ג'ימי קרטר, הנשיא ה-39 של ארה"ב, התעורר ביום רביעי האחרון, הביט במראה, צחצח שיניים וחשב לעצמו שזהו, הגיע יום הולדת 90. אני לא יודע אם 90 זה גיל לחגיגות, רק שמעון פרס יודע. מוניקה ספיר, לשעבר מיס ונצואלה ושחקנית טלנובלות מצליחה, הייתה אמורה גם היא לחגוג ברביעי האחרון את יום הולדתה ה-30, אבל היא נרצחה במהלך שוד בינואר ולנצח תישאר בת 29. בקפריסין חגגו באחד באוקטובר את עצמאותם, באו"ם ציינו את יום הקשיש הבין לאומי תחת הסיסמה "לא משאירים אף אחד מאחור", וגם אותי לא השאירו מאחור - ברביעי בבוקר התעוררתי, הבטתי בשעון של הסלולרי והברכות הראשונות כבר הגיעו: "מזל טוב!", אני כבר בן 38. שלחתי שתי אצבעות לעורק שבשורש כף היד, התרכזתי לרגע, הקשבתי, ושמחתי לדעת שעדיין יש לי דופק פעיל.
הקטנות הכינו לי שלט חגיגי וניפחו כמה בלונים. שאלתי את עלמה אם היא רוצה להרים אותי 38 פעמים ועוד פעם לשנה הבאה והיא הסתכלה עליי בפרצוף מוזר ואמרה: "ככה ככה". היא התקרבה אליי ואז שאלתי מה היא מאחלת לי ליום ההולדת, היא חיבקה אותי ואמרה "שלא תחזור מאוחר וגם שתהיה לנו מיטת קומתיים". אחותה הקטנה זמזמה בקול של דמות מסרט של דיסני את "הופ הופ טרללה גדלתי בשנה", ואותה שאלתי מה היא תרצה להיות כשתהיה גדולה? היא חשבה לרגע ואמרה "שאהיה גדולה... אני רוצה להיות בת 15". הקשיתי ושאלתי - אבל לא רק הגיל, מה תהיי שתהיי גדולה? היא הסתכלה עליי במבט רציני ואמרה "שאהיה גדולה אני רוצה להיות ארנב". ילדה עם שאיפות.
גיל 40? יש עוד (קצת) זמן
ביומולדת הזאת קיבלתי המון ברכות ממשפחה, חברים, חברים לפייסבוק וגם מחברת הליסינג שלי, חברת רהיטים אחת וסוכן ביטוח אותו עזבתי כבר לפני שנים.
שלושים ושמונה זה גיל נטול גינונים מיוחדים. מצד אחד 40 כבר מעבר לפינה, מצד שני יש עוד שנתיים, וזה לא מעט זמן. בכל מקרה, צברתי כבר לא מעט שנים בעולם הזה, ויום הולדת גם ככה זה יום שבו עושים סיכומים: מה הספקתי, מה לא, איפה טעיתי, איפה צדקתי, איך אני בהשוואה לאחרים, איך חשבתי שאהיה. אז הנה, לכבוד היומולדת, 10 לקחים קטנים, מחשבות שהתגבשו עם הזמן, כאלו שנאספו מהחיים וממשפטים של אנשים אחרים, לא תמיד אני זוכר את המקור.
1. אני סומך הרבה יותר על אנשים שטעו כבר פעם אחת בחיים, מאשר על כאלו שמעידים על עצמם שלעולם אינם טועים.
2. פעם הסכמתי עם המשפט "אם למדנו משהו מההיסטוריה – זה שלגברים משופמים אסור להיות בעמדת כח". בעצם גם היום אני מסכים איתו.
3. חוץ מכסף ודירה במרכז, אנשים צריכים שיהיו להם ערכים ששווה להילחם בשבילם, אנשים שיעמדו איתם ביחד בשביל אותם ערכים ומקום משותף לעמוד בו. עדיין לא מצאתי את המקום הזה.
4. כל אחד מסתכל על החיים מהאינטרס שלו. לא מזמן שמעתי זוג חברים מנהל את הדיון הבא: "אני רוצה לקנות ג'יפ" אמר הגבר, "לא רכב רגיל. זאת תוספת של 25,000 שקל". והיא ענתה "אני לא מוכנה. אם יש לך 25,000 שקל מיותרים אני עושה ציצים". "ציצים?", הוא אמר, "מה נעשה עם ציצים? אני לא יכול לנסוע עם ציצים לטיולים במדבר". היא חייכה וענתה: "ג'יפ, רק קנית וכבר יש ירידת ערך. ציצים זה ההיפך, הם מעלים את ערכי".
5. הילדים שלנו הם מראה של החיים שלנו. לפני שבועיים, אמרה אריאל לבת הזוג שלי שעברה תקופה של שעות ארוכות בעבודה: "אמא, תגידי, איפה גרה העבודה שלך?".
6. צריך לבחור את החלומות שלנו. חבר שלי התחתן בגיל מבוגר יחסית עם אישה צעירה ממנו ב-15 שנים. נולד להם ילד והיא רצתה עוד, הוא לא רצה. היא אמרה לו שהפנטזיה שלה זה 4 ילדים, והוא ענה לה: "עדיף שנתעסק בפנטזיות אחרות, כאלו שאפשר להגשים".
7. אין גבר שאין לו תחליף. חוץ מהמנקה.
8. החיים לא מספיק ארוכים בשביל ללמוד יותר ממקצוע אחד, מקסימום שניים. תבחרו נכון.
9. אם לא נעשה מדי פעם דברים שאסור לעשות, איך נוכל להרגיש טוב לגבי הדברים הטובים שאנחנו עושים?
10. אין באמת צלחת חומוס ששווה לנסוע בשבילה יותר מ-20 דקות. ואל תאמינו גם למישהו שאומר לכם דברים בסגנון: "אחי, יש סנדביצ'יה קטנה בצפון כפר סבא שכמעט אף אחד לא מכיר, והסנדוויץ' חביתה שם הוא הדבר הכי טעים שאכלת בחיים". אם תסעו תתאכזבו, אבל אז לא יהיה לכם נעים לחשוב שנסעתם עד לצפון כפר סבא בשביל סנדוויץ' חביתה ואז תשלחו לשם אנשים אחרים וזה לא ייגמר לעולם.
קיפול גרביים הוא בונוס
ביום רביעי האחרון, כשהערב ירד על גילי החדש עסקתי במיון גרביים שיצאו ממכונת הייבוש. זה היה ללא ספק רגע חגיגי במיוחד. נזכרתי במשפט שמישהי כתבה לי: "העיקר הבריאות, כל השאר זה בונוס". כנראה שקיפול גרביים הוא הבונוס. בלילה במיטה עשיתי את הסיכום השנתי לשנה שהייתה ולקראת זאת שתהיה, והגעתי למסקנה שתכניות ושאיפות לא חסרות לי, אבל ככל הנראה כבר לא אגדל להיות ארנב.
כשהיה בגילי נשא מרתין לות'ר קינג נאום ואמר כך: "יכול להיות שאתה עכשיו בן 38, בדיוק כמוני. ויום אחד, הזדמנות גדולה תעמוד בפניך ותקרא לך לעמוד בשם עקרון גדול, בשביל מטרה נעלה. ואתה תסרב לעשות את זה כי אתה מפחד, כי אתה רוצה לחיות חיים ארוכים יותר, כי אתה מפחד שתפסיד את העבודה שלך, שיבקרו אותך, שהפופולאריות שלך תיפגע. תפחד שמישהו ידקור אותך או ירה בך או בביתך, ותסרב להתייצב למען המטרה. טוב, אתה יכול להמשיך ולחיות עד גיל 90, אבל בעצם אתה כבר מתת בגיל 38. הרוח שלך מתה".
חמישה חודשים אחר כך הוא נרצח.