בהשראת חג הפסח וכל הכתבות שקראתי בימים האחרונים הנוגעות למושג "מעבדות לחירות", אני רוצה להתייחס הפעם למשמעות של מושג זה בעולם של כלכלת המשפחה. רבים מאיתנו עושים בתכנון הכלכלי המשפחתי לא מעט טעויות שגורמות לנו להוציא כסף מיותר מהכיס. מי שמזהה אותן, עוצר ומשנה התנהלות ועושה כברת דרך בתהליך הפיכתו מעבד לאחד ששולט בכסף שלו ובכך מתחיל להשיג חירות כלכלית.
אתם באמת יודעים לאן הכסף שלכם הולך?
העבדות הכלכלית הזאת ביסודה נובעת הן בגלל חוסר ידע בתחום והן בשל תפיסה של "אני יודע הכל, אני לא צריך עזרה". כשלא מבינים בתחום מסוים (מעקב הוצאות, ביטוחים, בנקאות או אפילו חסכון בחשמל וכו') ולא בודקים לעומק את מה שמוכרים לנו, אנחנו בעצם הופכים לעבדים של הגופים שמהם אנו רוכשים שירותים ומוצרים. בהרבה מהפגישות הראשונות עם לקוחות שמגיעות אליי לייעוץ, אני נתקלת בהצהרות בסגנון "אנו כבר עוקבים אחר ההוצאות שלנו, אנחנו יודעים לאן הולך הכסף". אבל כשאני מתחילה לשאול שאלות ולהראות להם את השיטה הנכונה למעקב, פתאום הם מגלים שהם היו די רחוקים מהתמונה האמיתית, ומתחילים להבין את התועלת והשחרור שגם הם, אלו שלכאורה יודעים הכל, יכולים להפיק מהתייעצות והכוונה.
בפגישות האלו אני נתקלת בכמה טעויות רווחות במיוחד. יש סיכוי גדול שגם אתם עושים אותן, אבל קצת תשומת לפרטים תוכל לחסוך לכם לא מעט כסף:
1. הימנעות מניהול התקציב השוטף. הטעות הקלאסית והבסיסית ביותר. בתוך סעיף זה אני כוללת אי מעקב אחר הוצאות, צריכת יתר וכניעה לפיתויים, אי-ביצוע בדיקת ספקים תקופתית, בזבוז משווע בשירותים כגון חשמל ומים ועוד. תתפלאו לשמוע שלמרות המודעות שגדלה מאוד, במיוחד מאז המחאה החברתית, אני עדיין פוגשת אנשים רבים שלא מבצעים את הפעולות הבסיסיות הללו. הדרך לחירות תלויה לא רק בגורמים החיצוניים (הממשלה שתוזיל את עלויות המחייה, למשל), אלא מתחילה באחריות אישית של כל משפחה על ניהול אמיתי ויעיל של התקציב שלה.
2. קניית דירה ראשונה גדולה ויקרה מדי. זה משהו שקורה לכל כך הרבה זוגות צעירים. מאוד מפתה לקנות מיד דירת ארבעה חדרים, אבל זה לא תמיד נכון. זוגות רבים לא מסתכלים קדימה ולא לוקחים בחשבון את ההוצאות הגבוהות (והירידה בהכנסות לפעמים) הנלוות להולדת כל ילד. וכשזה קורה, וזה קורה מהר, הם מתחילים להסתבך עם הלוואות וחובות.
3. השקעות לא נכונות בתכניות חיסכון. לרבים מאיתנו יש תכניות חיסכון ופק"מים בבנק, אבל אנחנו לא בודקים האם הכסף שלנו מושקע במקומות שיתנו לו את התשואה הטובה ביותר, כי פשוט אין לנו כח להתעסק עם זה. אביא דוגמא אחת המתאימה לרבים: נולד לכם ילד והסבים המאושרים פותחים תכנית חסכון עבורו בבנק הקרוב לביתם, בדרך כלל לתקופה מוגדרת, נניח של 15 שנים. לקראת תום התקופה מתקבלת הודעה מהבנק על הפירעון הצפוי של תכנית החיסכון. ההורים לא טורחים להבין את ההשלכות, ופשוט משאירים את הכסף בפיקדון שקלי חודשי עם ריבית מגוחכת. במקום זה הם יכלו לסגור את הכסף למספר שנים נוספות בתכנית חסכון חדשה או אפילו בבנק אחר ולזכות באלפי שקלים נוספים שהופכים לקריטיים כשהילד רוצה ללמוד או לטייל אחרי הצבא. זה קורה לצערי הרבה בעיקר במקרים של גירושים.
4. אעבור על הניירת מאוחר יותר. בחסות דחיינות זו אנו מאבדים הזדמנויות רבות, החל מהטבות שמגיעות לנו ושוות לא מעט כסף ועד טיפול בבעיות כשהן רק נוצרות. לדוגמא, לקוח שלי ששילם את חשבון המים בהוראת קבע, דחה את פתיחת חשבונות המים שהגיעו בדואר. כשחזרה לו הוראת הקבע כעבור מספר חודשים עקב דרישה גבוהה מאוד לתשלום, הוא התחיל לחקור את העניין. הוא פתח את כל החשבונות הסגורים וגילה שכבר תעשה חודשים קודם לכן חשבון המים התחיל לעלות בצורה חסרת פרופורציה, אך הוא כמובן לא היה ער לכך והמשיך לשלם חשבונות ענק. הבעיה שגילה הייתה יכולה להיפתר כבר בחודש הראשון. הניסיונות לביטול התשלומים עלו לו בזמן רב, ולא הניבו בהכרח את התוצאה הרצויה.
5. אין ברירה, חייבים למכור את הדירה. נתקלתי בזוגות רבים שבעקבות גירושים או החלטה לעזוב את הארץ, מכרו את הדירה שהייתה בבעלותם. ההצדקה למכירה היא לרוב כספית – לא יכולים לעמוד בהחזרי המשכנתא בסיטואציה החדשה. אך בדיעבד, לאחר החזרה לארץ או אחרי נישואים שניים, כשזה קשה עד בלתי אפשרי עבורם לקנות נכס חדש, הם מבינים שעם קצת מאמץ והכוונה הם היו יכולים בשעתו להחזיק בנכס.
6. כשאעזוב את העבודה, אהנה מהפיצויים. רבים וטובים נופלים במלכודת הזו: עוזבים מקום עבודה ופודים את תגמולי הפיצויים שנחסכו עבורם. הם לא מבינים שהכספים האלו אינם כספי פיצויים "טהורים" שיצאו מכיס המעסיק, אלא חלק מכספי הפנסיה שלהם. בעצם משיכת הכספים הללו הם פוגעים בצבירה שלהם לפנסיה. גם אם הם מבינים את זה, הם מצדיקים את המעשה בכך ש"אין מה לעשות, אני חייב את הכסף הזה עכשיו. יש עוד מלא זמן עד שאצא לפנסיה". שוב, קצת מאמץ והכוונה, וניתן למנוע את הטעות הזאת.
7. אנחנו לא צריכים ביטוח בריאות פרטי כי אנחנו צעירים. לצערי, גם בסוגיה זו נתקלתי במקרים של אנשים שלא הבינו את הצורך בביטוח בריאות פרטי בעודם צעירים ובריאים. כשהחליטו להצטרף לביטוח כזה, הייתה להם כבר היסטוריה רפואית מפוארת, וחברות הביטוח החריגו את המצב הקיים או דרשו פרמיה גבוהה מאוד על מנת לבטל את ההחרגה.
8. תשלומים כפולים על ביטוחים. הדוגמא הקלאסית לכך הינם ביטוחי אובדן כושר עבודה. לפי חוק, ניתן לקבל מכל המקורות יחדיו (חברות ביטוח וביטוח לאומי) רק עד 75 אחוז מהשכר במקרה של אובדן כושר עבודה, כך שזה לא משנה לכמה חברות ביטוח תשלמו – זה הסכום המקסימלי שתקבלו. נתקלתי בלא מעט מקרים של אנשים שמשלמים ביטוחים כפולים למטרה זו בחברות ביטוח שונות, במיוחד בקרב כאלה שהחליפו מקומות עבודה. מדובר במאות שקלים שפשוט נזרקים לטמיון כל חודש.
טעויות אלו הופכות אותנו לסוג של עבדים. הימנעות מהן או תיקון יעיל של טעות לאחר שהיא זוהתה, נותנים לנו שליטה גדולה יותר על הכלכלה האישית שלנו, ובכך מסייעים לנו להגיע לחירות כלכלית.
כותבת הטור, דבי קצב, היא יועצת לתכנון כלכלי אישי ומומחית לכלכלת המשפחה