יש לי מידע שיכול להרוס את חמותי החוצפנית והיהירה, ורק בגלל שיש לי נשמה גדולה אני מרחמת עליה בינתיים ושומרת את הסוד לעצמי. לא מזמן התברר לי שהיא בוגדנית ושקרנית, כמו שתמיד טענתי. ועדיין, אני מודה שהגילוי מטלטל; אמא של בעלי מנהלת רומן מהצד, ומה שהכי גרוע בסיפור הזה - זה שלי אסור לדבר על זה עם אף אחד, כולל בעלי.
מי שסיפרה לי על זה היא גיסתי, אחותו של בעלי. אנחנו חברות טובות כבר שנים רבות, והיא השביעה אותי לא לדבר על כך – לא איתו ולא עם חמותי. מיום ליום קשה לי יותר להכיל את זה, אני מרגישה שאני משתגעת, ורק מרחמת על חמי האומלל ועל בעלי היקר – שחושבים שהיא האישה המושלמת בתבל.
היא אפילו טסה איתו לחו"ל
אני ואחותו של בעלי חברות הכי טובות מכיתה א'. גדלנו יחד, היא בעצם הייתה השדכנית שלנו; נדלקתי על אחיה הגדול והיא הכירה בינינו. תמיד היינו שלישיה כזאת, חברים מאוד טובים. עד היום אנחנו יוצאים המון איתה ועם בעלה, כולל חופשות משותפות עם הילדים וכו'.
עם חמותי אני ביחסים סבירים היום, אם אפשר להגדיר זאת כך. בעבר היו לנו התנגשויות רציניות, כולל נתק של שנה וחצי. לדעתי יש לה משהו נגדי, גם בתור ילדה היא לא אהבה אותי במיוחד. מצד שני, היא אישה קשה, גם עם הבנות שלה היא לא מסתדרת.
אני למדתי להבליג ולא לעשות עניין מההערות שלה, גם ככה בעלי מעריץ אותה וחושב שהיא כליל השלמות, אז שיבושם לו, אני לא רוצה להתווכח איתו עליה.
עם חמי לעומת זאת אני בקשר מצוין, הוא איש טוב ותמיד חיבבתי אותו מאוד. זה בנאדם שבנה את עצמו בעשר אצבעות, מצליחן, איש חם ומופלא בעיניי, ממש דוגמה אישית לכולנו.
הגילוי של הבגידה התחיל מזה שבחודשים האחרונים שמתי לב שגיסתי לא בקשר עם חמותי. הבנתי את זה כשבשיחה איתה קלטתי שהיא לא יודעת פרט כלשהו על אמא שלה מהתקופה האחרונה. פתאום גם שמתי לב שהיא כבר לא מגיעה לארוחות שישי שנערכות אצל חמותי מדי פעם, וחיברתי אחד ועוד אחד.
אנחנו הכי קרובות בעולם ומדברות על הכל, אבל על זה היא לא אמרה לי מילה. כששאלתי אותה מה קורה, היא אמרה בהתחלה שלא קורה כלום, ואחר כך הודתה שהיא ברוגז עם אמא שלה ולא רוצה להכניס אותי לזה. ברור שלא הנחתי לה עד שגילתה לי: אחרי יומיים-שלושה ישבנו על קפה אצלי בבית, והיא פרצה בבכי נוראי ואמרה שהיא גילתה שאמא שלה בוגדת באבא שלה, ולא סתם בוגדת אלא מנהלת רומן ארוך מהצד. אמרה שלא תכננה לגלות לי כדי "לא לפרק את המשפחה", כדבריה.
האמת היא שקצת התקשיתי להאמין. אני יודעת שחמותי היא אישה לא ישרה בלשון המעטה, אבל מכאן ועד בגידה – ארוכה הדרך.
היא וחמי נראו לי זוג טוב בסך הכל. אבל גיסתי סיפקה לי הוכחות ובין השאר אמרה ש"הטיול שורשים עם חברה" שאמא שלה ערכה ממש לא מזמן, היה בעצם חופשה עם אותו גבר. היא גם נתנה לי הוכחה חותכת לכך.
גיסתי סיפרה שכאשר היא עימתה את אמא שלה עם כל הדברים שהיא יודעת – חמותי אמרה לה שהרומן היה ונגמר, והתחננה בפניה שלא תספר לאף אחד.
מגיע לחמי לדעת מה אשתו עשתה
מאז שאני יודעת על זה, אין לי יום ואין לי לילה. אני חושבת כל הזמן רק על זה, מרגישה שאני מרמה את בעלי בזה שאני לא מגלה לו אינפורמציה חשובה כל כך על האמא שלו. אחותו ממשיכה לטעון שאסור לגלגל את זה הלאה. היא עדיין לא מדברת עם אמא שלה, כועסת עליה, אבל גם לא מוכנה להוציא את זה החוצה.
לבעלי אין מושג מה קורה. אני מנסה להסתיר ממנו גם את העובדה שאני נסערת כל כך, ומרגישה נורא עם עצמי. סיפור כזה גדול מתנהל מאחורי גבו, זאת ממש עבודה בעיניים לא לשתף אותו. אני חושבת שמגיע לו לדעת מה אמא שלו עשתה, ומגיע גם לחמי לדעת מה עושה אשתו כשהוא חושב שהיא מסתובבת לה בקניונים. יש לו אחות נוספת שגם היא לא מודעת לעניין.
אני לא יודעת עוד כמה זמן אוכל לשמור את הדבר הזה בלב. אני לא מספרת כלום רק מסיבה אחת: אני לא רוצה לאבד את גיסתי, שהיא החברה הכי טובה שלי. אבל המחיר כבד - אני במתח נפשי עצום, בקושי מתפקדת.
יש כאן סוד גדול וכבד בעל השלכות שאני לא יכולה לספר כרגע. אני כל הזמן חוששת מה יהיה כשכולם יגלו, ובעיקר מה יקרה אם בעלי בסוף יעלה על זה, כולל העובדה שידעתי כל הזמן אבל בחרתי להסתיר ממנו.
חבל שחמותי לא מתוודה בפני משפחתה. אני לא מאמינה בסודות ושקרים, מחכה להזדמנות לפוצץ את הכל. בינתיים אני שותקת.
>> לטלנובלה הקודמת: כדאי ללכת לחתונה של אמא שלי?
לכל הסיפורים במדור