בזמן שהמצרים ספגו 10 מכות, אנחנו ההורים הגרושים סופגים עוד חמש במיוחד לכבוד הפסח. אז איך יודעים שבא אביב? ובכן, איך אפשר שלא? החג הזה מזמן מסכת ההתמודדויות שיש לנו אחד מול השני ומול הילדים, על כל המשתמע. להלן 5 המכות שנוחתות עלינו באדיבותו של החג והסטטוס בו אנחנו נמצאים:

המכה ה-11: חופשת הפסח ממסגרות החינוך

כמעט שלושה שבועות של חופש מנחיתה עלינו מערכת החינוך לציון יציאתנו מעבדות לחירות. מעולם לא הבנתי למה ילדים זקוקים ליותר משבוע הכנה לקראת ערב החג. כי בואו נודה על האמת, הימים ההם שהאמהות היו מעבידות אותנו בפרך במהלך ימי החופש במלחמת העולם השלישית שלהן כנגד פירורי הלחם שנדחפים לכל פינה, כבר פחות רלוונטים לנו היום. והילדים שלנו מעבידים בפרך בעיקר את האצבעות שלהם, כשהם שורצים על הספה עם מכשיר דיגיטלי מתחלף ומקסימום מפעילים גם את שריר הלעיסה. עם חופשת הפסח אנחנו מתמודדים לבד בזמנים שהילדים שוהים איתנו, והתמרונים האינסופיים במציאת הפתרונות לימי החופש כשאנחנו עובדים, ומציאת פתרונות יצירתיים לבילוי כשאנחנו בחופש איתם ולשאת אותם לבדנו 24/7, גובלים בחציית ים סוף. לא פחות. אם נוסיף גם את הנטל הכלכלי שנופל עלינו מחגיגת החופשה הזאת, אפשר לסכם את הפסח בפשיטת רגל רגשית ובנקאית.

המכה ה-12: עם מי הילדים עושים את הסדר?

אי אפשר כמובן בלי הסוגיה הנדרשת בכל חג, עם מי הילדים יעשו את הסדר השנה. נכון שאמור להיות סדר בליל הסדר, אבל תמיד זה מתחרבש מחדש. לפעמים זה מתחרבש כי נכנסים אלמנטים נוספים כמו משפחה של אחד מבני הזוג שמגיעה מחו"ל ונורא רוצה שהילדים יעשו איתם את הסדר. לפעמים ההורים שלנו (כשעוד יש לנו כאלה) מבריזים מהבלגן ובורחים הרחק הרחק. לפעמים לילדים יש מה להגיד לגבי הרכב המשתתפים בחג והם רוצים לעשות אצל הצד השני. ולפעמים זאת סיבה יצירתית אחרת שנוחתת עלינו בלי הכנה מראש. איך שלא נהפוך את זה, תמיד הדיון נפתח מחדש. וכשלשני ההורים חשוב להיות דווקא בסדר הזה עם הילדים, נפתחת חזית חדשה להתמודדות.

זוג מתגרש
עם מי הילדים יעשו את הסדר השנה? | אילוסטרציה: Shutterstock

המכה ה-13: לחגוג את הסדר בלי הילדים

אם נפל הפור, והילדים חוגגים את הסדר בלעדינו, אכלנו אותה. באותה השניה שאנחנו נשאלים אם הילדים איתנו בחג ואנחנו עונים שלא, אנחנו משולים לחייל בודד על כל המשתמע מכך. הפרצוף של השואל מקבל במיידי תפנית של 180 מעלות. המבט בעיניים מוצף ברחמים. ומיד נוזמן לחגוג איתו ועם המשפחה המקסימה שלו, והוא לא יפסיק לשכנע ולהפליג בשבחו של הסדר המדהים שהם עושים. לא רלוונטי לשואלים אם יש לנו משפחה שאנחנו יכולים לעשות איתה, בני זוג שישמחו שנצטרף לביחד המשפחתי שלהם, או סתם מגניב לנו לפסוח על הפסח ואולי אפילו לברוח לאיזו חופשה משגעת, הם תמיד יגרמו לנו להרגיש מיותמים ובודדים כשאנחנו בחג בלי הילדים. גם כשהכוונה שלהם טובה ומבחינתם הם ורק הם יצילו אותנו מ"זוועת" החג בלי הילדים.   

המכה ה-14: שיבוש חמור בזמני השהיה עם הילדים

אין כמו חג-חוה"מ-שבת-חוה"מ-חג-איסרו חג, כדי לשבש את המערכת המשומנת של השגרה וזמני השהיה של הילדים איתנו. אם נוסיף על זה נסיעה ליומיומיים של כל אחד מאיתנו. את התחייבויות של הילדים לפעילויות שוטפות. והמחויבויות אישיות שלנו, שצריך לקחת בחשבון בארגון מחדש של זמני השהיה, ואנחנו ספינה טובעת. רק מלקחת את כל המשתנים, להוסיף אילוצים ולהכפיל במספר הילדים, צריך 5 יחידות במתמטיקה. זה לא פחות מלהכין פקודת מבצע לסיירת גולני לפני יציאה לכיבוש היעד הבא.

המכה ה 15: "המלחמה הקרה"

אחד הדברים שאנחנו חוטאים בהם כהורים גרושים, זאת התחרות עם הצד השני. לפעמים זה חזק מאיתנו, ובלי להרגיש אנחנו עסוקים בלהיות "הורה העשור" ויוצאים מגדרנו כדי למלא לילדים את הזמן בחופש בכמה שיותר הפי הפי ג'וי ג'וי. שחלילה לא יקרה מצב שהם ייהנו יותר עם הצד השני. לקח אותם ללונה פארק?הסירו דאגה ילדים, מחר אנחנו בסופרלנד פלאס סרט בסינמה סיטי ונקנח במקדונלד. היו בסופ"ש באילת? מיד יוזמן להם צימר עם בריכה פרטית מחוממת פלאס גלישה מצוקים וצניחה חופשית על עוגת קצפת. מי אמר אני ולא קיבל?

אבא וילדה
אז מיהו ההורה הכי טוב בעולם? התחרות החלה | אילוסטרציה: Shutterstock

3 דרכים להקל מבעוד מועד על המכות שנוחתות עלינו בואכה חג הפסח:  

ההתנהלות בחופשת הפסח. כדי להקל עלינו ההורים את ההתמודדות עם ימי החופש של הילדים ממסגרות החינוך ולהערך מראש, חשוב מאוד שנתייחס לסוגיה כבר בהסכם הגירושין ולהחליט מראש מהי חלוקת זמני השהות של הילדים בין ההורים גם בחופשים וגם בחגים. בנוסף, כדאי לדייק בהסכם גם את שעות החלפת המשמרות בין ההורים, כך שהדברים יהיו ברורים וסגורים, וכל אחד מההורים יוכל לתכנן מראש פתרונות לילדים ואת הלו"ז האישי. חשוב גם לקחת בחשבון בהסכם, את העלויות הכלכליות שמתווספות להילולת החופש והחג.

בשוטף, מה שבאמת קובע, זאת ההקשה וההכלה של האילוצים אחד של השניה, ולבוא לקראת. כי תמיד יש לכולנו אילוצים ואנחנו נתקלים בבלת"מים שנוחתים עלינו, והתחשבות מצידנו תזכה אותנו  להתחשבות הדדית. והתחשבות היא מילת המפתח להצלחה בהתמודדות עם החופשות הלא נגמרות בפרט, וההתנהלות השוטפת בכלל.

חתולים
כשאת מודיעה למשפחה שאת לבד החג, מיד מופיע מבט החמלה | אילוסטרציה: Shutterstock

להיות לבד בערב החג. אין ספק שנמחץ לנו הלב כשאנחנו מבינים שאת ערב החג אנחנו לא נחגוג עם הילדים. זה מוזר וזר לנו, בעיקר בשנים הראשונות של הגירושין. לפעמים זה אפילו מאיים עלינו קצת בקיום ההורי שלנו. אבל הבחירה היא רק שלנו איך להתמודד עם הסיטואציה. מכיוון שהמצב נתון ולשנות אותו אי אפשר, כדאי שנבחר לא לשקוע בדכדוך ונחליט שמותר לנו להנות מהחג גם בלי הילדים. אפשר להפיק מהמצב את המקסימום ולהרשות לעצמנו את מה שהכי בא לנו לעשות. כי לא צריכים לדפוק חשבון לאף אחד. אם כבר, אז כבר. זה לא עושה אותנו להורה לא טוב, נהפוכו.
הילדים אוהבים אותנו כשטוב לנו וכשאנחנו מאושרים.

פירוק המלחמה הקרה. מעבר ל"השחתה" המוסרית של הילדים עם אובר אטרקציות ובילויים, אנחנו חוטאים לעצמנו ולגבולות עליהם אנחנו עובדים ודורשים מהילדים בשוטף, וחוטאים לחשבון העובר ושב שלנו. לילדים חשוב לבלות איתנו. חשוב להם שתהיה אנרגיה טובה. וחשוב להם שיהיה מעניין. את שלושת הגורמים האלה אפשר לייצר מחומרים פשוטים ובעלויות שפויות. גם פיקניק בפארק עם תופינים, כדור, אופניים ורולרבליידס יכול למלא אותם באושר ושמחה בלב, ואפילו משחק קופסה בסלון עם סרט ופופקורן יעשה את העבודה.

*כותבת הטור תמי שעיה ביחד עם עו"ד ומגשרת בגירושין נעמי דניאל חפץ הן ממקימות  'הגשר'  שהוקם במטרה לעזור לבני זוג להתגרש נכון ואחרת. במקום סדנאות והרצאות לקהילת 'גט A life'שנותנים כלים מדויקים לכל המצבים בהם זוגות גרושים  נתקלים ומתמודדים.

>> לטור הקודם של תמי: זוגיות פרק ב' - גן עדן או גיהנום?​