"פתחתי את היחסים בשביל שיהיה לי כיף, אבל זה לא מה שקרה בפועל"

זה התחיל מבגידה. אחרי שני עשורים של נישואים ושני ילדים משותפים, אסף (שם בדוי), איש פרסום בן 53, גילה שאשתו בוגדת בו. "בהתחלה הייתי שבור, העולם חרב עליי. עליתי על הבגידה כשחיטטתי לאשתי בטלפון וקלטתי שיחה ממספר שלא הכרתי. היא חזרה שיכורה מבילוי לילי והיה משהו מאוד מדאיג בהתנהגות שלה. באמצע הלילה הייתה שוב שיחת טלפון והבנתי שזה מישהו שאני מכיר. חיברתי את הפאזל והבנתי במה מדובר. הערתי אותה והטחתי בה את החשדות שלי. באותם רגעים היא רק שאלה, 'אסף מה עשית? למה גילית?'. היא הייתה בלחץ אטומי וניסתה להסביר שהיא אוהבת אותי ולא רוצה לפגוע או לעשות לי רע, אבל אחרי הלילה הזה, הבנתי שמונוגמיה היא כבר לא חלק מהמציאות שלי".

אחרי אותו הלילה, אסף וזוגתו לא החליטו לפרק את החבילה – אלא לעשות צעד אחר, שהפך לפופולרי יותר ויותר בשנים האחרונות – לפתוח את היחסים. "כשהייתי מונוגמי ברור שהיו לי חשקים, אבל הייתי נאמן ופחדתי מההשלכות של רומן מחוץ לנישואים. אחרי שניהלנו שיחה רצינית, הבנו שאנחנו לא רוצים לפרק את החבילה, אלא לפתוח את הקשר. בהתחלה לא ממש הגדרנו את זה כיחסים פתוחים, אבל כך הדברים התגלגלו. מאז עברו כבר 8 שנים". 

בעבור אסף ואשתו זו לא הייתה אידאולוגיה, אלא פרקטיקה של הצלה, אלא שיותר ויותר מומחים מטילים ספק בעובדה שיחסים פתוחים הם אכן הפתרון לסדקים שנוצרים, באופן טבעי, בחיי הנישואים והשגרה. "יחסים פתוחים הם לעתים קרובות תגובה לתסכול בקשר הזוגי, וזה ממש לא חדש. לאורך ההיסטוריה, כשבני זוג חשו מנותקים או שקופים בקשר, הם חיפשו מגוון דרכים למלא את החסך הזה", אומרת ד"ר ליאת יקיר, ביולוגית, מרצה ומחברת הספר "קיצור תולדות האהבה". "הדבר היחיד שחדש הוא שהיום אנחנו מדברים על זה בגלוי". 

ביחסים פתוחים, שני בני הזוג מסכימים לאפשר מעורבות רגשית או מינית עם אחרים, תוך שמירה על הקשר הראשי. מדובר ממצב שונה מבגידה, כי הוא לא כולל הסתרה. נהפוך הוא, ביחסים פתוחים הדגש שניתן הוא על שקיפות מלאה. זה גם מצב שונה מפוליאמוריה, שבה לרוב נוצרים קשרים מקבילים שהם שווי ערך לקשר הראשי. מדובר למעשה בסוג של הסכם חדש בתוך התבנית הקיימת, שמנסה להחזיק בו-זמנית גם אהבה, חופש, יציבות משפחתית וריגוש. 

"יחסים פתוחים הם לעתים קרובות תגובה לתסכול בקשר הזוגי, וזה לא דבר חדש", אומרת ד"ר ליאת יקיר. "הדבר היחיד שחדש הוא שהיום מדברים על זה בגלוי"

בשנים האחרונות מסתמנת בעולם מגמת עלייה בכל הנוגע לדיווחים על מערכות יחסים לא-מונוגמיות בהסכמה. מחקרים בארה"ב מצביעים על כך שאחד מכל 20 זוגות מקיים כיום קשר פתוח או פוליאמורי, וכעשרים אחוז מהזוגות שאינם עושים זאת כיום, שוקלים לעשות זאת בעתיד או לכל הפחות פתוחים לרעיון. הוליווד לגמרי כבר שם, עם דמויות ידועות במערכת יחסים פתוחה כמו גווינת' פלטרו, וויל סמית' ומיילי סיירוס שדיברו על כך בגלוי. בישראל לא קיימים נתונים רשמיים, אך הפלטפורמות הדיגיטליות, ובעיקר אפליקציות ההיכרויות, הפכו את האפשרות הזו למעשית ונגישה. לא עוד חיפוש במרתפי סצנות סודיות, אלא פשוט פתיחת פרופיל בטינדר שבו פשוט כתוב: "נשוי, בקשר פתוח". 

למרות הפתיחות היחסית בנושא, רבים מהזוגות במערכת יחסים פתוחה עדיין שומרים על דיסקרטיות כחלק מההתמודדות עם הדילמות מול הילדים, ההורים והקולגות, וזו גם הסיבה לכך שכל הזוגות שהתראיינו לכתבה זו מעדיפים שלא להיחשף בשמם ובזהותם האמיתית.

"רוב היצורים בעולם החי אינם מונוגמיים", אומרת ד"ר יקיר. "מונוגמיה נדירה בעולם החי משום שגיוון גנטי הוא הכוח המניע באבולוציה. המוח שלנו לא אוהב שגרה מינית עם פרטנר קבוע, אבל מצד שני, בני האדם צריכים קשר רגשי יציב, ממש ברמה של מערכת העצבים, כדי לא להיכנס לסטרס. הפתיחות הזאת יכולה להצליח, אבל רק תחת תנאים מחמירים שכוללים קשר זוגי ראשי חזק מאוד, תקשורת עמוקה ורגשית ויכולת וויסות רגשי גבוהה במיוחד". 

אלא שכמו מומחים אחרים, גם ד"ר יקיר מטילה ספק ביכולת של היחסים הפתוחים להציל נישואים על ערש דווי. הסיבה לכך היא שרוב הזוגות לא מגיעים לפתיחה מתוך חוזק, אלא מתוך ריחוק. "התוצאה היא לעתים אובדן אינטימיות, עלייה בקנאה ותחושת בדידות. הרבה פעמים אנחנו מחפשים מגע של אחרים במקום להגיד לבן הזוג שלנו, 'אני צריך אותך'. במצבים כאלה, להיות פגיע, וחשוף זה מאיים יותר מלפתוח את הקשר".

המחשבה על אשתי עם גבר אחר חרפנה אותי

"בזמן שלקח לי לקלוט שהעולם שלי מתפורר, הבנתי עוד משהו עמוק: שאני לא חייב לוותר על עצמי כדי להישאר בזוגיות", מוסיף אסף. "התחלתי לחגוג מיד. לא לקח לי הרבה זמן, ותוך שבוע מצאתי את עצמי ברומן. יצאתי לבר, הכרתי מישהי ומצאנו את עצמנו במיטה אחרי כמה שעות".

אסף (שם בדוי): "המחשבה על אשתי עם גבר אחר חרפנה אותי. אלו היו לילות בלי שינה עם בכי תמרורים ולב שבור, אבל עם הזמן למדנו לתקשר, להבין ולהציב גבולות"

ואשתך? מה עבר עליה בתקופה הזו?
"היא הייתה עם הבחור שאיתו בגדה בי תקופה ואז הם נפרדו. אחר כך היו לה אפיזודות קצרות עם אחרים, אבל אז היא בחרה בשנתיים של התנזרות. אני לעומתה המשכתי כרגיל במסע היחסים הפתוחים. הקנאה בהתחלה הייתה קשה, המחשבה על אשתי עם גבר אחר חרפנה אותי. אלו היו לילות בלי שינה עם בכי תמרורים ולב שבור, אבל עם הזמן למדנו לתקשר, להבין ולהציב גבולות".

הקנאה גם "מדליקה" אותך ברמה המינית?
"במידה מסוימת כן, אבל היום זה כבר כל כך 'צ'יפס' שאני אומר פאק איט. בהתחלה הייתי באטרף לבדוק את כל אדם שהיא יצאה איתו, לחטט ולהציץ איך הוא נראה".

יש לך עוד פנטזיות לממש?
"יש את הפנטזיות הגבריות הקלאסיות של שלישיה עם שתי נשים נגיד, אבל אני לא באטרף על זה. אם זה יגיע, בכיף".

איך מסבירים את זה לילדים?
"הם חכמים והם כבר גדולים. הם יודעים מה קורה ברמה הכללית, בלי דרמות ובלי פרטים מיותרים. אין לי בושה, הריגוש הוא צורך בסיסי והעולם היום יותר פתוח לדבר הזה. זו תופעה לא כזו היסטרית, כשאתה בתוך זה אתה כל הזמן שומע על עוד זוגות כאלו. הרבה שואלים אותנו, 'למה אתם לא מתגרשים?', והתשובה היא שאני אוהב את אשתי מאוד ומעריך אותה. אנחנו חברים טובים, אנחנו מסתדרים מצוין והיא השותפה שלי. הגרעין שלנו בלתי ניתן להפרדה".

התאהבת במישהי אחרת?
"כן, פעמיים, אבל אני יודע שאני לא יכול לעבור גבול מסוים. יש לי אחריות כלפי הבית, כלפי אשתי והילדים, ואני גם לא רוצה שוב הרפתקה זוגית מונוגמית קלאסית. אני לא יכול להבטיח שלא אתאהב עד מעל הראש, אבל זה לא הכיוון".

נשמע שהכל דבש. עם איזה קוש אתה מתמודד?
"הכי קשה זה הלבבות השבורים. גם שלי, גם של אשתי וגם של אחרות. אתה נקשר למישהי, עוזב אותה, ואז יש אשמה ועצב. אשתי ראתה אותי מתפרק כמה פעמים, וגם הלב שלה נשבר במהלך הדרך. שם בחרתי לגלות אמפתיה ולהכיל. רגשות הם לא דבר נשלט, ואני לא אגיד שלא התאהבתי במישהי אחרת, אבל לא הגעתי למצב שאני מבולבל או רוצה לגור עם מישהי אחרת. הבנתי שמונוגמיה משתקת ומכבה תאווה ותשוקה שקיימת באופן טבעי אצל המין האנושי. בזכות היחסים הפתוחים אני היום אדם טוב יותר. לא כי אני עם אחרות, אלא כי אני מחובר עם עצמי". 

אני מקנאה, אבל הסקס בינינו הרבה יותר טוב

במקרה של טמרה, הייטקיסטית בת 38, פתיחת הקשר לפני כשלוש שנים לא נולדה מטלטלה, אלא מהבנה הדרגתית של שחיקת הקשר. "היינו יחד מגיל צעיר ותמיד הרגשנו שיום אחד זה יקרה, עד שבשלב מסוים הוא פשוט בא ואמר, ''יאללה, בואי נפתח'", היא אומרת.

בהחלטה משותפת, פתחו בני הזוג פרופילים אישיים בטינדר, ומאז הייתה טמרה עם יותר מחמישה פרטנרים. "בהתחלה זה היה מוזר לשנינו. איפה בכלל מכירים אנשים? איך מתנהלים במרחב המשותף?", היא מספרת. "היום החוקים שלנו ברורים. אנחנו לא מנהלים פוליאמוריה, שבה כולם מכירים את כולם, אלא כל אחד מתנהל עם עצמו. מבחינתנו הכל הפיך, ואם זה יפריע לאחד מאיתנו, נסגור את היחסים. החוקים האלו נכתבו בדם".

והילדים?
"לא יודעים. הם לא מספיק גדולים".

על האיזון הרגשי ורגשות הקנאה, אומרת טמרה: "ברור שיש קנאה, אבל היא מדוברת והיא לא ברמה הרסנית. אני מאוד מקנאה אם הוא יוצא עם מישהי צעירה ויפה, אבל מצד שני, הסקס בינינו הרבה יותר טוב ויש לנו חיים הרבה יותר מעניינים מהורים רגילים, שיושבים בפארק ומדברים על המחנכת בבית הספר או על הטיול השנתי".

אין פחד שיום אחד כל זה ייגמר, ותיפרדו?
"זאת שאלה שחוזרת כל הזמן, והתשובה היא כן, ברור שאני מפחדת, אבל זה יכול לקרות בכל מצב, כי לא חסרות בגידות. נכון שזה מעלה את ההסתברות, אבל בסוף אני רוצה שבעלי יישאר איתי מבחירה. הלב שלי יישבר אם הוא יעזוב, אבל אני יודעת שכל זמן שהוא היה איתי, הוא רצה בזה". 

נועה, יועצת עסקית בת 47 ואם לשלושה, פתחה יחד עם בעלה אייל את הקשר, אך השניים החליטו לסגור אותו כעבור כמה שנים. אייל, 45, הוא פסיכולוג בעצמו. כשהיא נזכרת בתחילת הקשר שלהם, היא מספרת שלפני החתונה היא התמודדה עם התקף חרדה שהיה קשור לפחד ממוטיב הסופיות שבנישואים: "הרגשתי שאני כובלת את עצמי עם גבר אחד לכל החיים. לאורך השנים העליתי את החששות שוב מול בעלי, וכשהילדים קצת גדלו, התחלתי להרגיש ריק ושעמום. הסתכלתי יום אחד במראה ונזכרתי שפעם הייתי שובבה. הרגשתי כמו ציפור שקצצו לה את הכנפיים ורציתי ריגושים. זה לקח קצת זמן, אבל בסוף שכנעתי אותו".

איך אמרת לו שאת רוצה לפתוח את היחסים?
"ארגנתי בייביסיטר ואמרתי לו שאני רוצה שנצא לדבר. היינו בתקופה לא טובה, ובשביל שלא יחשוש ויחשוב שאני רוצה להיפרד, אמרתי לו שמדובר במשהו טוב. נסענו לחוף הים, למקום הקבוע שלנו מאז שאנחנו צעירים, ואמרתי שאני אוהבת אותו ושהוא הדבר היקר לי בעולם. אמרתי לו שהוא החבר הכי טוב שלי, שהוא אבא מושלם ושאני רוצה להזדקן איתו, אבל שאני מרגישה שחסר לי משהו".

לא חששת שהוא שלא יסכים?
"איפשהו סמכתי עליו שהוא יסכים, כי הוא אף פעם לא אמר לי לא. יש משמעות לקול שלי בבית, והוא אדם שמשתדל למנוע ויכוחים ודרמות. גם אם היה אומר לא, כמה זמן זה יכול היה להחזיק מעמד? ידעתי שהוא לא יגרום לי להיות עצובה, הוא אהב אותי יותר מדי בשביל זה".

ומה קרה אז?
"הוא הסכים, וכשפתחנו מצאתי את עצמי מאוהבת במישהו אחר באותו סטטוס כמוני, אבל הוא לא עמד בציפיות. כשאמא שלי נפטרה הוא לא בא להלוויה ולא לשבעה, הוא אכזב אותי ברגעים שהייתי במשבר גדול. הוא מבחינתו טען שהוא לא ידע מה המקום שלו לידי במצב הזה, והוא לא רצה להיות מובך. הייתי איתו ארבע וחצי שנים והתאהבתי קשות, כל הראש שלי היה שם, והתאכזבתי. הייתה לנו כימיה פיזית מעולה, אבל היה שם גם הרבה מעבר לסקס. למרות שלא ראיתי אותן מעולם, הכרתי את כל הדמויות בחייו לעומק".

למה זה נגמר?
"כנראה בגלל שהתחלתי לאהוב את עצמי יותר ורציתי יותר, נמאס לי מכל התירוצים. הרגשתי כמו האישה השנייה שאיתה בוגדים. פתחתי את היחסים בשביל שיהיה לי כיף, וזה לא מה שקרה בפועל". 

אייל (שם בדוי): "בהתחלה כשאשתי הייתה יוצאת עם אחרים זה היה מכווץ לי את הבטן, לא הייתי יכול לשבת במקום. הייתי יוצא לריצה רק לשחרר את המתח בגוף, זה כאב לי פיזית"

הוא גם היה מאוהב כמוך?
"כן, אבל הדרך שלו להראות אהבה היא שונה, ככה הוא היה אומר. האמנתי לו כי גברים אוהבים אחרת, והוא כן השקיע והיה אומר לי מילים שחדרו ללב. הוא היה לוחש לי, 'את מאירה אותי, את מאירה לי את הדרך ואת החיים'".

ומה עשה בעלך כשהלב שלך נשבר?
"הוא היה יושב ומדבר איתי, נותן לי לבכות ומחבק אותי בלילות. היו ימים שלא יצאתי מהמיטה, ומי שטיפל בילדים, סידר, ובישל זה הוא. אני יודעת שהיה לו מאוד קשה, וגם עכשיו קשה לו. אני עדיין מדברת על האקס לפעמים ואני בטוחה שלא ממש בא לו לשמוע עליו. זכיתי בפיס, מה שיש בינינו זו מתנה, ואני אומרת את זה כבר מגיל 20".

 את עדיין מאוהבת באקס?
"יש לי חור בלב בצורה שלו. עברה שנה וקצת וציפיתי שזה יעבור וזה לא עובר".

בעקבות ההתאהבות שגבתה מנועה מחיר, וכן מסיבות אחרות, החליטו בני זוג לסגור את היחסים. "בסוף נעלמנו אחד מהחיים של השנייה, הייתה לו זוגיות וגם לי והיינו נוכחים בבית אבל רק ברמה הפיזית, הראש שלנו 'נחטף'. הפורמט הזה לא מתאים לכל זוג, זה מצריך יסודות מאוד חזקים ותקשורת פתוחה".

ומה לגבי הקנאה?
"היא קיימת, ברור, אבל אני גם מבינה שאני כבר לא אוכל לאהוב את בעלי ולחשוק בו כמו מישהי חדשה. הקנאה מנוהלת על ידי התקשורת בינינו, וככה נגיד בעלי ידע שהוא לא יבחר במישהי שאני לא ארגיש בנוח איתה. כשהוא התאהב, שמתי לב שהוא לא ויתר על אף פגישה איתה, ולפעמים הם גם יצאו לסופי שבוע או היו הולכים ביחד להופעות. זו הייתה חתיכת דרמה עבורי, כי לראות את בן הזוג שלי יוצא עם טרולי לסוף שבוע עם אהובתו החדשה זה לא נעים. לא קינאתי בסקס שלהם, קינאתי בזמן איכות שלהם יחד".

נועה (שם בדוי): "הסתכלתי יום אחד במראה ונזכרתי שפעם הייתי שובבה. הרגשתי כמו ציפור שקצצו לה את הכנפיים ורציתי ריגושים. זה לקח קצת זמן, אבל בסוף שכנעתי אותו לפתוח את היחסים"

תפתחו שוב את הנישואין בעתיד?
"אם נפתח עוד פעם, אני לא מתאהבת ולוקחת את זה מהתחלה למקום אחר. ראיתי מה זה עשה לנו, כמה זה השפיע עלינו ואין סיכוי שאתן שוב את הלב שלי ככה".

המחירים שמשלמים זוגות כמו נועה ובן זוגה הוא יקר, מסבירה ד"ר יקיר, והוא כולל את אובדן הביטחון הרגשי והאישי במערכת היחסים. "זה בדיוק ההפך ממה שאנחנו יודעים שבני אדם צריכים כדי לפרוח. המחירים הרגשיים שמשלמים הם פגיעה בביטחון של הקשר, קנאה, פחד ונטישה – גם אם מכחישים את זה, זה בלתי נשלט. יש תחושת בדידות שמעמיקה בתוך הקשר, והמחירים הם פחות אינטימיות רגשית, התרחקות במקום התקרבות. המוח בעצם מגן עלינו מפגיעה".

אייל, בעלה של נועה, רואה בפתיחת היחסים תהליך אישי ועמוק. "זה לא 'יאללה, מותר לי הכל'. זה כרוך בלהבין מי אתה באמת, בלי המסכה של נישואים ושגרה, למרות שגם מונוגמיה לא עובדת על אוטומט. לפתוח קשר זו בחירה יומיומית, וכשנועה ביקשה לפתוח את היחסים, לא ידעתי על זה הרבה. פתחתי את האינטרנט באותו הרגע, קראתי והבנתי שאני הולך להגיד לה כן משתי סיבות: אחת, כי אני אוהב אותה והיא חשובה לי, והשנייה שבעצם הייתה לי הרגשה די דומה, רק שלא יכולתי להניח את זה על השולחן".

ועדיין, עושה רושם שאתה לא היית בכיוון, ונועה שכנעה אותך.
"לא ממש, כי הדבר הזה שנקרא יחסים פתוחים, הוא תהליך שמגיע ממקום זוגי. נפגשנו כשהיינו צעירים ואחרי כל כך הרבה שנים יחד, גדלנו להיות אנשים שונים. מצאתי את עצמי פתאום עם אישה שממש לא דומה לאשתי, וגם אני כבר לא חיפשתי להקים משפחה או את אם ילדיי. חיפשתי שיהיה לי נעים אתה, שתעשה לי טוב ותמלא פערים וחללים שחסרים לי בחיים".

קינאת בנועה?
"ברור, בטח אבל זו קנאה בריאה. בהתחלה כשהיא הייתה יוצאת זה היה מכווץ לי את הבטן, לא הייתי יכול לשבת במקום, הייתי יוצא לריצה רק לשחרר את המתח בגוף. זה כאב ברמה הפיזית, רצו לי בראש מחשבות כמו 'הוא יענג אותה ויעניק לה סקס יותר טוב', אבל עם הזמן מתרגלים, בהתחלה היינו משתפים אחד את השנייה במחשבות האלה, אבל אז הבנו שזו יותר מדי אינפורמציה שפוגעת בנו". 

כששיתפתם אחד את השנייה זה שיפר את הסקס ביניכם?
"כן, זה הדליק אותנו ועשה את הסקס יותר טוב, אבל זה הציק רגשית. דיברנו על אקטים מיניים, אבל הפסקנו מהר מאוד לעשות את זה".

התאהבת במישהי?
"הכרתי מישהי מדהימה, לא פחות מזה. היא הייתה יפה, חכמה, אינטליגנטית ורגישה, ונפרדנו כי נועה ביקשה לסגור את מערכת היחסים".

יכול להיות ש"סגרתם" בגלל שנועה ראתה שהתאהבת?
"כן ולא. התהליך של הפתיחה חייב אותנו לעבוד על עצמנו והתפתחנו מאוד בהמון רבדים, אבל אז החלטנו להביא את התהליך של הצמיחה אלינו הביתה. לקחנו את הדברים כמובן מאליו, ופתאום זה גרם לנו לחשוב קצת אחרת".

בתור פסיכולוג, אתה ממליץ על זה לעוד זוגות?
"בגדול, אנחנו לא יצורים מונוגמיים ב-DNA שלנו' אבל לא לכל זוג זה יתאים וגם אין תבנית ברורה. זו דרך לא פשוטה ומאתגרת, זה לא פתרון קסם שמגיע במקום גירושים. צריך לדעת לתקשר בדרך מיטבית, כי אם לא, היחסים יעלו על מוקש ויתפוצצו. אני ממליץ למי שפותח את הקשר להיות מלווה, בטח בשלבים הראשונים, על ידי מטפל או יועץ זוגי כי ישנם המון רגשות שצצים וזה נפיץ".

עדיף קודם לתקן

ד"ר יקיר מסכמת ואומרת שב-90 אחוז מהמקרים שבהם הוכרזו יחסים פתוחים, מדובר בפתרון פלסטר במקום טיפול שורש בגורם האמיתי. "זוג עובר מסע של אתגרים יחד, מרווקות לנישואים, התרחבות המשפחה, גיל המעבר והזדקנות, וכל צומת כזו מייצרת קשיים, משנה את האיזון ההורמונלי ומעלה את רמות הסטרס. אם לא מדברים על הדברים, משתפים בקשיים ומנקים את הכעסים שמצטברים, שכבות הטינה הולכות ונערמות משנה לשנה ובונות קיר רגשי", מזהירה ד"ר יקיר.

"כששני בני זוג מרגישים מנותקים, הפתרון האמיתי הוא ליצור קשר רגשי עמוק יותר ולא להתנתק עוד יותר. כשיש קשר רגשי בטוח ואינטימיות רגשית, התשוקה חוזרת באופן טבעי", היא אומרת. "לפני שמתגרשים או פותחים את היחסים, תמיד עדיף קודם לתקן את הקשר שיש לכם, כי אחרת, הדרך אל הרבנות, בין אם היא עוברת במיטות של אחרים ובין אם לאו, תהיה קצרה וכואבת".