מה זו בעצם "כלכלת המשפחה"? מה כולל העולם הפיננסי הביתי שלנו? אחרי מה צריך לעקוב? אולי יש נושאים כספיים חשובים שאתם בכלל לא מכירים ולא בודקים? מתחילת ינואר מתחילים לעבוד מסודר ולהיות בשליטה. להלן רשימה לביצוע לפי תדירות - זה אולי נראה מאיים, אבל אם עובדים מסודר - מרוויחים ובגדול.

אישה גוזרת ניירת (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
כן כן, פעם בשבוע צריך לתייק מסמכים | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

לתייק מסמכים:
רוב האנשים מעדיפים לדחות את ביצוע הסדר ל"מתישהו" - איזו שבת גשומה, אולי לחופשת הפסח. וכשהם כבר מחליטים לגשת לעניין, הם לא יודעים היכן להתחיל, ושוב דוחים, וחוזר חלילה. עד שהניירת כבר עולה על גדותיה או שחייבים למצוא איזה מסמך חשוב, ואז לא נותרת ברירה וצריך לעשות סדר.

את הניירת, בין אם פיזית ובין אם וירטואלית (סרוקה במחשב) יש לסדר בצורה הגיונית וסיסטמית. לשם כך, נדרשים 8 קלסרים לפחות, המייצגים את הנושאים העיקריים בכלכלת המשפחה שלנו וחייבים להיות בכל בית:

1. הוצאות שוטפות (חשבונות ארנונה, חשמל, גז, תקשורת וכו')

2. ביטוח (חוזים של ביטוח דירה, משכנתא, רכב, חיים, בריאות, סיעודי, פנסיה, מנהלים)

3. חסכונות והשקעות (מסמכים של קרנות השתלמות, קופות גמל, תכניות חסכון)

דבי קצב 2 (צילום: הילה לוצקי שפירא)
אל תזניחו את כלכלת הבית, גם אם זה מציק. דבי קצב | צילום: הילה לוצקי שפירא

4. בנקאות (מסמכים הנוגעים לחשבונות בנק, כרטיסי אשראי, הלוואות, משכנתא)

5. בריאות (תוצאות בדיקות, אבחונים, מרשמים חשובים, דוחות הקופה)

6. עבודה (תלושי שכר, טפסי 106, חוזה עבודה)

7. מסמכים חשובים (תעודות לידה, דרכונים, צוואה, חוזה שכירות/קניית דירה, מסמכים לילדים)

8. מכשירים, ציוד ותשלומים חשובים (תעודות אחריות, חוברות הפעלה, קנסות)

את הניירת שמצטברת תייקו פעם בשבוע ואל תערמו ערימות.

להציץ בחשבון הבנק לבדיקה שוטפת:
לרוב האנשים יש כיום גישה לחשבון הבנק דרך האינטרנט ואפילו האפליקציה של הבנק, כך שמבחינה טכנית קל מאוד לבדוק מה קורה שם. בדקו את צד ההכנסות: האם המשכורת נכנסה, קצבאות מביטוח לאומי או מקומות אחרים, צ'קים שהפקדתם בתיבת השירות, העברות כספיות שהובטחו לכם, ואת צד ההוצאות: הוראות הקבע היורדות מחשבון העו"ש, האם צ'קים שנתתם נפרעו כבר, עמלות הבנק וכמובן את מצב היתרה או המינוס וקרבתה למסגרת.

משימות חודשיות

לעבור על חיובי כרטיסי האשראי:
עברו על פירוט ההוצאות ואשרו לעצמכם שכל החיובים נכונים ומוכרים לכם. לעתים, שמות בתי העסק המופיעים בתדפיס אינם זהים לשם בית העסק שבו ביצעתם את הרכישה, מה שיקשה עליכם לזהות באיזו הוצאה מדובר. חיפוש קצר בגוגל של שם העסק המופיע בפירוט כמעט תמיד ייתן לכם את התשובה.

לבדוק את תלוש המשכורת:
בדקו את הניכויים מרצון, את הפקדות המעסיק ושלכם לפנסיה וכל הטבה אחרת הניתנת לכם. בתחילת השנה, אחרי העדכון השנתי של כרטיס העובד (טופס 101), בדקו בתלוש שגובה נקודות הזיכוי במס הינו נכון.

פעם בשלושה חודשים

לבדוק עלויות של ספקים חיצוניים (תקשורת, גז, מים, חשמל, קופת חולים):
השוו בין החיובים החודשיים של התקופה האחרונה ובדקו האם יש מגמת עלייה בחיובים. אם כן, נסו לברר מול הספק מדוע - וכמובן בצעו פעולות מתקנות במידת הצורך (שינוי מסלול, ויתור על שירות מיותר וכו').

לעבור על תיקיית הביטוח:
פעם בשלושה חודשים עברו על הפרמיות שאתם משלמים עבור כל הביטוחים הפרטיים שלכם, דרך חשבון הבנק וכרטיסי האשראי, וודאו, לפחות, שאתם מבינים עבור איזה ביטוח הינה כל פרמיה. כמובן שאם אתם מוצאים חריגות, בדקו את העניין מול הסוכן או חברת הביטוח. בנוסף, בדקו בדוח הרבעוני שאתם אמורים לקבל לגבי כל פוליסה פעילה שיש לכם, שההפקדות שהיו אמורות להיות מופקדות ע"י גורם אחר (מעסיק בדרך כלל) – אכן הופקדו, ובסכום המתאים.

לבדוק ייעול ריבית על פקדונות:
לבדוק כמה ריבית הבנק שלכם משלם על פיקדונות, מהי התקופה המינימלית לפיקדון ומהן נקודות היציאה.

פעם בשנה

לבדוק את נושאי הביטוח:
פעם בשנה, במיוחד סמוך למועד קבלת הדוחות השנתיים מחברות הביטוח (מרץ-יוני), הציצו בדוחות ונסו להבין מהי מידת ההערכות שלכם לפנסיה, למקרה של מוות, סיעוד ואובדן כושר עבודה, מכל המקורות הרלבנטיים אליכם. בנוסף, בדקו את התשואות שהקרנות דרכן מושקע כספיכם השיגו בשנה החולפת, ואת גובה דמי הניהול בפוליסות השונות. כמובן, כל מה שנראה לכם חריג או גבוה (או נמוך) מדי – נסו לתקן.   

לעשות "פרויקט בנק":
החליטו על חודש מסוים בשנה בו אתם לוקחים עליכם את הפרויקט הזה: בדקו לעומק את כל העמלות שאתם משלמים (דמי ניהול חודשיים, דמי הקצאת אשראי, דמי ניהול ניירות ערך, עלות הפקת פנקסי צ'קים וכו'), את גובה המסגרת והריבית על המינוס (אם יש לכם כזו). נסו להשוות לעמלות שאחרים משלמים (תשאלו בני משפחה, חברים או אפילו נסו לחפש באינטרנט), ואם אתם מוצאים שאתם משלמים יותר, יש לכם בסיס למשא ומתן עם הבנק לייעול. באותה הזדמנות שאתם כבר בבנק, וודאו שחתמתם על סעיף "אריכות ימים/הוותרות בחיים" ו/או ייפוי כח לחשבון של בן/בת הזוג (כמובן, בהנחה שאלו רלבנטיים ו/או רצויים לכם).

לבדוק תכניות חיסכון:
בין אם תכנית החיסכון שלכם נמצאת בבנק או בחברת ביטוח, הקדישו זמן פעם בשנה לבדיקת ההפקדות, הריביות/תשואות וגובה העמלות שאתם משלמים (אל תסמכו על חברת/סוכן הביטוח שהם גובים את מה שהבטיחו לכם – בדקו אותם! נעשות המון טעויות בתחום זה).

זוג מנהל תקציב- חיסכון באינטרנט (צילום: istockphoto)
הופה, מפברואר אנחנו משלמים כפול על הסלולרי. למה זה? | צילום: istockphoto

לקיים מו"מ עם ספקים:
כידוע, קיימת תחרות עזה בין ספקים בתחומים מסוימים כגון תקשורת,  במיוחד בעקבות שינויים ברגולציה הנעשים על מנת לשפר את המחיר שאנו משלמים על שירותים או את רמת השירות שאנו מקבלים מהם. הקפידו להיות עם האצבע על הדופק בעניין זה, ולפחות פעם בשנה עשו השוואה מעמיקה בין הספק "שלכם" לספקים מתחרים. זה נכון בתחום הסלולר, הכבלים, האינטרנט, הטלפון הקווי וכמובן הביטוחים האלמנטריים (רכב, דירה).

השוו את המחיר אך הכניסו למשוואה גם את רמת השירות והאמינות של הספק. אם אתם מרוצים מספק קבוע מסוים שלכם ברוב הפרמטרים מלבד המחיר, מניסיוני דווקא משא ומתן ברוח חיובית ומפרגנת מוביל לתוצאות טובות יותר מאשר מו"מ אגרסיבי וכוחני. ואם אתם לא משיגים את התוצאה הרצויה, זכרו שהספקים ממציאים מבצעים חדשים כל הזמן (גם ללקוחות קיימים) על מנת לעוד בתחרות, אז מומלץ לנסות שוב כעבור כמה שבועות.

הכותבת, דבי קצב, היא יועצת לתכנון כלכלי אישי ומומחית לכלכלת המשפחה

>> בטור הקודם: כל הדרכים לחסוך בהוצאות החורף

לכל הטורים של דבי קצב