לפני שנולדו ילדיי, לא נתתי את דעתי כלל על העלות הכרוכה בגידול ילדים, ובטח שלא תכננתי או חסכתי עבור ההוצאות הצפויות (אז עוד לא הייתי יועצת לכלכלת המשפחה). אחרי הולדת בני הבכור, ועוד יותר אחרי הולדת בני השני, המציאות היכתה על פניי במלוא עוצמתה. אם הוויתורים שעשיתי אחרי הולדת הבכור סבבו בעיקר סביב זמן (לעצמי, לחברים, לבילויים), אחרי הולדת השני הוויתורים כבר פלשו לתחום ההוצאות, בכל סעיף וסעיף. מלבד ההוצאות על הילדים, כמובן. כי איך אפשר לחסוך על הילדים? הם הרי בגדר "פרה קדושה" שלא נוגעים בה. אבל זה לא חייב להיות כך ובשנה האחרונה למדתי איך לצמצם גם בהוצאות הנוגעות להם, מבלי שהם (או אני) נסבול יותר מדי.

זו הורים מסתכל על חשבונות עם ילדים ברקע (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
מגיל 6 ועד גיל 11 ההוצאות יורדות מעט | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

חצי מיליון שקל עד גיל 18

קודם כל כמה מספרים: ההערכות הן שבישראל כל ילד עולה למשפחה ממוצעת כחצי מיליון שקל עד הגיעו לגיל 18. וזאת לפני אקסטרות כמו בר/בת מצווה, חופשות, רכב וכו'. ההוצאות הכבדות ביותר הן בשנים הראשונות לחייו: חיתולים, תחליפי חלב, ציוד, מטפלת/משפחתון, גן, צהרון, בייביסיטר. מגיל 6 עד 11 ההוצאות קצת יורדות, אך עדיין הממוצע עומד על כ-1,500 שקלים בחודש שהולכים לצהרון, חוגים, פעילויות תרבות. מגיל 12 יש זינוק נוסף בהוצאות שממשיך עד גיל 18: יותר בילויים, ביגוד, טלפון סלולרי וכו'.

אז מה אפשר לעשות כדי להקל במקצת על העלויות הגבוהות? מילות המפתח הן יצירתיות וביקורת. בחרתי להתמקד בטור זה בשבעה תחומים:

חינוך: על מה אתם משלמים לבתי הספר?

כולנו רוצים לתת לילדים שלנו את הטוב ביותר, במיוחד בתחום החינוך, ובצדק. בגילאים הצעירים לא נעים לנו להתמקח עם האנשים שמטפלים בתינוקות שלנו כשאנו בעבודה, אז אנו שותקים ומשלמים את העלויות הגבוהות של המטפלות, המשפחתונים והגנים פרטיים. אך בהגיע העולל לחינוך הממלכתי, אפשר לשים את "הלא נעים" בצד ולבדוק טוב טוב עבור מה אנו משלמים במסגרת החינוך "חינם" שלו כביכול.
אני מציעה שתבדקו היטב את התשלומים הנדרשים על ידי מוסדות החינוך, ולו רק כדי להבין על מה אתם משלמים. פעמים רבות תשלומי ההורים כוללים סעיפים שכבר אינם רלוונטיים (בגלל שינוי חקיקה, למשל) אך טרם עודכנו בחוזרי התשלום.
קחו לדוגמא תשלום בגין "בריאות השן". מדוע אנו צריכים לשלם זאת, ועוד במסגרת תשלומי חובה, כאשר קיים כבר חוק שילדים עד גיל 10 מקבלים טיפולי שיניים חינם בקופות החולים? וזאת רק דוגמא אחת. תבדקו גם תשלומים שחורגים מהמאושר על ידי משרד החינוך או תשלומים במסגרת "תשלומים מרצון".

מתנות יום הולדת לחברים: החליטו על סכום תקרה

בגן או כיתה של כ-35 ילדים, הסכום השנתי שתוציאו על מתנות יכול בקלות להגיע ליותר מ-1,000 שקל אם לא תיזהרו. שימו לב שהרבה מן הצעצועים והמשחקים שמתאימים לגילאי 5-10 עולים בחנויות בין 30 ל-50 שקלים.
הצעתי היא שתקבעו לעצמכם סכום מקסימלי למטרה זו, נניח 20-25 שקל למתנה, והיו יצירתיים במציאת מתנות מתאימות בסכום זה. מנסיון, זה בהחלט אפשרי, גם בחנות הצעצועים השכונתית (בטח באזורים בהם יש כמה חנויות סמוכות), בחנויות "הכל בדולר" ובחנויות למוצרי אמנות ויצירה. אין כל פסול בלתת כמתנת יום הולדת גם משהו זול יחסית כמו 4-5 חבילות של קלפי האיסוף האופנתיים (סופרגול, אנגרי בירדס וכו'). הילדים משתגעים על הדברים הללו ומעריכים אותם יותר מכל משחק או ספר.
אתם יכולים גם לעזור לחברים להתאגד ולקנות יחד מתנה קבוצתית שווה ויקרה, שידוע לנו שהילד מאוד רוצה.

ימי הולדת: לא חייבים ליצן כדי ליהנות

בתחום זה אני מחזיקה בדעה שאנו ההורים איבדנו כל פרופורציה, והגיע הזמן לחזור לבייסיק גם בתחום זה. מספיק עם האירועים המטורפים והיקרים! מסיבות ספא לילדות בנות חמש? לאן הגענו?
ללא קשר לעלות של האירועים הללו, מדובר פשוט בחינוך רע לילדים שלנו. אז תפעילו קצת יצירתיות, תשתפו את הילד בתכנון, ובוודאי יעלו בראשכם מספיק רעיונות לחגיגות ימי הולדת שפויות ומהנות אף יותר. דוגמאות לא חסרות: יום הולדת בפארק עם הפעלה עצמית, תחרויות ספורט היתוליות, קצת כיבוד. נכון, זה דורש יותר מאמץ מצדכם, אך תזכרו ששעתיים אחר כך כולם ילכו ואתם תוכלו לנוח וליהנות מהמחשבה שגם הילד נהנה ואתם לא חרגתם בתקציב.

בילויים: תביאו אוכל מהבית

יש הרבה מאוד בילויים מחוץ לבית שהם חינמיים או זולים יחסית. ניתן למצוא רעיונות רבים באתרי אינטרנט ייעודיים לכך: טיולים, מוזיאונים, אירועים והופעות בקניונים או במרכזי ערים ועוד.
בנוסף, ולמרות שחייבים להשתמש בהם בזהירות, קופונים אינטרנטיים עשויים להכיל הצעות אטרקטיביות באמת לבילויים שהינם יקרים בדרך כלל (באולינג, הצגות, ג'ימבורי וכדומה).  כאמור, בזהירות עם האותיות הקטנות.

אז אחרי שמצאתם בילוי שכזה, קחו איתכם את כל האוכל למשך הבילוי, ולא רק לדרך. תחסכו בקניית מזון יקר (ולא בריא) בקפיטריות או במסעדות באתרי הבילוי, והילדים לבטח יאכלו טוב יותר, שלא לדבר על זה שהאוכל מהבית תמיד איכשהו טעים יותר בחוץ.
ואם כבר לוקחים את הקטנים למסעדה, הזמינו ארוחה אחת לשניהם, הם גם ככה אוכלים מעט מאוד.

אני גם בעד בילויים עם הילדים בבית. לא חייבים בכל הזדמנות לצאת החוצה. נערו את האבק ממשחקי הלוח הרבים שבוודאי מאוחסנים אצלכם בארון, ושבו לשחק עם הילדים. צפו בסרט ביחד, שחקו משחקי "בעל פה" כמו ארץ-עיר, הפכים, שטוזים וכו'.

סלולרי: קנו מכשיר מיד שנייה
דעתי האישית היא שאין צורך לקנות לילד מכשיר סלולרי על גיל 9-10. אני ממש לא מבינה מדוע ילד צעיר יותר, שאינו נמצא לבד אף פעם (או לפחות אינו אמור להיות), צריך טלפון צמוד.
כשתגיעו לגיל המתאים, קנו מכשיר יד שנייה (סמארטפון, אלא מה?) והחליטו על מסלול מוגבל למספרים מוגדרים או עד סכום מסוים. כבר נתקלתי בחשבונות סלולריים חודשיים של בני נוער שהגיעו לאלפי שקלים.

דמי כיס: חנכו אותם לדחות סיפוקים

דבי קצב 2 (צילום: הילה לוצקי שפירא)
ילדים הם לא פרה קדושה, אפשר לחסוך גם בהוצאות שלהם. דבי קצב | צילום: הילה לוצקי שפירא
קבעו סכום שבועי והחליטו ביחד עם הילד למה הוא נועד, מה קונים בדמי הכיס ומה לא. תנו את דמי הכיס בזמן קבוע, מיוזמתכם. אל תתנו לו כסף עבור ביצוע מטלות ביתיות או השגת ציונים טובים. למדו אותו מהן מגבלות התקציב וחנכו אותו לדחות סיפוקים. לדוגמא, אחרי שהילד חסך מעט כסף, לכו יחד לחנות הצעצועים (או הספרים, השם ישמור) ותנו לו לבחור משהו שהוא רוצה. אבל אם הוא חסך, למשל, 30 שקלים ורוצה צעצוע ב-40, אל תוסיפו לו. להיפך, נסו לעודד אותו לקנות משהו ב-25 שקלים ולהסביר לו שכך יחסוך חמישה שקלים  לקנייה הבאה.

קח-תן ויד שנייה: גם חסכוני וגם חינוכי

קנו מיד שנייה או החליפו בגדים, צעצועים, ריהוט וספרים עם אחרים. במידה ואין לכם חברים או בני משפחה מהם ניתן לקבל, קיימים שווקי "קח-תן" ואתרי אינטרנט שוקקים, במיוחד למטרות אלו. גם חסכוני, גם מועיל לסביבה וגם חינוכי.

לסיכום, אם המחשבה על לחסוך או לצמצם מזעזעת אתכם כשזה מגיע לילדים, אז לפחות בנו תקציב חודשי עם ראייה שנתית שלוקח בחשבון את כל ההוצאות האלו, כולל הוצאות עונתיות כגון קייטנות, חופשות, הצטיידות לבית הספר וכו'.

ועוד משהו: חשוב שילדיכם יראו שאתם בעצמכם מתייחסים בכבוד ובזהירות גם להוצאות הנוגעות לבית ולכם אישית. חינוך כלכלי והבנת חשיבות המושג "חסכון" מתחילים במה שרואים, שומעים וחווים בבית.

כותבת הטור, דבי קצב, היא יועצת לתכנון כלכלי אישי ומומחית לכלכלת המשפחה

>> בטור הקודם: חשמל, גז, מים: איך חוסכים בהוצאות הבית?

>> יש לכם טיפים נוספים? שתפו אותנו בתגובות