בוגדת בבעלי, הלוואי שיגלה

בעלי הוא אדם טוב ואבא נהדר. אבל כגבר הוא לא מושך אותי בכלל. אני נראית טוב, הוא נראה רע. כלומר, כשהכרנו הוא היה חתיך מאוד, אבל גם אז הוא לא השקיע במראה בכלל; נראה טוב בלי להתאמץ. אלא שבגילו, כשלא עושים ספורט ותוקעים המבורגרים באחת בלילה, נראים בהתאם.

עכשיו אני יודעת מה זה סקס טוב

זה נראה כאילו ככל שאני מתאמצת להיראות טוב, מתלבשת טוב וזוכה למחמאות, ככה הוא מזניח את עצמו. ובכל פעם שהוא מחמיא לי ואני אומרת לו: "אולי תעשה דיאטה ונקנה גם לך בגדים יפים?", הוא מחייך, כאילו לא לוקח אותי ברצינות. ואז אני שונאת אותו עוד יותר.

 אני בת 43, נשואה 18 שנים, ארבעה ילדים. בעלי היה בסך הכל החבר השני שלי, לא היה לי ניסיון מיני בכלל. חשבתי שהסקס איתו מספק אותי, עד שהכרתי את המאהב שלי, לפני כשנתיים. בכוונה אני אומרת מאהב, כי זה כבר לא סתם יזיז. התפתחה בינינו אהבה, ויש בינינו גם הרבה הערכה.

נפגשנו בנסיבות שקשורות לעבודה ומיד הייתה כימיה מאוד גדולה. גם הנישואים שלו מאוד לא מספקים, ודי מהר זה היה נושא השיחה העיקרי שלנו. יום אחד כשחזרנו מכנס במכונית אחת, פשוט מצאנו את עצמנו במושב האחורי, כמו שני ילדים בני 16.
לו יש יותר ניסיון בסקס עם פרטנרים מחוץ לנישואים, לי לא היה. הוא  לימד אותי כל מה שאני יודעת, ובעיקר הוא לימד אותי הרבה על סקס; מתברר שבעלי היה רק להקת החימום, הוא זה הדבר האמיתי. עכשיו, אחרי שאני יודעת מה זה סקס מעורר חושים, אין סיכוי שאני אוותר על זה.

לפעמים כשאני רואה את בעלי בבית צופה בטלוויזיה או מכין לעצמו אוכל, בא לי לצרוח עליו. איך הוא לא רואה שאשתו כל כך לא מסופקת? איך הוא לא רואה שאני בעצם לא באמת איתו כבר הרבה זמן? אני חושבת שזה מסביר את העובדה למה חיפשתי משהו אחר מלכתחילה: הוא פשוט לא קשוב אליי. הוא כמו עוזרת בית, מבשל ומנקה ומטפל בילדים. אבל את הצרכים שלי הוא לא רואה.

מי תרצה את בעלי? רק מכוערת

וככל שהזמן עובר והקשר עם המאהב מעמיק ומתפתח, ככה בעלי נראה לי אפס כזה, סליחה על הביטוי. הוא באמת אדם טוב ואבא מדהים, אבל כגבר הוא לא שווה הרבה.

לא יודעת למה, אבל אני שונאת אותו על האכפתיות האימהית הזאת, המשפטים האלה מעצבנים אותי נורא.

>> לטלנובלה הקודמת: "לא נמשכת לבעלי, לא רוצה לבגוד"

כל הסיפורים במדור אמיתיים. פרטים בסיסיים משתנים על מנת למנוע זיהוי
רוצים לשפוך את הלב ולקבל תגובות? כתבו אלינו