בן אל תבורי ואורטל עמר הם לא הראשונים שעוברים משבר לאחר לידה. התקופה שלאחר הלידה היא לרוב חיובית ומשמחת. עם זאת, היא רצופה קשיים ומכשולים - חוסר שינה, התמודדויות חדשות ומתחים. וכשכל הלחץ הזה חודר לזוגיות, פרידה נראית פתאום כמו משהו ריאלי בהחלט. 

מדוע בתקופה שבה הזוגיות אמורה להיות מגובשת מתמיד, ישנם זוגות שמחליטים להפריד כוחות? רננה צימבליסטה, רכזת תחום ההורות ב"דיאדה" ויועצת משפחתית וזוגית, מסבירה שחוקי המשחק הזוגיים משתנים בתקופה הזו באופן דרמטי: "עד היום היינו האחד בשביל השני ולכל אחד היה עולם אישי ורגשי מוגדר. המערכת הזוגית, טרום הצטרפותו של הילד, כבר קיבלה תבנית מסוימת, ופתאום מצטרף שחקן חדש וקטנצ'יק שמשנה לגמרי את התבנית הזו.

"אם עד הלידה שני בני הזוג עבדו והיו עצמאיים, פתאום יש מצב שבו הורה אחד נשאר עם התינוק בבית וההורה השני ממשיך לעבוד ולקיים את התא המשפחתי. פתאום יש מעבר לתפקוד מסורתי שבו האמא נמצאת עם התינוק והאבא הופך למפרנס הבלעדי. המעבר הזה עשוי להציף כל אחד מבני הזוג ברגשות שונים וגם קשים.

"צריך גם לזכור שהזמן שהוקדש בעבר לביחד הזוגי עובר לתינוק, והיכולת להיות פנוי באמת לבן הזוג מבחינת עייפות ועומס, מצטמצמת. תחושת האחריות שבטיפול רציף בתינוק כל כך קטן עלולה לשאוב את כל ההתעסקות ולגרום להזנחה של שאר הצרכים האישיים והזוגיים, שעד היום קיבלו מענה אוטומטי".

הכל מתחיל בהריון

חגית ורד, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מסבירה שחשוב להבין שהשינוי הזוגי מתחיל כבר במהלך ההריון ולפעמים אפילו לפניו, כשמדובר בזוג שמנסה או מתקשה להיכנס להריון: "אם הזוגיות לא מושתתת על בסיס חזק, אם בני הזוג צעירים מאוד או שהזוגיות צעירה מאוד, הקשיים עשויים לצוץ כבר בשלבים מוקדמים יותר. אחרי הלידה המצב יכול להגיע להתפרצות, כי בהחלט מדובר ברגע משברי בו יש הצטברות גדולה של מתח".

מאיפה נובע המתח הזה?
"תקופת ההריון היא מצד אחד תקופה מאוד מרגשת ומשמחת, אבל עם זאת היא מביאה לא מעט קשיים פיזיים ונפשיים. האישה לא פעם חווה כאב גופני, מערבולת של רגשות, רתיעה מוחלטת ממגע גופני ועוד. את התחושות האלו קשה מאוד להסביר לבן הזוג, שעלול לחוות דחייה. גם הלידה עצמה יכולה להביא למתחים. כיום מקובל שהגבר הוא שותף פעיל ומלא בלידה אבל יש גברים שלא באמת רוצים את זה. גם נשים לא תמיד ירצו שהגבר יראה אותן בסיטואציה הזו וחלקן, מתוך רצון לא להעליב, לא יאמרו זאת".

האם פרידות לאחר לידה הן דבר נפוץ?
"פרידות בתקופה הזו לא קורות הרבה, אבל לא בגלל שאין בה קשיים. הרבה זוגות לא יגיעו לטיפול בתקופה זו כי היא מאופיינת במעין טיוח ובתחושה של 'עכשיו זה אולי ככה אבל אחר כך יהיה אחרת'. זו תקופה שבה מאוד קשה לחשוב על פרידה או על נתק, וסביר להניח שמחשבות כאלו יעלו כשהילד כבר גדל, הדברים נכנסו למסלול, אבל עדיין לא טוב ביחד. חשוב לזכור שהצטרפותו של התינוק לא מהדקת את הזוגיות בפני עצמה ואצל חלק מהזוגות היא עושה בדיוק את האפקט ההפוך. לכן כל כך חשוב להיות מודעים וקשובים לקשיים שעולים בתקופה הזו".

הלך הסקס

האם יש הבדל בעוצמה של השינוי מבחינת האשה או הגבר?
ורד: "אחת הסיטואציות הכי מוכרות היא שהגבר חוזר הביתה לאחר יום עבודה והאישה ישר זורקת עליו את הילד ומבקשת לעצמה רגע של שקט ופנאי. העניין הוא שגם הגבר, שהיה כל היום בעבודה, זקוק לטיפה ספייס. חשוב להבין ששני בני הזוג עוברים חוויה מורכבת, שניהם נורא צודקים בבקשת העזרה שלהם, והתסכול של שניהם עלול לצאת החוצה בצורה של כעס ומרמור זה כלפי זה".

צימבליסטה: "אין פה מישהו שיותר קל או קשה לו. האשה יכולה לחוש בדידות גדולה, איבוד של העצמאות שלה, השתוללות של הורמונים, כאבים פיזיים, חולשה, עייפות ודכדוך. הגבר, לעומת זאת, מקבל פתאום על עצמו אחריות גדולה מאוד לקיים באופן בלעדי את המשפחה. מכיוון שהוא חייב לחזור מיד לעבודה ולא נמצא כל שעות היום עם התינוק, הוא עלול להרגיש "אאוטסיידר" ולחוש שנוצרה קואליציה של אהבה בין האמא לתינוק. גם כשהוא מנסה ליצור היכרות עם התינוק, האמא כביכול יודעת הכל ולפעמים מבקרת את האופן שבו הוא מטפל בתינוק. כל התחושות האלו, אצל שני הצדדים, בהחלט יכולות להביא למצב של כעס והטחת תלונות וביקורת".

צימבליסטה מוסיפה שחשוב להבין שגם הזמן הזוגי כמעט ונעלם בתקופה זו ושהנושא של אינטימיות וקיום של יחסי מין הופך לרגיש ומורכב. הרבה נשים זקוקות בתקופה הזו למגע עוטף ומלטף, ולאו דווקא למגע מיני. לעומתן, אצל הגברים החשק עומד בעינו, ולכן יש פער גם בצרכים וגם בנתינת המענה להם.

צימבליסטה מדגישה כי משברים זוגיים עלולים להופיע לאחר לידה ראשונה, שבה השוק הוא גדול, אבל פרידות לאחר לידה יכולות להופיע גם לאחר לידה של ילד שני או שלישי. למרות שבני הזוג חושבים שהכל כבר ברור וידוע, עדין צצים לא מעט קשיים וחיכוכים: "הקשיים הזוגיים עולים כתוצאה מהשינויים שעוברים על המערכת המשפחתית. המעבר משניים לשלושה ויותר, כרוך באינספור הסתגלויות חדשות. הרבה פעמים בני הזוג בכלל לא מודעים לשינויים האלו וחוסר המודעות מביא לכעס, תסכול ומריבות".

גבר ואישה (צילום: Shutterstock)
רוב הקשיים מתחילים עוד מתקופת ההריון | צילום: Shutterstock

כך תימנעו מפרידה

אז איך אפשר להתמודד עם הקשיים שמציבה התקופה הזו ולהימנע מפרידה?

תאמו ציפיות. כבר לפני הלידה, חשוב ליישר קו בין בני הזוג על ההורות ועל חוויית הלידה עצמה. כל פעם שמרגישים מתח או מועקה, מומלץ לא להשאיר את זה לאחרי הלידה במחשבה ש"ההורמונים שלה ירדו והיא כבר לא תהיה עצבנית". דברים שלא טופלו לפני הלידה, עלולים לצוץ בחומרה לאחריה.

היזהרו מסבתא. חשוב להגדיר ביחד כיצד מתמודדים מול המשפחה המורחבת. מהם הצרכים של המשפחה החדשה? מהם הרצונות של כל אחד מבני הזוג? במקום לנסות לשכנע באמירות כמו: "תני לאמא שלי לעזור יותר", צריך קודם כל לבדוק איזה מינון של נוכחות סבתאית מתאים לשני בני הזוג.

בקשו עזרה. חשוב לדעת לבקש עזרה, וגם להגדיר בדיוק איזה סוג עזרה צריך. נשים רבות חוששות מפלישה לפרטיות שלהן או מפחדות להעיק, ופשוט לא אומרות מה יכול לסייע להם בהתמודדות עם התקופה הזו. שני בני הזוג צריכים לשדר את הצורך בעזרה כמסר ברור ובצורה שמכבדת את בן הזוג. מומלץ לא לוותר על אמירת הדברים, גם אם הם לא נעימים, להיות ברורים ולדייק בתחושות, אך לומר אותם בצורה עדינה ובסיטואציה מתאימה.

תלמדו ותשתפו. רצוי לקרוא ולצבור ידע על הלידה וההורות. נשים יכולות להיעזר בקבוצות של אמהות, בהן יש הבנה אמיתית וקרובה של המצב וניתן לשפוך הכל החוצה. לשני בני הזוג מומלץ לשתף חברים במה שעובר עליהם. הרבה פעמים עצם השיתוף יביא לשחרור מסוים, כי פתאום יש הבנה שזוגות רבים עוברים ועברו תקופה דומה.

שמרו על קשר. חובה לייצר חלונות של זמן לדיאלוג זוגי ולהחליט שנפגשים ומדברים ויהי מה. כשמשוחחים עם בן הזוג חשוב ללמוד לדבר בגוף ראשון יחיד, ולפרט מה עובר עליך ומה רצונותיך, ולא להתמקד במה בן הזוג עושה לא נכון. אפשר להגיד "אני חייבת שתגיע הביתה חזרה מהעבודה עד השעה שבע" או "אני רוצה להתמודד לבד עם הבכי של התינוק" - להביע צורך או רצון בלי להטיח האשמות. חשוב להקשיב למה שבן הזוג מבקש - הרבה פעמים הוא לא צריך הרבה יותר מההקשבה עצמה.

תהיו חיוביים. גם אם זה מרגיש טיפה מלאכותי, חשוב להגיד לבן הזוג כמה פעמים ביום משהו חיובי ולפרגן לו. קבלת פרגון היא מאוד נעימה, ובדרך כלל הצד המפורגן ידבר אלינו באותה שפה.

>> הילדים מלחיצים אותך? תעשני ג'וינט!