מכירים את הזוגות המעצבנים האלה שלא מכירים את המילה "אני"? אלה שאצלם כל דבר זה רק "אנחנו"? זוגות שנדמה שאבדו להם יכולות ההפרדה וההבעה העצמית? אמנם קל לחשוב על הזוגות האלה במונחים שליליים, אבל מחקר חדש מצביע על כך שייתכן שהשפה הדביקה והמעצבנת שאמצו מעניקה להם יתרון, שעשוי לחסוך לא מעט כסף בדרך אל קליניקת היועץ הזוגי.
חוקרים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ניתחו שיחות של זוגות נשואים בגיל העמידה וזוגות מבוגרים, שנסבות סביב ויכוחים ואי הסכמה שהתעוררו במהלך חיי הנישואים. החוקרים מצאו שככל שהזוגות השתמשו יותר במטבעות לשון כמו "אנחנו", "אנו" ו"שלנו", הם התנהגו בצורה חיובית יותר כלפי בני זוגם וגילו פחות מתחים פסיכולוגיים. לעומתם, זוגות שהתעקשו להמשיך ולהדגיש את הנפרדות שלהם על ידי שימוש חוזר במטבעות לשון כמו "אני" ו"אתה", נמצאו כבעלי שביעות רצון נמוכה יותר מחיי הנישואים שלהם.
הממצאים הפכו לברורים יותר ככל שגיל הזוגות עלה - זוגות מבוגרים שהמשיכו להדגיש את נפרדותם בשפה, נטו להיות בנישואים לא מאושרים. המחקר, שכלל 154 זוגות, הראה שככל שבני הזוג מבוגרים יותר, הם נוטים יותר לזהות את עצמם כחלק מ"אנחנו". ההנחה המחקרית: העובדה שבני הזוג התגברו על יותר משוכות ומכשולים משותפים, לאורכה של תקופה ממושכת שכללה הרחבה של המשפחה - עשויה להעניק לבני הזוג תודעה משותפת גדולה יותר.
"אינדיבידואליות היא ערך שמושרש עמוקות בחברה האמריקאית, אבל לפחות בתחום הנישואים, בשביל להיות חלק מ'אנחנו' שווה לוותר על קצת מה'אני'", כך אמר פרופסור רוברט לונסון, אחד מהשותפים לכתיבת המחקר, שפורסם במגזין Psychology and Aging. "שימוש בשפת ה'אנחנו' הוא תוצאה טבעית של תחושת שותפות, של להיות חלק מאותה קבוצה, וביטחון ביכולת להתייצב יחד בפני בעיות", הוסיף שותפו לכתיבת המחקר, בנג'מין סיידר. בעוד שמחקרים שהתפרסמו בעבר אישרו ששימוש בשפה מסוימת (שפת ה"אנחנו" לעומת שפת ה"נפרדות") הוא אינדיקטור לסיפוק שיש לבני הזוג בחיי הנישואים, הממצאים החדשים מחזקים ומעבים את הקשר בין השפה של זוגות מבוססים ובעלי קילומטרז' זוגי ארוך לטיב היחסים שלהם, ומראים כיצד השפה משמשת מראה לרגשות ולתגובות הפסיכולוגיות שעולות כשבני זוג ניצבים בפני חילוקי דעות.