אני בת 27. אמא לשני ילדים, נשואה כבר חמש שנים. אבל זה נשמע הרבה יותר נחמד ממה שזה באמת; שנות הנישואים שלי היו סוערות, לא רגועות לשניה.

זה התחיל באהבה ענקית. אני ובעלי נפגשנו, התאהבנו עד הגג, התחתנו ובאמת שהיינו מאוד מאוד מאושרים ומרוצים. אבל לצערי זאת הייתה תקופה קצרה מאוד; לא הרבה זמן אחרי החתונה הוא התחיל פתאום להכות אותי.

אישה פוחדת (צילום: Heidi Kristensen, Istock)
"אני מפנטזת עליו, אבל עוצרת את עצמי כי אני אישה נשואה" | צילום: Heidi Kristensen, Istock

הייתי מופתעת נורא, לא הבנתי מאיפה זה מגיע. זה נראה כל כך לא קשור אליו כמו שהכרתי אותו עד אז, ובגלל שהייתי מאוהבת מאוד, נשארתי איתו. אבל המכות לא הפסיקו. הוא המשיך להכות ולהתעלל בי מילולית, צעק עליי ובא בטענות על כל דבר קטן – גם על דברים שהיו באשמתי וגם על כאלה שלא.

במהלך התקופה הזו הבאנו שני ילדים, ובכל פעם היה נראה שהוא יפסיק, אבל הוא המשיך, והמצב רק נעשה יותר ויותר גרוע. בשלב מסויים נפרדתי ממנו, ואיימתי להתגרש.

החבר אמר לאחי שאני מפחידה אותו

גרתי אצל ההורים עם אחי, אחותי ועם הילדים שלי. וזאת הייתה פרידה קשה. היא החזיקה מעמד שבעה חודשים, שבסופם חזרתי אל בעלי כי הוא נשבע שזה לא יקרה שוב לעולם, והבנתי שהילדים זקוקים לו. הבנתי גם שלבד אני לא אסתדר, אני לא רוצה להיות אם חד הורית, אני צריכה אותו.

מאז שחזרתי הביתה האלימות הפיזית באמת הפסיקה. אני גם מאמינה שהיא לא תחזור. הוא הבין שהוא היה לא בסדר, ושאם הוא יעשה את זה שוב אני אעזוב אותו לתמיד, וכבר לא אחזור. אבל האלימות המילולית המשיכה: הוא עדיין מקלל כל הזמן, צורח עליי וכועס. הוא עושה את זה גם ליד הילדים, אבל הם עוד קטנים ובינתיים לא מבינים הרבה.

השינוי הגדול באמת מאז שחזרתי, הוא דווקא אצלי. המכות וההתעללות שחטפתי מבעלי הרגו את האהבה שלי אליו. אחרי מה שהוא עשה לי, אני לא חושבת שאי פעם אני אוכל לאהוב אותו, אפילו לא קצת. אבל מסתבר שאני עדיין מסוגלת ורוצה לאהוב.

לפני שנה התאהבתי בחבר הכי טוב של אחי. מאז, זה הדבר היחיד שמעסיק אותי.
הבחור הזה הוא רווק בגילי, אבל אין לו שום מושג שאני מפנטזת עליו ביום ובלילה ורק רוצה את הקרבה שלו.
אני כל הזמן מדמיינת איך הייתי אומרת לו את זה, ואיך הוא היה מגיב, אבל אז אני עוצרת את עצמי כי אני אישה נשואה.

אני לא יודעת אם הוא מודע לרגשות שלי כלפיו. מצד אחד נראה לי שאין לו שום מושג, ומצד שני אני לא מבינה איך הוא יכול שלא לשים לב לזה שאני כל הזמן מחפשת להיות בקרבתו, נותנת לו כבוד יותר ממה שבעלי מקבל, כל הזמן מציעה לו לאכול ולשתות ומנסה לפנק אותו, מזמינה אותו לבוא אליי עם אחי, יוצרת הזדמנויות לשבת לבד ולדבר איתו.
זה נכון שאף פעם לא אמרתי שום דבר מפורש, אבל בטח אפשר להרגיש שאני רוצה אותו.

הוא אמר לאחי שאני מפחידה אותו כי אני כל הזמן עצבנית וצועקת, אבל זה רק בגלל שהוא ראה אותי רבה עם בעלי. אני כן מרגישה שהוא מסתכל עלי, אבל אין לי מושג מה תהיה התגובה שלו אם אני אתוודה בפניו.

יש עוד עניין: בתקופה מסוימת הוא היה מאוהב באחותי, אבל היה לה אז חבר, ועכשיו היא אמא, אז הסיפור הזה נסגר. בתקופה ההיא מאוד קינאתי בה. חלמתי עליהם יחד, וזה שיגע אותי.

בעלי עדיין רוצה אותי, ואני יודעת שלמרות כל הדברים המכוערים שהוא עשה, הוא אף פעם לא יבגוד בי. הוא אדם מסורתי, וזה פשוט משהו שהוא לא יעשה.
החיים שלי איתו מאוד קשים, אבל כשאני רואה את הבחור הזה, זה כמו קסם. אני שוכחת מהכל. כבר שנה שאני מסתובבת עם הסוד הזה, שמצד אחד מכביד עלי, ומצד שני נותן לי אור ותקווה בחיים. הייתי רוצה ממנו נשיקה אחת. זאת הפנטזיה שלי.

האם למחוק את הבחור מהלב שלי?

הבחור יודע שרע לי עם בעלי. הוא קרוב למשפחה כבר שנים ויודע כל פרט ופרט. גם אני יודעת די הרבה עליו.
המשפחה שלי בחיים לא תקבל אותנו יחד. גם אם אהיה פרודה או גרושה, הם יחשבו שקשר בינינו לא נראה טוב, ויפחדו שהיחסים עם החבר הטוב שלהם יהרסו במידה ודברים לא יסתדרו בינינו.

אני רוצה לפנות אל הקוראים, ולשאול אותם מה כדאי לי לעשות. האם אני צריכה למחוק את הבחור הזה מהמחשבות ומהלב שלי, ולנסות להיות עם בעלי למרות שאני כבר לעולם לא אוכל לאהוב אותו?
האם לעזוב את בעלי ולהתוודות בפני הבחור הזה שכבר שנה שאני מאוהבת בו עד טירוף? ואם כן, איך כדאי לי לעשות את זה? עוד רגע מתפוצץ לי כבר הלב, ואני מבולבלת לגמרי. כל עצה שתתנו לי תתקבל בברכה.

>> לטלנובלה הקודמת: "ההורים שלי משכנעים אותי לעבור הפלה"

כל הסיפורים במדור אמיתיים. פרטים בסיסיים משתנים על מנת למנוע זיהוי
רוצים לשפוך את הלב ולקבל תגובות? כתבו אלינו