יפעת היא אישה נאה בת 40, גרושה פלוס שני ילדים בוגרים. היא יושבת דרך קבע כל ערב אחרי העבודה בבית קפה שכונתי סמוך לביתה. כמוה שיושבים קבוע בקפה, יש עוד הרבה, ביניהם גם איציק. הוא החל לחזר אחריה בקדחתנות ובנחישות, אולם היא דחתה את חיזוריו בטענה הגיונית ופשוטה: אתה נשוי ואני לא יוצאת עם נשואים. אבל מטבע הדברים, כל ערב הם נפגשו כאילו במקרה, ישבו ביחד בקפה, שוחחו ארוכות וכוח המשיכה החל לפעול גם עליה. כל הדיבורים וההצהרות שלה על חוסר המוסר ביחסים כאלה התמוססו לאיטם ואהבה גדולה ניצתה בין השניים.

אישה עם גבר במיטה מסתכלת הצידה (צילום: DNF-Style, Istock)
לא רוצה להיות דבר חולף (אילוסטרציה) | צילום: DNF-Style, Istock

"אני רוצה יותר"

הם היו מחכים לשעות הערב. לישיבה הקבועה בקפה. ומהקפה זה גלש למסעדות, לבילויים וכמובן למיטה. הם החלו להיפגש בכל יום. זה היה גדול מהם להפסיק את הקשר, הם ניסו להיפרד עשרות פעמים ואחרי כמה ימים היו נשברים ונופלים אחד לזרועות השנייה. כל ניסיון פרידה שנכשל הביא עימו עוד עומק ביחסים והבנה שלפרום את הקשר זה לא כזה פשוט כשיש אהבה, תשוקה וריגוש כל כך חזקים. שום מחשבה הגיונית לא תפסה תאוצה מול אהבה סוערת שכזאת. האהבה שרפה הכל. הם רצו להיות ביחד והרצון הזה היה הכח שהניע את הקשר.

איציק הוא גבר שרמנטי, מצליחן בנשמתו ואמיד, בשנות ה-50 המאוחרות לחייו. נשוי למעלה מ-30 שנה, אב לשלושה וסב לחמישה. הוא מהדור הישן. המילה גירושים לא קיימת אצלו, והאמת שהוא אינו סובל בחיי הנישואים שלו. חייו עם אשתו שקטים ונעימים. כמובן שאין ריגוש ותשוקות, ואהבה סוערת מעולם לא היתה שם, אבל יש משפחה ויש מסגרת שלא מפרקים. במהות שלו הוא איש משפחה. הוא דואג שבבית לא יתערער האיזון. הוא מתרוצץ בין אשתו לאהובתו ומתמרן את חייו בנסיון לרצות את שתיהן. הוא מאוד מגן על הבית שלו ומכבד מאוד אשתו, אבל יפעת בשבילו היא פסגת החלומות. חייו בלעדיה אפורים וקודרים. היו זמנים בהם הוא התייסר במצפון הנוקף אותו, אך האהבה והכמיהה אליה ביטלו הכל. הוא השלים עם המציאות ויפעת היא חלק חזק ומתגמל מאוד בחייו.

ליפעת זה לא מספיק. האהבה שלה אליו, התשוקה והכמיהה "אכלה" הכל - את ההגיון ואת כל תמרורי האין כניסה והדרך ללא מוצא. כך, בלהט האהבה, תוך יחסים לא קלים עברו להן 5 שנים. יפעת היא פריקית של קצה. טיפוס אקסטרימי, היא אישה פנויה שיכולה להשיג כל גבר. לא סתם במקרה היא נשאבה לקשר כזה. זה תמיד יהיה משהו לא אפשרי. רוב מערכות היחסים שלה בעבר היו רוויים בריגוש, בסחף ובלהט. חמש שנים היא עם איציק ועוד כולה באהבה. המחטפים איתו, השעות הקצרות והגנובות משאירות את האש לוהטת.

"מעולם לא רציתי שהוא יתגרש. זה לא היה על הפרק ואני גם עכשיו לא רוצה", אמרה לי כשהגיעה אליי. "צברתי ניסיון בחיים והבנתי שאם נחיה ביחד באופן חוקי ומלא - השגרה תאכל לנו את הכיף שיש. היא תוביל אותנו במסלול בטוח לחיפוש של העונג הבא. קונסטלציית היחסים כפי שהם, הם בדיוקים החומרים המזוקקים ליצור האקסטרים הדרוש.

"בתחילת הקשר כלום לא הפריע לי. ידעתי שהוא מנהל יחסים תקינים עם אשתו שכוללים גם טיולים משותפים, בילויים, יציאות עם חברים וסקס. נכון לאז, הכל היה בסדר. חייתי בשלום עם זה. אך ככל שעבר הזמן והיחסים התעמקו והתעצמו, כל סט הציפיות השתנה. הפכנו לזוג שמחובר בעומקים. לא יכולים לנשום אחד בלי השנייה. בשבילי הוא היה הגבר היחידי. לא יצאתי עם אחרים, לא פגשתי והייתי נאמנה ללא כתם. התחלתי להיות יותר קנאית, יותר מתוסכלת, וסיטואציות פשוטות נגעו בי והכאיבו. רציתי יותר הכרה. תפקיד המוסתרת העליב אותי, הפערים ברמת החיים שלי ושל אישתו הרגיזו אותי, לא יודעת  לתרגם בדיוק מה רציתי, אבל ידעתי שאני רוצה יותר. רציתי שהיחסים יהפכו לרשמיים יותר. ללכת עוד קצת קדימה. רציתי למתוח את החבל עוד קצת. הכנסתי מתח ולחץ ליחסים ויצרתי משבר".

יחסיים זמניים

משבר הינו מפרץ עגינה. עוצרים לחשוב, בודקים גבולות, מנערים אבק, מציפים כאב, ממפים את הקשר. אם לא ממשיכים את הקשר וצולחים את המשבר אז הוא  אמור להסתיים. אך אם מתגברים עליו הוא מטיס את הקשר לשמיים.

יעל ברון (צילום: תומר ושחר צלמים)
משבר הוא נקידת עגינה ביחסים. יעל ברון | צילום: תומר ושחר צלמים
אל תמהרו לשפוט. כל מקרה לגופו. ואל תשכחו שכל אדם דואג קודם כל לעצמו. כשיפעת גוללה בפניי את כל הסיפור, היה לה בעיניים ניצוץ אהבה מדהים. אולם האהבה הגדולה שלה אינה מסונכרנת עם המציאות המצומצמת. איציק, שמצד אחד שם לעצמו גבולות עד לאן הוא הולך עם הקשר הזה, עבר אותם מזמן. הוא לא חשב שיגיע לקשר כזה. הוא לא חלם שיש רגשות כאלה. הוא לא הרגיש כך מעולם. הוא חדש במגרש הרגשי, שבו הוא לא שלט. כמובן שהוא הלך רחוק בכל מובן. יפעת הרגישה שהיא פחות חשובה בחייו היומיומיים, אבל הכי חשובה בעולם הרגש. היא רוצה, וטבעי שכך תרצה, להשוות ריכוזים. להיות חשובה לא פחות.

אני לא אומרת מה לעשות, מה צריך ומה מותר. אינני מחלק המוסר ואינני חץ המורה לכיוון מסויים. אני מראה ומתרגמת את מה שיש. יפעת תופסת את היחסים עם איציק קבועים ולאורך זמן. הוא איתה  בשנותיה היפות ביותר, היא נותנת את כל כולה ללא גבול, היא זמינה לו ב-100% והיא שלו. הוא, לעומתה, על אף שאוהב אותה אהבה עזה, נותן משקל קטן ליחסים איתה ומקום זמני בלבד, ומתוקף זמניותם של היחסים הוא אינו מקדם אותם לשום כיוון. יפעת רוצה להרגיש ביטחון. לא רק להיום ומחר, אלא ביטחון שהוא הגבר בחייה והיא האישה. אמנם השנייה, אבל מקומה מכובד ולא אוספת פירורים. היא רוצה להרגיש  שהוא נמצא כאן בלי תאריך תפוגה. כמובן שהחיים מזמנים הפתעות ואין לדעת מה ילד יום, אך תחושת ביטחון אינה תעודת ביטוח אלא סטייט אופ מיינד ביחסו אליה.

יפעת רגישה ומבינה את החיים. היא הגיעה אליי עם הרבה תובנות מחמש שנות יחסים איתו. אינני שופטת אותה על דרכה אך כדאי ורצוי שתכיר את עצמה. היא מלכת הריגושים, היא בודקת גבולות סידרתית, גם ממקום של חוסר ביטחון ואולי וגם מצימאון לעוד דרמה שתתרחש ותביא לימים קשים, שאחר כך, עם בוא הפיוס יהפכו  למשמחים מאוד. בכל מערכות היחסים שלה היא מתחה את החבל עד שנקרע. אך היא הולכת חזק עם האמת שלה גם אם לפעמים המחיר יקר מאוד.

*השמות בטור בדויים ופרטי הדמויות שונו

>> בטור הקודם: פתאום היא גילתה שלבעלה יש חיים כפולים

לכל הטורים של יעל ברון