי למה והוא ענה שהוא סגור בתכנית חיסכון. לא האמנתי לו, בכיתי, רבנו.
הגעתי לבנק שלו ועשיתי רעש, הסברתי את המצב המיוחד. אבל לא עזר שום דבר, אמרו לי שהם מעבירים פרטים לבעל החשבון. הסברתי את המצב המיוחד אבל כמובן שאת פקידי הבנק האטומים זה לא מעניין.
בינתיים כבר עברה חצי שנה וגם יותר. אחי עדיין לא מעביר לי את הכסף. למעשה, עכשיו אנחנו לא מדברים בכלל, הוא גם לא עונה לי לטלפונים יותר. לאחותנו השנייה הוא אמר שהוא לא רוצה קשר איתי כי "אני מטרידה אותו". זה מאוד מוזר בעיניי, דרך אגב, שאח שלי רב איתי על סכום כזה. לדעתי בשבילו זה גרושים, הוא הרי עושה כל כך הרבה כסף, בשביל מה הוא צריך גם את שלי?
לתבוע או לא לתבוע?
ההורים שלנו התגרשו כשהיינו קטנים מאוד. מיד אחרי הגירושין אבא שלי נסע להשתקע בארץ אחרת, התחיל לעשות שם עסקים והגיע לבקר אותנו כמה פעמים בשנה. אח שלי טס אליו מדי פעם, ובאחד הביקורים הוא פשוט נשאר; יצא שהוא חי שם מגיל ההתבגרות. לפני כמה שנים הוא מה שנקרא, עשה עלייה עם אשתו והילדה.
אני ואחותי גרנו תמיד אצל אמא שלי, שעבדה קשה מאוד כדי לפרנס אותנו. אנחנו אנשים פשוטים, לעומת אח שלי שהפך לאיש עסקים, "מעכר", כמו שבעלי קורא לו עכשיו.
בגלל שבמהלך השנים תמיד התייעצתי איתו על כסף, היה נראה לי מאוד טבעי שהוא עוזר לנו גם במקרה הזה. ההסברים שלו על העמלות שייחסכו לנו, נשמעו לי הגיוניים. גם בעלי לא היסס (למרות שעכשיו הוא מאשים אותי בהכל).
עכשיו בעלי רוצה לתבוע אותו. כשסיפרתי את זה לאחותי היא התחילה לבכות שזה יהרוס את המשפחה, צעקה עליי: "את רוצה להרוג את אמא? היא תמות מצער!" (אמא שלי לא מודעת לגודל הסיפור, רק יודעת שיש יחסים מתוחים ביני לבין אחי. היא לא כל כך בריאה ובחרתי לא לשתף אותה).
אני לא רוצה לתבוע את אח שלי. אבל מצד שני, מה הברירה שלי? לוותר על הכסף ולהניח לאח שלי לחגוג על חשבוני? הרי אם אעזוב את זה, אני יכולה לשכוח מהכסף שלי.
אני כל כך מאוכזבת ממנו. כל כך. לאט לאט אני מקבלת את המציאת, קולטת שהוא עבד עליי. עכשיו הדבר היחידי שמעניין אותי זה לקבל את הכסף שלי בחזרה.
>> לטלנובלה הקודמת: הבת שלי הסתבכה עם גבר נשוי
כל הסיפורים במדור אמיתיים. פרטים בסיסיים משתנים על מנת למנוע זיהוי
רוצים לשפוך את הלב ולקבל תגובות?